מחירי דגים

כתבה זו נוגעת ליוקר המחיה בישראל. להלן נתונים על מדד מחירי הדגים בשנים האחרונות, שינוי בתפוקה הכמותית והכספית של ענף הדגים ובחינת המתאם בין משקל הייבוא בצריכה מקומית לבין שינוי במדד המחירים לצרכן של ענפי חקלאות

13/06/2022

זמן קריאה: 6 דק'

תמיכה בחקלאות בישראל

ה-OECD מבחין בין תמיכות הגורמות לעיוותים בייצור וברמות המחירים במשק לבין תמיכות אשר השפעתן ניטרלית יחסית. תמיכות תקציביות המועברות ישירות לחקלאי לפי שטח נתון, ללא קשר לכמות או לסוג של המוצר החקלאי שהוא מייצר, הן תמיכות ניטרליות יחסית, ואינן מעוותות את החלטות הייצור או הסחר. לעומתן, מנגנוני תמיכה עקיפים - למשל, תמיכה באמצעות מחיר, בין היתר באמצעות מכס, מכסות ייצור או הבטחת מחיר ליצרן - גורמים עיוות בשוק ועשויים להביא דווקא לרמה גבוהה יותר של מחירים לצרכן.

מרבית המדינות המפותחות תומכות בחקלאות באמצעות תמיכות תקציביות ישירות. הכלי העיקרי לתמיכה בחקלאים באיחוד האירופי הוא תשלומי תמיכה ישירה לדונם, ללא קשר לסוג הגידול בשטח הנתמך. כמו כן ניתנים אמצעי תמיכה: תקציבים לפיתוח המרחב הכפרי, תקציבי מחקר ופיתוח, כלי ניהול סיכונים, ביטוחי הכנסה/רווח והגנות עקיפות כגון מכס על ייבוא.

לעומת זאת בישראל מרבית התמיכה בחקלאים עקיפה, באמצעות הגנה על התוצרת המקומית מפני יבוא מתחרה (מכסי יבוא). היקף מצומצם של התמיכה בחקלאות נעשה דרך סבסוד תוכניות לביטוח חקלאי, השקעה במחקר ופיתוח ומתן שירותי הדרכה.

בתרשים 1 מוצג משקל התמיכה בחקלאים מתוך תקבולי החקלאים בענף לשנת 2015 בכמה מדינות. אפשר לראות כי בשנת 2015 משקל התמיכות בחקלאים מסך התקבולים בישראל היה 13%, נמוך מממוצע ה-OECD ומממוצע האיחוד האירופי, שהיו 17.1% ו-18.9%, בהתאמה.

תרשים 1: משקל התמיכות לחקלאים (PSE) מתקבולי החקלאים בשנת 2015

לפי המלצות ה-OECD לישראל, מוצע להפחית בהדרגה את השימוש במנגנונים המעוותים את כמויות הייצור והסחר, ובמיוחד את השימוש בתמיכה באמצעות מחיר, אשר היא התמיכה המעוותת ביותר. נכון לשנת 2015, ישראל נמנתה עם מדינות מעטות שבהן משקל התמיכה לחקלאים באמצעות מנגנונים מעוותים הוא יותר מ-80%, לצד אינדונזיה, קוריאה, טורקיה, יפן, קולומביה וסין.

לפי ניתוח של משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשנת 2014, רוב התמיכה במחירים היא בענפים הקשורים לבעלי חיים. למשל, התמיכה בענף החלב הייתה 712 מיליון ש"ח, בענף בשר הבקר 303 מיליון ש"ח, בענף הבננה 271 מיליון ש"ח, בשר כבש - 193 מיליון ש"ח, תפוחים - 109 מיליון ש"ח, ביצים - 78 מיליון ש"ח וחיטה - 27 מיליון ש"ח.

בשנים האחרונות נעשו כמה רפורמות כדי להקטין את התמיכה במחירים ולעבור לסוגי תמיכות מעוותות פחות, הכוללות הפחתה של ההגנה המכסית על מוצרי חלב, בשר בקר טרי ודגי בריכות. בהקשר זה יצוין, כי תהליך דומה של הפחתת מכסי מגן שנעשה בענף התעשייה בשנות השמונים והתשעים, נמשך שנים רבות ובסופו של דבר הביא להתייעלות של התעשייה המקומית והתמקדותה בענפים בעלי יתרונות יחסיים כגון ענפי טכנולוגיה מתקדמת. יש הטוענים כי ענף החקלאות שונה משאר ענפי התעשייה, שכן מהותו באספקת מזון לאוכלוסייה ובשמירה על שטחים מעובדים וריאות ירוקות.

כחלק מההתמודדות עם יוקר המחיה בישראל, בשנים האחרונות משרדי החקלאות והכלכלה עורכים מכרזים לייבוא מוצרים במכסות יבוא לתקופה מוגבלת בפטור מלא או פטור חלקי ממכסים גבוהים. כלי זה אמנם משפיע במידה מסוימת על רמת המחירים באותם מוצרים, אולם לא באופן מלא.

מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על השפעת הסכם מכסות פטורות ממכס בעבור דגים (בעיקר פילה אמנון), שמן זית וירקות קפואים, לקראת חג הפסח 2016, על מחירי המוצרים, העלה כי הפחתת מכסים זמנית לא מביאה לשינוי מבני בשווקים, ורק חלק מהפחתת המכס מתגלמת במחיר לצרכן. כך, הפחתת מכסים על יבוא דג אמנון בוואקום - ירידת מחיר הייבוא, המכס והמע"מ בסך של 5.14 ש"ח - נותבה לעלייה של 5.9 ש"ח במקטע השיווק (כ-66% מסך ההפחתה) ולירידה של כחמישה ש"ח במחיר לצרכן (כ-34% מסך ההפחתה).

שינוי במדד מחירי הדגים בשנים האחרונות

צריכת דגים בישראל בשנת 2019 הייתה כ-21 ק"ג לנפש. שיא הצריכה נרשם בראש השנה, אז עלתה הצריכה החודשית ל-3.2 ק"ג לנפש בממוצע. כ-30% מכמות הדגים שנצרכו היו דגים טריים, והיתר דגים קפואים.

תרשים 2 מציג את מדד המחירים של דגים, טריים וקפואים, ואת מדד המחירים של שימורי דגים ודגים מעובדים - דגים מעושנים, מלוחים וסלטי דגים - בשנים 2013 עד 2020. אפשר לראות כי בשנת 2021 היה מדד מחירי הדגים 99.7, ירידה של 0.3% לעומת שנת 2013, ומדד המחירים של שימורי דגים ודגים מעובדים היה 96.5, ירידה של 3.5% לעומת שנת 2013.

תרשים 2: שיעור שינוי מצטבר במדדי מחיר דגים (ממוצע שנתי, 2021-2013)

תרשים מציג את מדד המחירים של דגים טריים ושל דגים קפואים. אפשר לראות כי בשנת 2021 היה מדד מחירי הדגים הטריים 103.3, עלייה של 3.4% לעומת 2013 ומדד המחירים של הדגים הקפואים היה 92.1, ירידה של 7.0% לעומת 2013.

תרשים 3: מדד המחירים של דגים טריים ודגים קפואים (ממוצע שנתי, 2013 עד 2021)

לוח 1 מציג את הוצאה של משק בית על דגים בשנת 2018. אפשר לראות כי בשנת 2018 ההוצאה של משק בית ממוצע על דגים הייתה 114.5 ש"ח בחודש, כ-0.7% מסך ההוצאה לתצרוכת של משק בית וכ-5% מסך ההוצאה על מזון של משק בית. ההוצאה של משק בית בחמישון ההכנסה הנמוך הייתה כ-1.0% מסך ההוצאה על צריכה, וההוצאה של משק בית בחמישון ההכנסה הגבוה הייתה כ-0.5% מסך ההוצאה על צריכה.

לוח 1: הוצאה של משק בית על דגים
מוצר	ממוצע	1	2	3	4	5
דגים טריים	34.3	34.5	31.6	28.8	33.1	43.2
דגים אחרים	36.2	30.5	31.6	34.5	40.6	43.8
דגים קפואים	13.4	12.8	13.0	13.8	15.5	11.8
שימורי דגים	19.1	18.3	18.1	19.5	22.0	17.6
דגים מעובדים	6.2	5.5	4.8	7.2	5.8	7.6
ממרח דגים וסלט דגים	2.3	1.9	1.4	2.7	2.4	3.0
מוצרי דגים מוכנים לבישול	1.2	0.6	1.4	1.5	1.4	0.9
סך צריכה של דגים	114.5	105.3	103.4	110.0	123.7	130.0
הוצאה לתצרוכת - סך הכול	16,475	11,007	13,188	15,767	18,584	23,838
מזון (ללא ירקות ופירות)	2,282	2,055	2,014	2,191	2,303	2,846
אחוז מסך הצריכה	0.7%	1.0%	0.8%	0.7%	0.7%	0.5%
אחוז מצריכה על מזון	5.0%	5.1%	5.1%	5.0%	5.4%	4.6%

בלוח 2 מוצגים התפוקה (באלפי טונות) וערך התפוקה (במיליארדי ש"ח) של ייצור דגים בשנים 2000 עד 2019. אפשר לראות כי בשנים אלו התפוקה של דגי בריכות ירדה ב-31%, וערך התפוקה ירד ב-16%. התפוקה של דגים מחקלאות מים עלתה ב-47.6%, וערך התפוקה עלה ב-31.4%. התפוקה של דגי ימים ואגמים ירדה ב-87%, וערך התפוקה ירד ב-50.5%.

לוח 2: תפוקה חקלאית וערך התפוקה בשנים 2000 ו-2019
ענף	תפוקה (אלפי טון)			ערך (מיליארדי ש"ח)
ענף	2000	2019	שינוי	2000	2019	שינוי
דגי בריכות, למאכל	19.4	13.4	31.0%-	240	200	16.0%-
דגים מחקלאות מים, למאכל	2.4	3.5	47.6%	70	90	32.4%
דגי ימים ואגמים, למאכל	7.3	1	87.0%-	90	50	50.5%-

בלוח 3 מוצגים נתונים על מכירות ענף החקלאות לפי יעד בשנים 2012 ו-2019. אפשר לראות כי בשנים אלו ירד משקל היצוא בענף הדגים בשלוש נקודות האחוז.

לוח 3: נתונים על מכירות ענף הדגים חפי יעד בשנים 2012 ו-2019
שנה	מקומי	יצוא	סך הכול	משקל יצוא
2012	393	72	465	15.5%
2019	335	48	383	12.5%
שינוי	14.6%-	33.8%-	17.6-	3.0%-

תרשים 4 מציג את משקל הייבוא בצריכה פרטית בענפי חקלאות ובסך הצריכה של מזון בשנים 2008 עד 2019. אפשר לראות כי משקל הייבוא מסך הצריכה הפרטית של מזון היה בשנת 2019 כ-18.2% לעומת 11.9% בשנת 2008. בשנים 2008 עד 2019 משקל הייבוא בצריכה הפרטית של עופות, ביצים, חלב ומוצריו, ירקות טריים ופירות טריים, היה נמוך בהשוואה למשקל הייבוא של מזון, ומשקל הייבוא של בקר ודגים היה גבוה ממשקל הייבוא של מזון.

תרשים 4: משקל הייבוא בצריכה פרטית בענפי חקלאות ובסך הצריכה של מזון ומשקאות (מחירי 2015)

תרשים 5 מציג את משקל הייבוא בצריכה פרטית בשנת 2019 והשינוי במדד המחירים בשנים 2008 עד 2021 בענפים מזון וחקלאות. אפשר לראות כי בענפים חקלאות ומזון שבהם משקל הייבוא מסך הצריכה הפרטית גבוה, עליית מדד המחירים בשנים 2010 עד 2021 נמוכה - למשל דגים, פירות וירקות מעובדים - ולהיפך: בפירות וירקות טריים משקל היבוא נמוך ומדד המחירים לצרכן עלה בשיעור גבוה יחסית.

תרשים 5: משקל היבוא בצריכה פרטית (2019) והשינוי במדד המחירים (2021-2010)

מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

תגובות

הוספת תגובה