צמיגי אופנועים: פנימית או ללא פנימית?
עולם הצמיגים לאופנועים עשוי להיראות מורכב, אך לפני שנכנסים לנושאים כגון תרכובות גומי, דפוסי חריצים או מבנה רדיאלי לעומת אלכסוני, חשוב לקבל החלטה בסיסית: צמיג עם פנימית (צינור) או צמיג ללא פנימית.
צמיגים עם פנימית
צמיגים עם פנימית מזכירים את מבנה האופניים: יש בהם צינור פנימי שמכיל את האוויר. כיום הם נפוצים בעיקר באופנועי שטח ובדגמים קלסיים עם חישוקי שפיצים משום שחישוקי מתכת מחורצים אינם תמיד מסוגלים לאטום אוויר היטב כמו חישוקי סגסוגת.
לרוכבי שטח, פנימית מעניקה יתרונות ברורים. אפשר להוריד לחץ אוויר כדי לשפר אחיזה, לרכך את הנסיעה על מהמורות ולהקטין את הסיכון לפנצ'ר. יתרון נוסף הוא שאפשר להשתמש בצמיג גם אם החישוק פגום חלקית. במקרה של פנצ'ר, החלפת פנימית זולה ופשוטה למדי, לכן מטיילים חובקי עולם מעדיפים לעיתים את האפשרות הזו.
לצמיגים עם פנימית יש גם חסרונות של ממש: התקר מתרחש בפגיעה אחת ומתרחב בקצב איטי, מה שעלול להיות מסוכן במהירויות גבוהות; הם רגישים יותר לחום ועלולים להתפוצץ; ותיקון בשטח מצריך כלים, זמן ומקום - פירוק גלגל, הוצאת הפנימית ותיקון יסודי.
צמיגים ללא פנימית
צמיגי טיובלס (ללא פנימית) הם הסטנדרט ברוב אופנועי הכביש והספורט, והם מזכירים את מבנה הרכב הפרטי. הם בטוחים יותר במקרים של תקר, שכן ברוב המצבים האוויר יוצא בהדרגה ולא בבת אחת. הם גם עמידים יותר בחום ובעומס גבוה, קלים יותר ותורמים ליציבות וליכולת לשאת משקל.
יתרון מרכזי נוסף הוא תיקון מהיר: אפשר להשתמש בערכת תיקון קומפקטית שכוללת פלאג ומכל CO₂, לנפח רק חלקית ולהמשיך לנסוע בזהירות עד תחנת הדלק או נקודת השירות הקרובה. עם זאת במקרים רבים אי אפשר לבצע תיקון קבוע, ולכן נדרשת החלפת צמיג שלם. כמו כן צמיגי טיובלס אינם "סלחניים" ללחץ אוויר שגוי או לחישוק שאינו מושלם.
שילוב בין השיטות
באופן עקרוני אפשר לשים פנימית בתוך צמיג טיובלס או להרכיב צמיג ללא פנימית על חישוק שתוכנן לפנימית. התאמה זו תלויה בסוג הצמיג והחישוק. רוב המומחים ממליצים להימנע מכך אלא אם היצרן מציין במפורש שהדבר אפשרי.
אם כן הבחירה בין צמיג עם פנימית לבין צמיג ללא פנימית תלויה בעיקר בסוג הרכיבה: לרכיבה בשטח ולרכיבה הרפתקנית ממושכת עדיף פנימית בזכות הגמישות והעלות הנמוכה, ואילו רכיבת כביש ונסיעה במהירויות גבוהות מתאימות יותר לצמיגי טיובלס בזכות הבטיחות והנוחות.
