אופנוע פוטוריסטי שאינו קיים
תחילת שנות ה-90 עברה בסימן טלטלות פוליטיות וחברתיות רבות. בשנת 1991, כשהעולם צפה בקריסת השלטון הקומוניסטי במזרח אירופה ובפרישה של מרגרט טאצ'ר מתפקיד ראשת הממשלה של בריטניה, המחשבות של חובבי האופנועים היו במקום אחר. הם חיכו להשקה של אופנוע ימאהה מורפו II (Yamaha Morpho II), ההמשך של אופנוע הספורט הכי נועז מאותו זמן.
אבטיפוס ראשון של האופנוע הושק בתערוכת המוטו בטוקיו בשנת 1989. עם הזמן הסתבר, כי האופנוע נשאר בחזקת קונספט לנצח. הוא היה אמור לשמש השראה לפוטוריזם וקדמה טכנולוגית. רבים חשבו שמורפו II ייצא אל מעבר לגבולות של העולם הדו-גלגלי ויעשה היסטוריה.
האופנוע תוכנן כמכונה ספורטיבית חסרת מעצורים, עם מנוע ארבעה צילינדרים בנפח אלף סמ"ק, כוח של 100 כ"ס ומהירות מרבית של 250 קמ"ש. סרטוטים ותכנונים של ימאהה מורפו הציגו אופנוע מהפכני לזמנו. הוא צויד במערכת מתלה חדשה, RADD, שפותחה כתחליף למזלגות טלסקופיים רגילים והפרידה את פונקציית ההיגוי מפעילות המתלה. כך יכלו היוצרים להוריד את מרכז הכובד של האופנוע ולגרום לו להיות זריז יותר.
מערכת RADD מצאה את דרכה לעולם שבחוץ כשהותקנה לבסוף על אופנוע כביש אחר של ימאהה, GTS1000. אבל גם הדגם הזה לא החזיק הרבה זמן, וייצורו הופסק על ידי החברה היפנית בשנת 1999.
בחזרה לקונספט מורפו: האופנוע תוכנן כהמשך לאופנוע מורפו הראשון שיוצר בשנת 1989. עם האופנוע החדש, ימאהה רצתה ליצור משהו מיוחד. האופנוע החדש צויד במערכות שתוארו על ידי ימאהה כ"בינה מלאכותית" (נזכיר כי הזמנים הם תחילת שנות ה-90!) ומערכת בקרה ודיאגנוסטיקה עצמאית. נראה שימאהה באמת הקדימה את זמנה עם הפרויקט הספורטיבי החדש.