ועדת הכלכלה: החלת חוק המזון על חנויות הפארם

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ ינון אזולאי וקבוצת חברי כנסת, לתקן את חוק קידום התחרות בענף המזון ולהחילו גם על ענף מוצרי הצריכה וחנויות הפארם.

בפתח הדיון התייחס היו"ר ביטן לבעייתיות בחקיקה, ואמר כי יוכנסו בהצעה תיקונים בעת הכנתה לקריאות שנייה ושלישית.

ח"כ אזולאי אמר, כי הצעת החוק היא חלק מהמאבק ביוקר המחיה. צריך לבטל את החרגת חנויות הפארם מהוראות חוק המזון הנוגעות ליחסים בין הקמעונאים הגדולים לספקים הגדולים, ולהחיל גם את ההוראות הנוגעות לפתיחת סניפים חדשים באזורים הסמוכים לסניפים קיימים. "אם רמי לוי רוצה לפתוח סניף במרחק קטן מסניף אחר, הוא צריך אישור של רשות התחרות, אבל אם רשת פארם רוצה לעשות זאת, היא יכולה. ככה בולעים את הקטנים", אמר.

נציג רשות התחרות, עו"ד איל שפירא אמר, כי הקושי עם ההצעה הנוכחית נוגע בעיקר לפריסה הגיאוגרפית של הסניפים. הוא הסביר כי אם מחילים את החקיקה הקיימת בעניין זה גם על רשתות הפארם, הרשות צריכה לבנות מודל חדש, ולשם כך נחוצים משאבים וזמן. להערכתו מדובר בעבודה של כשנה. עוד אמר, כי אם חנויות הפארם יחושבו בנפרד מחנויות המזון, זאת תהיה "מתנה" לשוק המזון מאחר שנתח השוק של קמעונאי המזון בכל אזור יפחת.

ח"כ שלום דנינו שאל אם אפשר להפריד בין החנויות.

שפירא השיב, כי הרשות אישרה את המיזוג של בי פארם עם שופרסל, ובמקומות שבהם לא היה קושי גיאוגרפי, חשבה שתהיה בכך ברכה תחרותית. באשר להשפעה על יוקר המחיה, אמר שפירא: "לא יודע להעריך מה תהיה ההשפעה על המחירים."

היו"ר ביטן אמר, כי תמיד אומרים שתחרות תוריד מחירים, אבל לא בודקים מה יצא מהתחרות. הוא הוסיף: "בישראל התחרות היחידה שיש היא מי מעלה את המחיר יותר מהר."

צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

ח"כ אורית פרקש הכהן ציינה, כי חוק התקציב, שהגשתו לכנסת מתאחרת, היה צריך לכלול מתן סמכויות לשר הכלכלה בעניין הטיפול ביוקר המחיה, אך הפרקים הוסרו מההצעה. היא מתחה ביקורת על ההתמהמהות בהגשת התקציב ועל תוכנו, וטענה כי הסיבה לאיחור בהגשת התקציב היא ששר האוצר מטמיע בו כספים קואליציוניים.

עוד אמרה ח"כ פרקש הכהן, כי חברה אחת מוכרת 91% מסכיני הגילוח לגברים ו-70% מסכיני הגילוח לנשים, חברה אחרת מוכרת 55% ממוצרי ההיגיינה לנשים, וחברה אחרת מוכרת יותר מ-50% ממשחות השיניים. בפועל, יש חברות אחדות בענף. היא שאלה למה הוצא הסעיף שנתן סמכויות לשר הכלכלה מחוק התקציב.

נציג האוצר, גל ברנס השיב, כי ההצעה הייתה טיוטה, ובשל קוצר הזמן הוחלט להתמקד בתקציב בנושאים הפיסקליים. לדבריו, ההצעה תובא במסגרת חקיקת השלב השלישי ברפורמת היבוא - "מה שטוב לאירופה טוב לישראל."

מנכ"לית לובי 99, לינור דויטש אמרה, כי "למרות שיש ביקורת רבה על חוק המזון, החלת חוק המזון על חברות הפארם היא כורח מתבקש. לפי נתונים של הכלכלן הראשי באוצר משנת 2017, תחום הפארמה ריכוזי בישראל אפילו יותר מבנקאות."

ח"כ דן אילוז שאל אם חוק המזון עבד, ותהה אם נכון להרחיב משהו שלא עובד.

דויטש השיבה, כי אין סיבה להחריג את חנויות הפארם מחוק המזון. לדבריה, זה לא יפגע, ולכל הפחות זה עשוי להועיל.

ח"כ משה פסל אמר, כי החוק לא הביא לירידת מחירים, וצריך להתמקד בצעדים לפתיחת שוק היבוא.

נציג סופר פארם, עו"ד ניב זכלר טען, כי מבקר המדינה בדק ומצא שחוק המזון לא עזר, והביא לירידת מחירים מזערית של 0.3% בלבד מאז 2014. הוא הוסיף כי בדיונים על חוק המזון, היועץ המשפטי של רשות התחרות הסביר כי הוא נועד לחול על סופרמרקטים. "מעולם לא הייתה סדרנות בסופר פארם. הדרך שבה מוכרים קוסמטיקה שונה מהדרך שבה מוכרים מזון", אמר.

מנכ"לית בי פארם, עינת פלד שפירא אמרה מנגד, כי החוק נועד לעודד תחרות ולהוריד מחירים. בי פארם מחזיקה ב-15% מהשוק, והיום אין תחרות. לדבריה, יש ערים שבהן יש שליטה מוחלטת של סופר פארם, כגון רמת גן, בית שמש ודימונה, ויש ערים שבהן סופר פארם שולטת ב-70% מהסניפים כגון תל אביב, חיפה ובאר שבע.

הוועדה אישרה את ההצעה פה אחד בקולותיהם של היו"ר ביטן, ח"כ שלום דנינו, ח"כ משה פסל וח"כ אזולאי.