פיתוח אילת כמרכז מחקר מזון מהים ומהמדבר

שר החקלאות עודד פורר מקדם תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובינלאומי לייצור מזון מהים ומהמדבר. התוכנית לשנים 2022 עד 2026 תבסס את העיר אילת וחבל אילות כמרכז מחקרי ויישומי לאומי ובינלאומי בתחומים מזון מן הים, מזון מן המדבר, ביוטכנולוגיה ימית וחקלאות מים ומדבר, תוך סיוע לצמיחה כלכלית וגיוון מקורות התעסוקה.

התוכנית הרב-שנתית נועדה להשיג שיפור ניכר באיכות החיים של תושבי האזור. ההחלטה מנצלת את היתרונות היחסיים של האזור הן מבחינת אקלים (מדבר צחיח או צחיח למחצה) והן מבחינת הים, שעומקו הרב סמוך לקו החוף מאפשר לבצע מחקרים בקלות תוך התחשבות בהיבטים סביבתיים.

כדי להבטיח את ביסוס העיר והאזור בראייה ארוכת טווח, נדרשת "קפיצת מדרגה" של ממש במינוף המשאבים הקיימים באזור ובראייה אסטרטגית, הנוגעת גם למגמות עולמיות מהותיות. לפיכך, החלטת הממשלה תיתן עדיפות לאומית והטבות כמענה לבעיות דמוגרפיות וכלכליות של הרשויות המקומיות באזור, באמצעות מינוף היתרונות היחסיים שלהן בתחומים ביולוגיה וחקלאות ימית.

לתוכנית, בהיקף של 170 מיליון ₪, שלושה רבדים: פיתוח והקמה של פארק חקלאות ימית ותעשיית מזון ומוצרים מן הים ומן המדבר, בכלל זה תקציבים בהיקף של 38 מיליון ₪ לעידוד יזמים, חברות ויצרנים חקלאיים להגיע לאזור; קידום מחקר וחדשנות בתחומים ביוטכנולוגיה וחקלאות ימית בהיקף של 103 מיליון ₪; והקמת אקו-סיסטם המשלב בין אקדמיה לחינוך בתחומים אלו, בהיקף של 30 מיליון ₪.

פארק החקלאות הימית ישתרע על שטח של כ-2,600 דונם, חלקו ייועד לתעשייה, ויכלול מיזמים תעשייתיים המצריכים שטחים חקלאיים, לשם קידום ייצור מוצרים שמקורם בים או במדבר.

במסגרת הפיכת אזור אילת וחבל אילות למרכז מחקר בתחומים ביו-טכנולוגיה ימית וחקלאות מים המדבר, תפעל הממשלה לרתום קהילות יזמים, גופי מו"פ ומכוני מחקר להקים חברות מחקר והזנק באזור באמצעות הקצאת תשתיות להרצת פיילוטים וניסויים, על בסיס זיהוי חוזקות מקומיות. כן תפעל להגדיל את הנגישות של חוקרים ויזמים למסלולי ההטבות שמפעילה רשות החדשנות בשלבי הניסוי וההדגמה (שלב הפיילוט).

משרד החקלאות יקדם תוכניות מחקר לשיתוף פעולה בין מחקר לתעשייה, ויתעדף מחקרים המבוצעים באזור אילת וחבל אילות או מחקרים שייעודם בתחומי הידע הרלוונטיים לאזור. זאת ועוד המשרד גם יפרסם קול קורא לשיתוף פעולה בין חוקרים מישראל וארצות הברית בתחום חקלאות ימית, תוך שימת דגש בפתרונות בתחומים ביוטכנולוגיה ימית וחקלאות מים ומדבר.

בתוך כך ישודרג המרכז הלאומי לחקר החקלאות הימית (מלח"י) באילת, גדי להופכו למרכז מוביל מסוגו בעולם, המשלב מחקר, חינוך ויישום ומושתת על שיתופי פעולה עם גופי מחקר בישראל וגופים בינלאומיים.

אשר להקמת אקו-סיסטם חינוכי ואקדמי באזור, במסגרת זו ישולבו חינוך כבר בשלב בית הספר התיכון לטובת יצירת אופק אקדמי-מקצועי לצד מחקר והוראה אקדמית בתחומים ביוטכנולוגיה ימית וחקלאות המים, כדי לעבות ולחזק הכשרה אקדמית ואת קהילת המחקר בתחומים רלוונטיים כגון מזון מהים ומהמדבר ויצירת שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות.

התוכנית אקוטית בשל שינוי האקלים והמדבור ולצורך חיזוק ביטחון המזון המקומי. אוכלוסיית העולם צפויה לגדול משמונה מיליארד ל-9.9 מיליארד לקראת שנת 2050. גידול זה, לצד שינויים אקלימיים עולמיים, התחממות גלובלית ועליית פני האוקיינוסים, הגורמים לצמצום הזמינות של משאבי מים ואדמה חקלאית, יוצרים מציאות חדשה בנוגע לאופן הגידול החקלאי, המגוון, איכות המזון וזמינותו בעתיד.

חקלאות ימית, המתמקדת במי ים ומנצלת משאב לא מוגבל זה, יכולה להתבצע במיתקנים יבשתיים במנותק מהים, במכלים ובשילוב עם גידולים אקווה-פונים. על כן חלק ניכר מעתיד המזון העולמי מצוי במזון מן הים, כגון חקלאות מים (Aquaculture) העוסקת בגידול מבוקר של חלבון איכותי. ככל שגדלה האוכלוסייה ועמה גדל הצורך בהזנה, כך נגבה מחיר ממשאבי הטבע, ובהם הים.

כיום החקלאות היבשתית העולמית צורכת כ-70% מכלל המים המתוקים וכמעט מחצית מהשטחים נטולי-הקרח בעולם. על אף שהאוקיינוסים תופסים כ-70% משטח העולם, הם מספקים רק כ-2% מהמזון בעולם ברמה הקלורית.

אתגר עולמי נוסף לייצור מזון הוא המדבור (Desertification). שטחי קרקע שבעבר שימשו לחקלאות נעשים צחיחים, ובעלי פוטנציאל להיות כאלה כבר בהיותם צחיחים-למחצה (Semi-arid), והקרקע בהם אינה פורייה עוד.

שר החקלאות פורר: "לאזור יש כל המאפיינים והאלמנטים הפוטנציאליים להיהפך למוקד עולמי בנושא מזון מהים ומהמדבר. על כן לתוכנית משמעויות אסטרטגיות לאומיות מרחיקות-לכת, והיא עשויה להבטיח מקורות מזון עתידיים לאוכלוסייה. בתוך 5 שנים צפויות להתווסף לאזור כ-900 משרות, ובתוך 10 שנים, עם הבשלת ענף ההייטק באזור, כ-250 משרות נוספות. ההשפעה הכלכלית באזור צפויה להיות בהיקף של 15.3 מיליארד ₪ ברוטו בטווח זמן של 30 שנה."