וספה השתתפה במרוץ הקשה בעולם

רבים סבורים שראלי פריז־דקאר הוא אחד מאירועי הספורט המוטורי הקשים והאכזריים בעולם. עם מסלול של יותר מ־10,000 קילומטרים, החוצה מדברים, הרים, נהרות ושומקום אפריקני אינסופי, האתגר מיועד לכלים חזקים ועמידים, בהם נוהגים מקצוענים בלבד. לכן כשהצוות של ז'אן־פרנסואה פיֹאו (Jean-François Piot) הגיע לנקודת הזינוק ב־1980 עם ארבעה קטנועים קטנים מסוג וספה PX200 (Vespa) בגרסה סטנדרטית לחלוטין, הצופים לא ידעו אם לצחוק או להריע.

רוח הרפתקה של פעם

הראלי הדו־גלגלי הראשון התקיים רק שנתיים קודם לכן, ב־1978, ביוזמתו של טיירי סאבין (Thierry Sabine), רוכב אופנוע צרפתי שחלם על מרוץ שיוביל את המשתתפים מפריז לשערי אפריקה. באותן שנים היה המרוץ פתוח למשתתפים פרטיים עם כלי רכב מכל הסוגים, בלי תקנות נוקשות, בלי תקציבי עתק ובלי טכנולוגיה של לוויינים ומערכות חילוץ. רק אדם, רכב ומפת מדבר. לכן השתתפותו של קטנוע וספה במרוץ, אף שנשמעת כיום לא סבירה, התקבלה אז כחלק מהגיוון ההרפתקני של האירוע. היו שכינו זאת "הזיה", אחרים ראו בזה ביטוי טהור לרוח האנושית.

ארבעה קטנועים, אפס התאמות

פיאו ושלושה רוכבים נוספים עלו על דגם PX200 - קטנוע עירוני בעל מנוע עם שתי פעימות בנפח 200 סמ"ק, הנעה אחורית, בולמי זעזועים בסיסיים ומעט מאוד הגנה מהשטח. הם לא ביצעו שיפורים מהותיים. למעשה, הכלים לא הוסבו כמעט לנסיעה מדברית, למעט תוספת של אמצעי לנשיאת ציוד, מכלי דלק נוספים וחיזוק קל למתלים. הרוכבים לבשו ציוד שטח פשוט, ויצאו לדרך כשפניהם אל הלא נודע.

המסלול של 1980 עבר בצרפת, באלג'יריה, בניז'ר, במאלי ובמדבר סהרה האכזר, חצה שממות בלתי נגמרות, עד דקאר, בירת סנגל. מתוך 216 משתתפים שזינקו באותה שנה, רק 81 סיימו. זו הייתה שנה קשה במיוחד, עם חום בלתי נסבל, ניווטים מסוכנים ותקלות טכניות אינסופיות.

הצוות של וספה לא היה חריג מבחינה זו. אחת הווספות כשלה בשלבים מוקדמים, ואחרת נעצרה בגלל תקלה במתלה האחורי. אך שתי וספות שרדו: זו של מישל סימונו (M. Simonot) ושל ברנאר צ'רניאבסקי (B. Tcherniawsky), שחצו את קו הסיום לאחר 23 ימים מפרכים על גבי קטנועים שכלל לא נועדו לשטח.

הישג בלתי נשכח

שני קטנועים של וספה - כלי רכב שנועדו למרכזי ערים - הצליחו להשלים את אחד המסלולים הקשים בעולם. זו לא הייתה רק הוכחה לעמידות יוצאת הדופן של הכלים עצמם אלא גם לסיבולת, לתושייה ולעוז של הרוכבים. סיפור זה נותר אחד האירועים הזכורים ביותר בתולדות פריז־דקאר, אפילו יותר ממשתתפים שניצחו את המרוץ.

הסיפור של צוות הווספות מדקאר 1980 חוצה את גבולות הספורט המוטורי. הוא נוגע בשאלות של גבורה אישית, תעוזה ואמונה ביכולת לעשות את הבלתי אפשרי. בעולם שבו מרוצי שטח נהפכו למבצעי ענק עם מערכות ניהול מתקדמות וצוותי תמיכה, קשה לדמיין שוב רוכבים חובבים על וספה חוצים את הסהרה. אבל אולי דווקא בגלל זה הסיפור ממשיך לרגש גם 45 שנים אחרי.

לפרטים נוספים

וספה PX200