הרפורמה בחקלאות בוועדת הכלכלה

על רקע פרסום הרפורמה בחקלאות והורדת מכסים, התכנסה ועדת הכלכלה לדיון דחוף בפגרה, ביוזמת היו"ר ח"כ מיכאל ביטון, כדי לבחון את הנתונים הסותרים בדבר פערי התיווך בשיווק פירות וירקות וההשלכות של הורדת המכסים המתוכננת על ענף החקלאות. היו"ר ביטון אמר שהעברת הרפורמה כפי שהיא מזעזעת את הקואליציה, וקרא לשר האוצר לעצור את הורדת המכסים האגרסיבית ולהביא לרפורמה בהסכמה.

מנכ"ל משרד הכלכלה ומנכ"לית משרד החקלאות דחו את הטענות על סתירה בנתונים. מנכ"לית משרד החקלאות נעמה קאופמן-פס אמרה שלא היו השקעות בחקלאות עד עכשיו, והממשלה השקיעה 2.7 מיליארד שקלים. מנכ"ל משרד הכלכלה רון מלכא הוסיף: "מצאנו מקומות שצריך לשפר בהם את התחרות. אף אחד לא מאשים את החקלאים, אף אחד בשרשרת לא מושלם."

מלכא, שעמד בראש הועדה לבחינת פערי התיווך, אמר: "בדקנו מה גרם ליוקר המחיה. המחירים של הפירות והירקות עלו ב-81 אחוז מאז שנת 2000, יותר ממד הדיור." עוד אמר, שהצריכה מעבר לפריון הכולל של הענף לא השתנתה בכלל, ואילו האוכלוסייה גדלה ב-47%, אך צורכת הרבה פחות ירקות שנחשבים בריאים. ועדת פערי התיווך בדקה את שרשרת האספקה של הפירות והירקות מהחקלאי ועד הצרכן מבחינת חסמים וכשלי שוק בסטנדרטים סטטיסטיים אקדמיים בינלאומיים, תוך עריכת השוואה בינלאומית ככל האפשר.

לדברי מלכא, על כל עשרה שקלים ששילם האזרח, 6.4 שקלים בממוצע הלכו למקטע החקלאי ו-3.6 שקלים הלכו למתווכים. "מהשוואה בינלאומית שערכה הוועדה, 60% פדיון של המקטע החקלאי נחשבים לרף גבוה, אבל המקטע החקלאי בישראל כולל את כל הטיפול, מעבר לגידול, ועלויות ייצור למיניהן.

ראש תחום חקלאות בלמ"ס, ד"ר משה ינאי, הציג את מחקר של למ"ס, שהתבסס על נתוני שנת 2017 ובחן את פערי התיווך: "הנתונים שונים מאלה שהציגה הוועדה של משרד הכלכלה. בירקות נמצא פער כולל של יותר מ-100%, 300% בפרות הדר ו-180% במטעים אחרים". עוד אמר, שבדומה לדוח שהוצג, למ"ס ניתח כל שלב בשרשרת השיווק, והממצאים שלו כמעט הפוכים: על כל עשרה שקלים בירקות ופירות, 41% מגיעים לחקלאי ו-59% מגיעים לקמעוני ולסיטונאי. הנתונים מפורסמים באינטרנט ומהימנים. החקלאות התייעלה. פחות חקלאים ייצרו אותה תוצאת עם פחות מים ובפחות שטחים.

ח"כ שלמה קרעי אמר: יש כאן פערי תיווך מהותיים. צריך שקיפות, שלכל פרי וירק בסופר יהיה כתוב מה המחיר ששולם לחקלאי. השקיפות תקים צעקה בציבור וחשובה להקטנת פערי התיווך של הסיטונאים והקמעוניים.

ח"כ גבי לסקי תהתה: "איך ייתכן שקיבלנו דוח של הוועדה שבוצע בזמן קצר ושונה לחלוטין מדוח המ"מ והלמ"ס ומכון יסודות? יש פה תחושה לא טובה שהדוח מגן על הקמעונאים ועל אלו שיש להם. אני חושבת שהדוח מוטה ולא מייצג את המציאות. לפי דעתי יש להתחיל מההתחלה."

ח"כ אביר קארה אמר בין השאר: "אני מייצג את האזרח. יש להפחית את כל המכסים ולפתוח את השוק לתחרות. אם צריך לתת סיוע - ניתן."

ח"כ פרופ' יוסי שיין הוסיף שיש בעיה קשה בחקלאות הישראלית ונדרשת השקעה אדירה. הרפורמה לא מגיעה רק להורדת מכסים אלא משקיעה בחקלאות שיובשה שנים.

ח"כ אלון שוסטר: "בדוח הביניים נעשה שימוש ציני ונלוז למטרות מקצועיות שאינן ראויות, והתוצאות משונות. ביטחון המזון במדינת ישראל לא יצא נשכר מהדוח המהיר והחפוז, והוא צריך להיגנז או להיבחן מן היסוד. הצעדים שנעשו לאחרונה בחוסר הוגנות ובניגוד להבטחות מפורשות לראשי הקואליציה, הן החלטות רעות. אני קורא להקפיא את הצווים ולחזור למשא ומתן שלא התקיים."

ח"כ שמחה רוטמן אמר שיש לפתור את בעיית הריכוזיות, אבל יש להוריד מכסים: "זה עוזר לשכבות החלשות, שישלמו פחות על המוצרים, זה גם יגרום לייעול. מדינת ישראל מגדלת בחלק משטחי הגידול שלה גידולים שאלמלא חסמי הייבוא, לא הייתה סיבה לגדל אותם בישראל. ציונות זה לגדל פלפלים ולא אוכמניות."

מנהל מכון יסודות, עמית בן-צור, הציג את החסרונות בדו"ח ואמר שהוא לא מבחין בין פרות לירקות, וכי יש פער גדול ביניהם. רשתות השיווק משתמשות בירקות כאמצעי להפחתת מחירים כדי למשוך לקוחות, ולכן מחירי הפרות יקרים. בן-צור חושש שהזמן הקצר שעמד לוועדה לא אפשר לה לבצע עבודה משמעותית.

כתבת גל"צ, עינב קרנר, הציגה בדיקה שערכה בתוכניתו של רינו צרור: "גזר שעלה שקל לחקלאי נמכר בסופר בארבעה-חמישה שקלים. אם נוסיף למה שקבע משרד החקלאות 40% בעבור רשתות השיווק, נגיע לכל היותר למחיר של שלושה שקלים ברשתות השיווק, אבל המחירים הרבה יותר גבוהים. הנתונים סותרים את מה שעלה בדוח פערי התיווך."

פרופ' עידו קן, כלכלן בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, אמר שחסרה תחרותיות במקטע הקמעוני. הורדת מכסים לא בהכרח תפחית את המחירים לצרכנים. "אנחנו חיים ללא נתונים, ובלי נתונים מוסכמים אי אפשר להתקדם."

מנכל ארגון האינטרס שלנו, אלעד מלכא, אמר: "יש זלזול בדוח משרד הכלכלה, ולא ברור לי למה. כבר כמה דוחות הראו שמחירי הירקות והפרות בישראל גבוהים. האוכלוסייה גדלה, התוצרת לא, וזה מראה שיש בעיה של היצע. כנראה אי אפשר להגדיל את התוצרת המקומית וצריך לייבא. למ"ס בדק את המקטע החקלאי והרווחיות בו היא 18.1%. רווחיות החקלאים היא פי ארבעה מרשתות השיווק."

נציג משרד האוצר, חיים בורובסקי אמר: "דוח המ"מ לא סותר את הדוח שלנו שפורסם עכשיו. הדוח נעשה באופן מקצועי. בדקנו גם נתונים שפורסמו בתוכנית של רינו צרור, וגילינו שהם מוטעים. הנתונים שלנו מהימנים ומעמיקים יותר מכל הנתונים של כל הדוחות האחרים שנעשו. בעניין דוח למ"ס, פנינו אליהם והם השיבו שהנתונים לא מובהקים. הנתונים שלנו כן. לאוצר אין כוונה להרוס את החקלאות, להיפך. רוצים שתהיה פה חקלאות טובה יותר."

נעמה קאופמן-פס אמרה כי לדוח שפרסמה הממשלה היו שותפים יותר מ-20 עובדי ציבור נאמנים שאין לזלזל בעבודתם. היא דחתה את הטענות על נתונים סותרים: "לקחת דוח מכון מטעם, או נתונים של עיתונאית או נתונים של למ"ס שאינם מובהקים, זה לא רציני. הרפורמה נועדה קודם כל לחזק את החקלאות הישראלית. אני מדברת גם עם חקלאים, לא רק עם הלובי החקלאי. אם נמשיך לעשות מה שעשינו, אחרי שנים בלי השקעה, באמת לא תהיה פה חקלאות. לא היו השקעות בחקלאות. נעשתה החלטה מאוזנת תוך חיזוק החקלאות."

ד"ר רון מלכא התייחס גם הוא לטענות שעלו בדיון: "בנתונים אין שום סתירה. לרפורמה יש מספר רגליים. זה לא רק הורדת מכסים, זה גם תמיכה ישירה וצעדים נוספים. צריך לקחת הכול יחד. אין סתירה עם דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ודוח למ"ס - עדיף שלא היה מתפרסם. הוא לא מחקר מקצועי אקדמי, וגם החוקר עצמו כתב לנו את זה. במכון יסודות מתבלבלים בין היקף הוצאה לצריכה, לכן הדוחות לא ראויים להתייחסות. הבדיקה של גלי צה"ל אינדוקטיבית בלבד. מצאנו גם מקומות שצריך לשפר בהם את התחרות. אף אחד לא מאשים את החקלאים, אף אחד בשרשרת לא מושלם. לחקלאים למשל יש פטור מהסדר כובל וזכות להתארגן ולתאם מחירים וכמויות. בשורה התחתונה, אני מקווה שהצדדים יגיעו להבנה ולהסכמה."

בסיכום הדיון אמר היו"ר ביטון בין השאר: "למרות שהקשבנו לנציגי הממשלה, עדיין יש פערים אדירים בניתוח הנתונים לעומת למ"ס או מקרים פרטניים. אלה טוענים שהסיטונאי והקמעונאי לוקחים 200 אחוז ויותר, ואילו הדוח של משרד הכלכלה טוען שהם לוקחים 30%. זה פער קיצוני, והטלת ספק בלמ"ס לא יוצרת אמון. הורדת מכסים לא תביא יותר חקלאים, זה צעד חד-צדדי של הממשלה, בפגרה. לא עושים את זה ככה. אותה יד ששחררה את המכסים נזפה ביבואנים על מונופולים בייבוא, אז זהירות בהורדת מכסים."