האבולוציה של לוחות המחוונים באופנועים
החדשות הגדולות סביב הדגמים המעודכנים של יצרנית האופנועים קיי־טי־אם (KTM) הן אימוץ של מסכי מגע TFT חדשים וגדולים יותר. מסכים אלו, הזמינים כעת בגדלים עצומים של 8.0 ו־8.8 אינץ', מעניקים פונקציונליות מתקדמת של מסך מגע שעובדת גם עם כפפות רכיבה. הם כוללים גם כפתורים וירטואליים מובנים המייתרים את הצורך במתגים משניים, ועיצוב המאפשר התאמה אישית חסרת תקדים.
כל השפע הטכנולוגי הזה ללא ספק מרשים, למרות שלב־מ־וו יש כבר מסך גדול יותר של 10.25 אינץ', והארלי־דוידסון הציגה מסך עצום של 12.3 אינץ' בחלק מדגמיה. עם זאת ההתפתחות הזו מעוררת תהייה: מתי לוחות המחוונים של אופנועים נעשו מורכבים כל כך? הרי רק לפני כמה שנים זוג שעונים אנלוגיים, למהירות ולסל"ד, עם כמה נורות אזהרה פשוטות ביניהם, היו הסטנדרט המקובל.
למרות שלוחות המחוונים נעשו מתוחכמים להפליא רק לאחרונה, הם תמיד נחשבו לסמל סטטוס יוקרתי מעבר להיותם כלי שימושי. מד מהירות נהפך לדרישת חוק בבריטניה ובמדינות אחרות באירופה רק בשנת 1937, אך שעונים ולוחות מחוונים נחשבו לאות כבוד הרבה לפני כן, שהרי זה החלק באופנוע שעליו אנו מסתכלים יותר מכל. מאמצע שנות העשרים, אופנועי יוקרה הוערכו מאוד בזכות מדי המהירות הגדולים והמרשימים שבהם צוידו.
משנות החמישים, התקנת מדי מהירות ונורות אזהרה בתוך בית הפנס הקדמי נהפכה לפרקטיקה נפוצה. בעשור שלאחר מכן, ככל שאופנועי ביצועים מרובי צילינדרים נעשו פופולריים, התצורה הכפולה של מד מהירות ומד סל"ד נהפכה לסטנדרט המקובל בענף. תצורה זו שימשה בסיס לרוב האופנועים עד סוף שנות התשעים, למרות שהיו יוצאי דופן שניסו לשלב מחווני הילוכים מכניים או קונסולות מעוצבות וייחודיות.
משלהי שנות השבעים, ובעיקר עם הפיכתם של חיפויי הפלסטיק לסטנדרט באמצע שנות השמונים, לוחות מחוונים מקיפים יותר בסגנון מכוניות נהפכו לנורמה החדשה. הם כללו מספר שעונים, מד חום - עקב המעבר לקירור נוזל, ונורות אזהרה רבות. הסימן הראשון לעתיד דיגיטלי היה ב־1991 עם דגם עתידני של חברת בימוטה (Bimota), שהתהדר בלוח מחוונים דיגיטלי לחלוטין. מאוחר יותר הופיעו דגמים של הונדה עם פנלים לתצוגה מבוססי תאורת LED ו־LCD.
האופנוע הראשון בייצור המוני שהציג לוח מחוונים דיגיטלי ברובו היה ימאהה R1 בשנת 1998, ששילב מד סל"ד אנלוגי עם פנל LCD גדול. בעשור הראשון של שנות האלפיים, אימוץ טכנולוגיית המצערת החשמלית ומחשבי ניהול מנוע אפשרו מעבר קל בין מצבי רכיבה, מה שהביא פונקציות נוספות למסכים. בשנת 2011, דגמים מתקדמים של ב־מ־וו ודוקאטי הכניסו לראשונה את מסכי ה־TFT הצבעוניים לעולם האופנועים.
מסכי ה־TFT, שפותחו תחילה למכוניות, הם אבולוציה של צגי LCD המאפשרת להציג מידע רב באופן חד, עם מגוון עצום של תצוגות מותאמות אישית. מהר מאוד הם גדלו בממדיהם, אומצו על ידי כל יצרנית כמעט, וכיום נדיר למצוא אופנוע חדש עם שעונים אנלוגיים. כפי שרואים כעת, המגמה היא לשלב בהם פונקציונליות של מסכי מגע, ונראה שהם לא הולכים לשום מקום בזמן הקרוב.
