סכסוך עסקי בתחום עמדות טעינה

חברת פארגון טכנולוגיות מהיישוב מתן, מחזיקה על פי הרישום 15% ממניות חברת אי.וי.דור צ'ארג'ר מנתניה. האחרונה פועלת בתחום עמדות טעינה לרכבים חשמליים במרחבים מגוונים, בהם חניונים, בנייני משרדים ובתי מגורים משותפים, ונשלטת על ידי דורון מזרחי, תושב אור עקיבא. החברה טוענת, כי מזרחי ניהל את ענייני החברה בדרך שיש בה כדי לקפח אותה, ומבקשת למנות רו"ח חוקר, ולחילופין מבקשת מבית המשפט להורות על פירוק החברה מטעמי צדק ויושר.

בית המשפט המחוזי בת"א גם מתבקש להורות על מינוי רו"ח חוקר לבדיקת פעילותה של החברה, לרבות ספריה, עם דגש בעסקאות עם צדדים קשורים (בהם חברת לוחות הגולן אשר בבעלותו של דורון מזרחי), משיכות ושימושים אישיים בכספי החברה.

במבוא לכתב התביעה שהגישו החברה ומנהלה, אברהם לוי, ששימש כסמנכ"ל טכנולוגיות וכדירקטור בחברת אי.וי.דור צ'ארג'ר, נאמר כי היא מגוללת סיפור עגום ומקומם של שותפות עסקית, אשר החלה ביחסי אמון, חברות והשקעה אישית עצומה מצד התובעים, ונהפכה בעטיו הבלעדי של דורון מזרחי למסכת ממושכת של הונאה, גזל, קיפוח זכויות המיעוט והתנהלות בריונית חסרת מעצורים.

לדברי התובעים, ענייננו בחברה פרטית שהיא מעין שותפות הנשלטת בפועל על ידי מזרחי, תוך שהוא רומס ברגל גסה את זכויותיהם, מפר הסכמים חתומים באופן שיטתי, מסתיר מידע מהותי, מושך כספים מקופת החברה בניגוד לזכויות החתימה, משלשל כספים לכיסו שלא כדין ואף מעז למסור לתובעים המחאות ללא כיסוי מחשבון של חברה אחרת שבבעלותו, שנהפך למוגבל (בערבותו האישית) בגין חוב אישי כלפי אברהם לוי. הכול מתוך ניסיון ציני להתחמק מחובותיו ומהתחייבויותיו כלפי התובעים.

לדברי התובעת, היא עשתה באמצעות מנהלה כל שלאל ידה כדי לסיים את ההתקשרות בין הצדדים בדרכי נועם, התריעה, ביקשה ואף הציעה מתווה "יציאה" הוגן המבוסס על תקדימי עבר בחברה, אך כל פניותיה נתקלו בחומה בצורה של אדישות, התחמקות והמשך ההתנהלות הבריונית.

בתביעה נאמר, כי כלו כל הקיצין, וקיים שבר סופי ומוחלט באמון בין הצדדים. על כן יש להורות על הסרת הקיפוח באופן של "הפרדת כוחות" באמצעות רכישה כפויה של מניות התובעת לפי ערך של חברה כ"עסק חי" (לא בערכי פירוק), תוך נטרול ההתנהלות המקפחת והשפעתה על שווי בחברה בסך שלא יפחת מ־200,00 ש"ח. כמו כן היא מבקשת לחייב את הנתבעים במתן חשבונות מלאים ודו"חות כספייים, ולחילופין להורות על פירוקה של החברה, ובתוך כך להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את הנתבעים בנזקיהם של התובעים.

בית המשפט מתבקש להורות כי רואה החשבון המבקר יכמת את הנזקים שנגרמו לתובעת, אשר לטענתה זכאית ל־30% ממניות החברה, את הכספים שניטלו מהחברה שלא כדין ואת הסכומים שיש להשיב, ולפצות את התובעים בגין קיפוחם, העושק שלהם והתעשרות שלא כדין על חשבונם. לצרכי אגרה בלבד ועד להשלמת ממצאי הבדיקה, העמידו התובעים את סכום התביעה על 500,000 ש"ח.

אילוסטרציה