פעילי קריפטו בוועדת הכלכלה

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה שתי ישיבות עם ועדת המשנה לקידום תעשיית ההייטק, בראשות ח"כ אביגדור ליברמן. הוועדות דנו במצב ההשקעות בתעשייה ובחנו את הרגולציה של המסחר במטבעות הדיגיטליים. ח"כ ליברמן התייחס למצב המטבעות הדיגיטליים, ואמר כי הדבר הזה הוא חלק מחיינו ולכן צריך לחשוב איך להסדיר את זה.

ח"כ אבי מעוז, שיזם את הדיון בנושא המטבעות הדיגיטליים, הוסיף כי ישראל מפגרת שנות דור אחרי מה שקורה בעולם.

סגנית המפקח על הבנקים, רויטל קיסר סטויה, ציינה כי בפיקוח על הבנקים מייחסים חשיבות גדולה מאוד לפעילות בשוק המטבעות הקריפטוגרפים ופועלים לתקן את האסדרה. היא הודתה שבשוק אולי היו רוצים שהקצב יהיה מהיר יותר, והוסיפה: "בנק ישראל יצא בהסדרה ראשונה מסוגה בעולם, ובעוד כחודשיים תצא טיוטה שנותנת מענה לחלק מהבעיות." לדבריה, בשנה האחרונה היקף המסחר עלה בהרבה, והסירובים הם רק 4%.

מנכ"ל פורום הקריפטו, ניר הירשמן רוב, אמר מנגד כי יותר מ־96% ממחזור הקריפטו בישראל לא מצליחים לעבור בבנקים. לדבריו, "אם ישראל תסיר חסמים, תוך 10 שנים נראה תוספת של 130 מיליארד שקל לתמ"ג ו־70 אלף עובדים נוספים. עיקר הבעיה הוא המערכת הבנקאית. בנקים לא מקבלים כספים מקריפטו. ישראלים רוצים לשלם מיסים, והחסם הבנקאי לא מאפשר להם."

היזם נאור ברוך סיפר כי הרוויח יותר ממיליארד דולר בקריפטו, אבל מתקשה להביא את הכסף לישראל: "אני יכול להביא 15 מיליארד דולר לישראל. הבעיה היא גם בעמלות שלא הגיוניות - עמלת קנייה ומכירה היא 5%, ובחו"ל זה 90% פחות. יש כאן מונופול מוחלט, וזה גורם למשקיע הקטן לא להיכנס לשוק."

נציג רשות שוק ההון, אביטל שוקרון, דחה את ההאשמות על פער בהסדרה, ואמר כי הרשות לא נמצאת בפיגור.

ח"כ עודד פורר ציין, כי אין שחקן מרכזי שמוביל את הטיפול באירוע, והבנקים מתנהלים במדיניות של אפס סיכון.

נציג איגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, אמר כי הבנקים לא מתנהגים במדיניות של אפס סיכון, אבל המדינה מצפה מהם להיות שומרי סף בנושא הלבנת הון, מימון טרור וניכוי מס. אם הבנקים יסתכנו יותר מדי, הם יהיו חשופים לעיצומים. הוא הוסיף שהבנקים דווקא כן מסתכנים ויש גידול בפעילות.

צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

ח"כ ליברמן סיכם את הנושא ואמר, כי יבקש לדון בטיוטת הרגולציה החדשה של בנק ישראל עוד לפני הפרסום. הוא הוסיף כי יבקש דיון משותף של ועדת הכלכלה והוועדה לביקורת המדינה בעניין, ביקש דיווח מרשות המיסים על הגבייה ועל הערכת אובדן הכנסות, וביקש סקירה מסודרת על הרגולציה בגופים הפיננסיים המובילים בעולם.

באשר למצב ההייטק אמר ח"כ ליברמן, כי הוא הקטר של המשק, ואם רוצים להמשיך לשגשג כלכלית, מצב הענף קריטי לעתיד המדינה שכן אין לנו שום יתרון יחסי בתעשיות אחרות.

נציגת משרד הכלכלה, ניצן כרסנטי, התייחסה לדברי ח"כ ליברמן על הדאגה להייטק בפריפריה, ואמרה כי מתוך 83 סטארטאפים שהיו בצפון, נשארו רק שלושה. במשרד עובדים כדי להחזיר אותם ולחזק אותם.

ח"כ ליברמן ציין כי בישיבות הבאות יבקש לדעת מה הממשלה עושה כדי לעודד את חברות ההייטק לעבור לנגב או לצפון.

הכלכלנית הראשית של רשות החדשנות, רחל קופר באר, ציינה כי גם בתקופות משבר החלק של ההייטק ביצוא צומח, והדבר מלמד על איתנות המשק. היא ציינה כי למרות המלחמה והתקופה הקשה, השנה הייתה שנת שיא של כל הזמנים במיזוגים ורכישות. היא ציינה כי ב־2024, לעומת 2022, היו ירידות בהשקעות גם בעולם, אך אם בארה"ב הייתה ירידה של 60% ובאיחוד אירופי ירידה של 40%, בישראל הירידה הייתה חדה יותר, 80%.

היו"ר ביטן ביקש לדעת אם אכן יש תופעה של חברות שאינן נרשמות כישראליות וכיצד מטפלים בכך.

ח"כ ליברמן ציין, כי מאז 7 באוקטובר ישראל נהפכה למוקצית, ויש חברות שמבקשות להסתיר שהן מייצרות בישראל. הוא ביקש לדעת מה מצב ההשקעות בסטארטאפים.

קופל באר ציינה, כי בשנתיים האחרונות יש ירידה בגיוסים לקרנות הון סיכון ישראליות, אך יש התפתחות חיובית מאמצע השנה וניכרת מגמה של התאוששות.

נציגת משרד האוצר, מורן משה חנציס, התייחסה לנושא ההתאגדות של חברות חדשות, ואמרה כי באוצר לא ראו עלייה בהיקף ההתאגדויות בחו"ל.

ראש תחום הייטק ופיתוח עסקי באיגוד ההייטק הישראלי, רון גרמה, אמר: "זה נכון שהתמונה ב־2025 טובה, וזה בזכות התעשייה. המדינה משקיעה, אי אפשר להגיד שלא, אבל זה רחוק ממה שהיא יכולה עוד לעשות."

סמנכ"ל איגוד חברות הביטוח, בועז סטמבלר, ציין כי באוצר הלכו לקראת המוסדיים, אבל לא מספיק.