אנרגיה מתחדשת למען החקלאות

תחום האגרי-וולטאי צובר תאוצה בשנים האחרונות עקב ההתחממות הגלובלית והרצון לייצר אנרגיה ירוקה. מדינת ישראל החלה לאפשר הקמת פיילוטים בתחום, כדי להתקדם לעבר היעד של 30% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. הפרויקטים נועדו להתחשב בצרכי הקיום של גידולי החקלאות, תוך ייצור אנרגיה נקייה מהשמש באופן מירבי, וכן שיתוף מידע ברמה בינלאומית, במאמצים כוללים למוכנות למשבר האקלים בעולם.

חוקרים וחברות בינלאומיות שהשתתפו בוועידה הבינלאומית לאגרי-וולטאי Agro-PV שהתקיימה לאחרונה בגליל העליון ביוזמת מכון המחקר מיגל ומכון המחקר פראונהופר מגרמניה, הציגו מחקרים המראים תוצאות אופטימיות בשימוש במיתקני אגרי-וולטאי.

להלן חלק מתוצאות המחקרים שהוצגו בוועידה.

עלייה של 50% ביבולי חציל התגלתה במחקר חדש שהציגה חברת סאן אגרי (Sun'Agri) ישראל, שנעשה על גידולי חציל בחממת אגרי-וולטאי ברינקהוף של החברה האם סאן-אגרי בלה-גרואן שבצרפת במשך שנתיים. מיתקן האגרי-וולטאי שנפרש על פני 2,500 מ"ר הופעל מספטמבר 2020, והותאם לצורך ההתגברות על איומי האקלים, שאחד מהם הוא עלייה חדה בטמפרטורה, המגיעה באזורי חקלאות בצרפת ל-30 מעלות צלזיוס בערך באביב ול-40 מעלות צלסיוס בערך בקיץ. היא גורמת כוויות בפרחי השתילים ומאיצה התפתחות מזיקים חדשים.

כעבור שנה כבר הניבו שתילי החציל במיתקן שבניסוי יותר מ-800 ק"ג של חצילים לעומת 500 ק"ג בקבוצת הביקורת. הביומסה של גידולי החציל במיתקן האגרי-וולטאי הייתה גבוהה יותר, ונמצאו פחות מזיקים כגון כנימות בגידולים שטופחו במיתקן האגרי-וולטאי.

מלבד חצילים, החברה מנהלת 14 פרויקטים על סוגי מטעים מגוונים ושלל גידולי ירקות. התוצאות כבר מראות חיסכון של כ-30% בשימוש במים, ירידה ממוצעת של 5 מעלות צלזיוס מתחת לפאנלים בזמן עומסי חום, ועלייה של כ-3 מעלות בתקופות של קרה.

גידולי חציל במיתקן אגרו וולטאי. צילום: סאן-אגרי

מיתקן אגרו וולטאי לגידולי חציל. צילום: סאן-אגרי

פרחי חציל במיתקן אגרו וולטאי. צילום: סאן-אגרי

במחקר אחר שנעשה במיתקן מעל גידולי חיטה נרשמה עלייה של כ-165% בכמות המשקעים שהגיעה לצמחים, טאיכות החיטה השתפרה בכל המדדים (מספר השיבולים לשטח, מספר הגרגרים בשיבולת, משקל הזרעים ותכולת חלבון בגרגירים). את המחקר עשתה חברת טריגו סולאר בקיבוץ להב שבצפון הנגב, בשטח של כשלושה דונם. מי הגשם נאספו ממנהרות חקלאיות המשמשות כהדמיה של מערכות פנלים סולריים, לרצועות מעל גידולי החיטה.

גידולי חיטה בקיבוץ דביר. צילום: טריגו סולאר

השוואה בין גידולי החיטה במחקר לקבוצת ביקורת. צילום: טריגו סולאר

פנלים להסטת מי גשמים. צילום: טריגו סולאר

רוב חקלאות הבעל (ללא השקיה מלאכותית) מרוכזת בשטחים בצפון הנגב, שבהם כמות המשקעים השנתית (פחות מ-300 מ"מ) מאפיינת בצורת אקלימית. לכן החברה שמה דגש בשימוש אופטימלי במי הגשם, שכן תדירות השנים היבשות בעשורים האחרונים מאיימת על הרווחיות הכלכלית של גידול החיטה באזורי הדרום. תוספת מים בהשקיה לגידולי חיטה אינה מציאותית עקב ריחוק שטחים ממקורות המים, מכסות מים, עלויות ציוד ועבודת ההשקיה.

באופן כללי, ההוצאות המשתנות בשטחי גידול חיטה הן כ-200 שקלים לדונם. מתוך עלויות אלה, החברה מצפה לחיסכון של 50-30 אחוזים בכל שנה. ההקטנה בתנובת היבול לכל השטח זניחה. הפיתוח החדש מקטין הוצאות, מעלה הכנסות לחקלאי, הטכנולוגיה מתאימה למגוון גידולים וסוגי מיכון, והחקלאי לא נאלץ לשנות את שיטות העבודה שלו.

בוועידה הבינלאומית הוצג גם נייר העמדה שעליו חתמו ממשלות גרמניה וישראל בוועידת האקלים לשיתוף פעולה - העברת מידע בין המדינות כדי לזרז הקמת מיתקני אגרי-וולטאי בישראל. בוועידה השתתפו קובעי מדיניות ואסטרטגיה ממשרדי הממשלה, פורום האקלים של בית הנשיא והרשויות הרלוונטיות (רשות החדשנות, רשות החשמל ועוד), חברות אנרגיה מובילות מהארץ והעולם, חוקרים, יזמים, קרנות, משקיעים וחקלאים. כמו כן הוועידה אירחה משלחות זרות מקצועיות מצרפת, מגרמניה, מאיטליה, מיפן ומארה"ב.