דמות היסטורית עזרה להתפתחות הקסדות

מודעות לטעויות ולמידה מהן הן חלק חשוב מאוד בהתפתחות של המין האנושי לאורך השנים. כמו ענפים ותחומים אחרים, גם ענף הרכיבה על אופנועים הרוויח מטעויות אנוש וממסקנות שאנשים הסיקו בעקבות תאונות ושגיאות שנעשו. היום אנחנו רוכבים על אופנועים קלים ובטוחים יותר מהעבר, שמסוגלים לביצועים טכניים הרבה יותר מרשימים.

באופן טבעי, כל החידושים נובעים מצורך, והצורך התגלה בעקבות טעויות וניסיונות. להלן נתמקד בטעות אחת ספציפית, ולשם כך נחזור בזמן לשנת 1935.

הסיפור החל בבחור אחד ששמו תומס אדוורד לורנס (Thomas Edward Lawrence), שהיה מוכר בכינוי לורנס איש ערב (Lawrence of Arabia). יום אחד יצא לורנס לרכיבה על האופנוע האהוב שלו, דגם כביש ברו סופריור (Brough Superior SS100), ובמהלכה היה מעורב בתאונת דרכים וספג פגיעה חמורה בראשו. באותה תקופה רוכבים לא היו מחויבים לחבוש קסדות, אלא אם כן הם השתתפו במרוצי אופנועים מקצועיים. הרכיבות בכבישים וברחובות עירוניים לא הצריכו הגנה על הראש.

מי הוא לורנס איש ערב ולמה הוא נעשה דמות בעלת משמעות כה רבה? אם תהיתם, לורנס איש ערב לא היה באמת ערבי. הוא היה קצין צבא בריטי שהוצב במזרח התיכון. תומס לורנס נחשב לאחד האנשים המשפיעים באזור באותו זמן. בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוא פעל נגד האימפריה העות'מנית בזירות אזרחיות וצבאיות רבות. בזכות פעילותו הפוליטית והחברתית הוא זכה לכינוי "לורנס איש ערב". הוא גם סיפר על חוויותיו והתפתחויות גיאופוליטיות בסביבה בספרים שכתב, ואשר כיום נחשבים מסמכים היסטוריים חשובים.

אם היה משהו אחד שתומס לורנס אהב יותר מכל דבר אחר, זה היה האופנוע שלו. למרבה הצער, אותה תאונת אופנוע הביאה בסופו של דבר למותו.

המקרה של לורנס גרם לרופא שניסה להציל את חייו, מנתח בשם יו קרנס (Hugh Cairns), לחשב את המסלול המקצועי שלו מחדש. כשקרנס הבין שאם לורנס היה חובש קסדה ספורטיבית רגילה הוא היה ככל הנראה נשאר בחיים, הוא הציב לעצמו מטרת חיים לשנות ולשפר את בטיחות הרכיבה בכל העולם.

הוא פרסם מחקר רפואי מדעי שבו הסביר על פגיעות חמורות וקטלניות של רוכבי אופנועים ואחוזים של מקרי מוות בעקבות התאונות. לפי נתוני המחקר, בשנים 1940-1939, לאחר שפרצה מלחמת העולם השנייה, 2,289 רוכבי אופנועים נהרגו דווקא בעקבות תאונות בכביש. זאת הייתה עלייה של 21% בנתונים הסטטיסטיים שמלפני המלחמה.

קרנס הדגיש, כי במקרים רבים היה אפשר להימנע מהתוצאה הקטלנית אם הרוכב (או חייל של חיל רגלים ממונע) היה חובש קסדה. הוא גם כתב כי טיפל בנפגעי תאונות אופנועים, וכל אלו שחבשו קסדה - שרדו.

כך קבע הצבא הבריטי ב-1941 חוק שמחייב חבישת קסדה. עם הזמן התרחב החוק לכל הרוכבים, גם אחרי המלחמה.

לפרטים נוספים