קנסות לעסקים לא מונגשים: דיון ראשון בהצעת חוק

ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ אפרת רייטן מרום דנה לראשונה בהצעת חוק ממשלתית המבקשת להעניק סמכויות פיקוח ואכיפה לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. התיקון מסדיר את פעילותם של מפקחים שיפעלו מטעם הנציבות, וקובע כי יורשו להטיל עיצומים כספיים של עד 200,000 שקלים לגוף שחייב בנגישות ושלא עמד בהוראות החוק, ועד 40,000 שקלים לחייב בנגישות המוגדר כ"חייב קטן". כמו כן, תורחב אפשרותה של הנציבות לייצג אנשים עם מוגבלות בתביעות שיגישו בגין היעדר נגישות ואפליה במקום ציבורי ובשירות ציבורי.

יועמ"ש נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים עו"ד ערן טמיר הציג את ההצעה: "מדובר בהצעה שמגיעה כחלק מהחבילה של חוק ההסדרים, כתנאי לדחייה שניתנה בהנגשה של מבנים הרשויות המקומיות, הממשלה ומערכת הבריאות. התיקון יאפשר לנציבות לתבוע בשם אדם כמיופה כוח בנושאים כמו אפליה ונגישות מול גופים ציבוריים והממשלה עצמה. היום יש לנו סמכות כזאת רק בתחום התעסוקה. לצד זאת מגדירה ההצעה גם עיצומים על הפרות חד משמעיות וברורות של חובת הנגישות - במגזר הפרטי והציבורי. ברור לנו שיש צורך בתקופת התארגנות, יהיה נוהל שקוף ומסודר אבל חשוב שהכלים האלה יהיו כדי לייצר את ההרתעה".

סגן השר אביר קארה התנגד להצעת החוק: "אני בן לאמא נכת פוליו, גדלתי בבית של נכים ואני חי את הרעיון הזה יום יום. כבעל עסק אם אתה לא מנגיש - אתה מפסיד לקוחות וזה עניין שלך, אבל אם אתה מקבל קנס - זה הבית שלך ואתה הולך לסגור את העסק. הדבר הזה לוקח אותנו במקום למקום חיובי - למקום שלילי. צריך להוריד את חובת ההנגשה מהמגזר הפרטי באופן גורף. התערבות גסה כל כך בהתנהלות של עסק זה קרוב לקומוניזם, במקום לעשות את זה ממקום טוב אתם כופים עיצומים כספיים של עשרות אלפי שקלים".

יו"ר הוועדה ח"כ אפרת רייטן: "אכן מדובר בנושא מורכב, נקיים בוועדה דיון מעמיק ונמצא את האיזון המתאים שיקדם את ההנגשה מחד ולא יכביד מידי על בעלי עסקים".

ח"כ משה אבוטבול: "אנחנו כמובן בעד הנגשה אבל עם כל הרצון והתמיכה צריכה להיות פרופורציה בקנסות. אין לנו עניין שבעלי עסקים יתמוטטו. הם צריכים לדעת ולהבין שאם אתה לא מנגיש אתה מפסיד לקוחות וכמו שאדם מתאמץ לעשות תעודת כשרות טובה כדי שיבואו אליו לקוחות, כך צריך להיות גם בהנגשה. נכון שהם יודעים שיש חובת הנגשה אבל הייתה קורונה והיו מרכיבים נוספים ואנחנו צריכים לבוא לקראת ולאפשר להם לעשות זאת בהדרגה".

נציגי המגזר העסקי, התאחדות המלונות ואיגוד המסעדות התנגדו גם הם לקנסות המוצעים בהצעת החוק ואף הביעו חשש כבד מהרחבת התופעה של תביעות ייצוגיות לשם רווח. מנכ"ל איגוד המסעדות שי ברמן: "חוקי הנגישות חשובים לכולנו ערכית, מוסרית וגם עסקית אבל החוק הזה מטיל על עסק שעשה חמש-שש הפרות, כנראה מחוסר ידיעה, קנסות בסך מאות אלפי שקלים, כשהקנס על עבירה עם רכב שמסכנת חיים היא 1,500 שקלים. הקנס הקטן הוא בלוף - כי עסק קטן הוגדר כ-100 מטר. מסעדה הכי קטנה שטיפחה מטבח, שירותים ומחסן גדולה מזה. בחובת המכרזים ההגדרה היא לפי מחזור- עד 20 מיליון שקלים בשנה עסק קטן, ועד 100 מיליון שקלים - בינוני".

יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי: "אנחנו מברכים על כל דבר שמייצר נגישות, אבל יש טעם לפגם בכך שמאפשרים גרירת רגליים בהחלת הנגישות בשירות הממשלתי אל מול המגזר העסקי. המעבר מהליך פלילי לעיצום הכספי תהיה טעות ובכייה לדורות, יש היום חובת הנגשה כחלק מהליך קבלת רישיון עסק. כשעוברים לקנסות מנהליים יודעים איפה זה מתחיל ולא יודעים איפה זה נגמר".