שר החקלאות אבי דיכטר בוועדת הכלכלה

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיבלה את סקירתו של שר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ אבי דיכטר, על פעילות משרדו.

השר דיכטר התייחס למשבר האקלים ואמר, כי מדובר במשבר אקלים עולמי שלא יפסח עלינו. "העולם עובר ממציאות של היצע למציאות של ביקוש." הוא הוסיף כי היעד הוא לדאוג לביטחון מזון בריא, ולא "סתם" מזון.

השר: "האוכלוסייה בישראל גדלה ב-50% בעשרים השנים האחרונות, וכך גם תפוקת ענפי החלב והביצים שמשרד החקלאות מנהל, אבל תפוקת הירקות והפירות לא עלתה באחוז אחד. אם לא יהיה שינוי, נהיה בבעיה. הגיל הממוצע של חקלאים הוא 62, גיל שבו לא עושים פריצות דרך בחקלאות. המשפט הכי קשה ששמעתי מחקלאים הוא שהם לא רוצים שהבנים והבנות שלהם ימשיכו בחקלאות. זה בר תיקון."

השר פירט מספר צעדים שהמשרד מתכוון לעשות כדי לשנות את המצב, בהם הגדלת מכסת העובדים הזרים מ-31 אלף ל-45 אלף, שימוש במים מושבים, תוספת עתודות קרקע לחקלאות וחדשנות. "אנחנו מכוונים לכך שבישראל יבינו שחקלאות היא פתרון ולא בעיה. צריך לתת לה כלים ואמצעים, אנחנו נביא את זה ביד אחת, והוועדה תסייע ביד השנייה."

סגן שר החקלאות, משה אבוטבול, הוסיף: "לצערנו, הגענו למשרד עם אווירה מאוד לא טובה של התייחסות ציבורית כלפי החקלאים. הרבה אנשים שלא הבינו בחקלאות קיבלו החלטות שהביאו למשברים גדולים כגון משבר השום. השר ואני נאבקים באוצר כי אנחנו לא רוצים שיחזרו על משגים."

ח"כ אלון שוסטר ציין: "מרגישים שינוי ברוח הנושבת בחקלאים. בנתונים שאני קראתי, 3% מהוצאות משפחה ממוצעת הם על פירות וירקות, ועליהם 'מתבחבשים' עד כדי חשש לאובדן של מאות אלפי דונמים. הרס החקלאות לא שווה את הניסיון הזה של כמה עשרות שקלים, שאולי נצליח שלא יישאר בפער התיווך."

צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

ח"כ יסמין פרידמן בירכה על הכוונה להתבסס יותר על צריכת המדינה ופחות על יבוא, ושאלה אם יש תוכנית להגדלת תקציב הרווחה של בעלי החיים ותוכנית לצמצם עד להפסיק יבוא של טלאים ועגלים במשלוחים חיים.

מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא אמר, כי הופתע לדעת שלישראל אין תוכנית לאומית לביטחון מזון. לדבריו, "סין למשל מתכננת את החקלאות 100 שנים קדימה, ואילו אנחנו לא מסתכלים אפילו 5 שנים קדימה. בישראל צריך להסביר ללא מעט אנשים שצריך חקלאות במדינה."

יו"ר התאחדות האיכרים והחקלאים, דובי אמיתי, הזכיר כי כבר שנתיים שהחקלאים מפנימים שהמכס יורד כדי לפתוח את היבוא, אבל התמיכה שהתחייבו שתגיע תוך שלושה חודשים לא מגיעה.

היו"ר ביטן התייחס לכך ואמר: "אם ההסכם לא ייחתם בהקדם, ניאלץ לעשות את זה בחקיקה. יש 760 מיליון שקלים שצריך לדעת לחלק אותם, ואם האוצר ינסה למסמס, אנחנו נודיע לו שזה לא יקרה. הבטחות צריך לקיים."

השר דיכטר הוסיף: "האוצר שותף שלנו. בחלק מהדברים הגענו להסכמה ובחלק לא, אבל החקלאי לא יכול להמתין שנה שלמה ללא תמיכה. יש מהלכים לא סבירים. ב-13 השנים האחרונות המדד עלה ל-117.3 נקודות, ובניכוי פירות וירקות זה 117.2 נקודות. משהו בתפיסה דפוק, שמים על הפירות והירקות משקולת יותר כבדה ממה שמגיע להם.

"האיום הכי גדול על החקלאות הוא לא יוקר המוצרים אלא עצם קיומם. אם לא יהיו מוצרים, ננהל פה דיונים אחרים לגמרי. אני מעדיף לדון על מחיר המוצרים מאשר על קיום המוצרים."

המנכ"ל לביא התייחס למשבר בענף השום ואמר, כי אם בעבר שילמנו 30 שקל לקילו, היום משלמים פי ארבעה. הוא הסביר: "חיי המדף של השום הסיני הם 50% מחיי המדף של השום הישראלי, ויש בו חמישית מהחומר הפעיל שיש בשום הישראלי. לפיכך כדי לקבל אותו דבר, צריך לשלם פי 5-4. זה לא שום. צבעו אותו בלבן, שטפו בכלור, והחומר הפעיל הוא חמישית. אני מקווה שנצליח לשכנע את שר האוצר להחזיר את המכס ל-3 שקלים וחצי."

מנגד, רכז כלכלה, תעשייה ותיירות באגף התקציבים באוצר, גל ברנס, אמר כי כרגע אין כוונה להעלות מכסים, שכן זה מעודד את יוקר המחייה. הוא הוסיף כי מתנהל שיח עם משרד החקלאות על ענף השום, אך המחיר ירד ב-7 שקלים לקילו ואפילו יותר.