כנס ענף המנגו של מועצת הצמחים: שיא בצריכה

בשנת 2024 נשבר שיא של כל הזמנים בצריכת מנגו בישראל - כארבעה ק"ג בממוצע לנפש - עם אספקה של 43 אלף טונות פרי שכולו תוצרת הארץ ושווק לשוק המקומי. זאת לעומת 37 אלף טונות בשנת 2023. כמו כן נרשמה עלייה ביצוא שנאמד בשנת 2024 ב-16.4 אלף טונות לעומת 14.4 אלף טונות בשנת 2023. כך עולה מנתונים שהציג אלקנה בן ישר, יו"ר שולחן מגדלי המנגו במועצת הצמחים, בכנס ענף המנגו השנתי שהתקיים בגולן.

הכנס התקיים ביוזמת ענף הפירות במועצת הצמחים, מו"פ (מחקר ופיתוח) צפון במכון המחקר מיגל ושה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע) במשרד החקלאות, כחלק מסדרת כנסי החורף המקצועיים בחקלאות בשיתוף קרן קימת לישראל.

"הגידול ביבול המנגו בשל כניסת מטעים צעירים לניבה מלאה, בשילוב סגירת השוק בעזה שקלט עד פרוץ המלחמה כ-8.5 אלף טונות פרי בשנה, יהיה אתגר לשיווק של מלוא הפרי בעונות הקרובות", ציין בן ישר. בהתייחסו לתוכניות לפיתוח ענף המנגו והגדלת הביקוש לפרי בארץ ובחו"ל אמר, כי שולחן מגדלי המנגו מקיים קמפיינים הסברתיים לעידוד הצריכה לנפש בקרב הצרכן הישראלי, ובד בבד פועל להגדלת היצוא על ידי איתור ופתיחה של שווקים חדשים בעולם והגדלת היקף הסחר עם רוסיה ומדינות נוספות באירופה שהן כיום היעד המרכזי.

חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון במכון המחקר מיגל: "במו"פ צפון רואים בענף המנגו, המתרכז ברובו בסובב כינרת, מנוע צמיחה ומקור פרנסה חשוב לאזור הצפון, ולפיכך חוקרי המו"פ מובילים מגוון רחב של מחקרים יישומיים שיקדמו הענף בעשורים הקרובים תוך יצירת יתרונות כלכליים ושיווקיים למגדלים הישראלים יחסית למתחריהם בעולם, וכן יסייעו בהתמודדות עם שינויי האקלים ואיומים בתחום הגנת הצומח."

בכנס השתתפו יותר מ-150 חוקרים, מדענים, מדריכים וחקלאים. החוקרים הציגו את המחקרים והחידושים האחרונים בענף המנגו כדי להפיץ את הידע המקצועי הנצבר לחקלאים ולחזק את הקשר חוקר-מדריך-חקלאי.

משה ברוקנטל, מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים, הודה לאלקנה ולחברי שולחן המנגו על פעילותם הענפה בפתיחת שווקים חדשים ליצוא, קידום מכירות בשוק המקומי לפרי הירוק ופעילות גדולה מאוד של המחקר. ברוקנטל סיכם בקצרה את פעילות פרויקט זבוב האפרסק ב-2024 והציג את התוכנית הגדולה לשנת 2025.

ד"ר נבות גלפז, חוקר במו"פ צפון-מיגל, הציג בכנס פרויקטים מחקריים בענף המנגו, בהם פרויקט השבחת כנות שנועד לפתח כנות מננסות ופוריות המותאמות לתנאי ישראל. ד"ר גלפז ציין, כי לאחר 3 שנות איסוף של נתוני יבול, שמונה זריעי כנות מראים פוטנציאל לשיפור ניכר של רמת היבול יחסית לכנה המשקית 13-1, עם תוספת של 30%-50% ברמת היבול יחסית לכנת הביקורת. בהמשך המחקר ולאחר 6 שנות איסוף של נתוני יבול, ירובו זריעי הכנות המצטיינים לשם בחינה רב-שנתית בחלקות חצי מסחריות. פרויקט השבחת זנים נועד לפתח זנים פוריים ובעלי איכות פרי גבוהה, עם דגש בהרחבה של עונת השיווק (זנים מקדימים ומאחרים), וכן פרויקטים נוספים.

כנס ענף המנגו. צילום: מו''פ צפון

ד"ר עומר קראין, חוקר במו"פ צפון-מיגל, הציג מחקר לעיצוב מטע העתיד בשיטות עיצוב של מבנה 'קיר פירותי' בנטיעה צפופה, שתעניק למגדל גישה נוחה יותר לעץ ולפרי יחסית למטעים כיום ויאפשר לשלב מיכון חקלאי מתקדם כגון במות קטיף להסעת הקוטפים בין העצים ורובוטים שיקטפו באמצעות רחפנים, מכונות נוסעות עם זרועות קטיף ועוד, הנמצאים בתהליכי פיתוח וצפויים להיכנס לשוק בשנים הקרובות.

ד"ר מרי דפני ילין, חוקרת במו"פ צפון-מיגל, הציגה מחקר לצמצום כמות המזיקים במטע לפני קטיף ולאחריו לטובת אופטימיזציה בממשק הטיפול, באופן שיגדיל את היבול אך לא יגביר את הרגישות של הצמחים למזיקים ולמחלות.

ד"ר תמר אזולאי-שמר, חוקרת וראש יחידת המטעים של מכון המחקר נווה-יער, הציגה שני מחקרים המתמקדים בפיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם פגיעות קור במנגו בשל עקת צינה קרינתית המתרחשת כאשר טמפרטורות הלילה צונחות אך אינן יורדות מאפס מעלות צלזיוס, ואחריהן יום חמים ומואר, וכן בשל השפעות של טמפרטורות נמוכות על התפתחות פרטנוקרפיה במנגו.

בכנס התקיימו הרצאות מקצועיות על ידי מומחים בענף המנגו: יוסי אברהמי-שחר, סמנכ"ל חקלאות בקנט, הציג את השפעת שינויי האקלים על הביטוחים וגובה הפיצויים; שי צעידי, מדריך גידול סובטרופיים בשה"מ, העניק המלצות מקצועיות למגדלי המנגו לקראת העונה הקרבה; מרק פרל, מנהל תחום אגרו-מטאורולוגיה במשרד החקלאות ובטחון המזון, תיאר את השפעת שינויי האקלים על ענף המנגו בישראל.

על פי הערכת מועצת הצמחים, יבול המנגו ב-2024 היה כ-60 אלף טונות, בדומה לעונת 2023. חודשי השיווק העיקריים הם יולי עד ספטמבר. הזנים המוקדמים של המנגו מבשילים כבר בחודשים מאי-יוני בערבה, והזנים המאוחרים ביותר מבשילים בנובמבר, בעיקר בבשור ובעוטף.

בישראל מגדלים כיום כ-26.3 אלף דונם מנגו. כ-74% מגידול המנגו מתרכזים באזור סובב כינרת (19,500 דונם), כ-15% בעמק המעיינות (3,900 דונם), כ-6% בנגב המערבי (1,500 דונם) וכ-5% בערבה ובבקעה (1,400 דונם). זני המנגו הישראליים 'שלי' ו'עומר', תוצרי תוכנית ההשבחה שבוצעה במכון וולקני בשיתוף עם מו"פ צפון, זוכים לפופולריות רבה בקרב המגדלים והצרכנים ותופסים יחד כ-55% מהפרי המשווק.

הכנס הבא בסדרת כנסי החורף המקצועיים בחקלאות: יום עיון בנושא בננות (25.3). ללא תשלום.

לפרטים נוספים

מטע מנגו. צילום: אלקנה בן ישר, מועצת הצמחים

מנגו. צילום: תקשורות יעל שביט