בקשה לתביעה ייצוגית נגד קוקה קולה

בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה נגד החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה קולה ישראל) בטענה להפרת הוראות חוק התקשורת, בשל דברי פרסומת ששיגרה אל ציבור נמענים רחב מאוד (חוק הספאם).

לדברי המבקש, שי קרוננברג תושב אשדוד, קוקה קולה שולחת דברי פרסומת לנמענים בלי שקיבלה את הסכמתם המפורשת מראש, כנדרש על פי הוראות חוק התקשורת. הדבר מקבל משנה תוקף משום שברירת המחדל של החברה בעת הצטרפות לפעילויות למיניהן היא שאין הסכמה למשלוח דברי פרסומת, ורק מי שיוזם באופן אקטיבי לחיצה על הסכמה למשלוח דברי פרסומת, נותן את הסכמתו כאמור.

ואכן, נאמר בבקשה כי לשיטתה של קוקה קולה, יש בידה הסכמה מפורשת לכאורה מצידו, ובשל כך היא שלחה לו דברי פרסומת. אלא מאי, בידיו תיעוד מלא של הרשמתו לפעילות של החברה, ובו אפשר לראות במפורש כי הוא לא נתן לחברה הסכמה למשלוח דברי פרסומת. בנסיבות אלו היה ברור לו, כי ההסכמה הנטענת והלוגים ה"מוכיחים" אותה שגויים, בלשון המעטה.

בבקשה נטען, כי קוקה קולה, בדומה לחברות אחרות, בוחרת לשווק את עסקיה תוך הפרה ברורה ובוטה של הוראות החוק בעניין זה, מתוך הבנה כי הדבר משתלם לה ותוך שהיא מטרידה את ציבור הנמענים.

בית המשפט מתבקש לחייב את קוקה קולה לפצות את חברי הקבוצה המיוצגת שקיבלו מהחברה דברי פרסומת בלי שנתנו את הסכמתם המפורשת ומראש לכך, בסכום מצרפי מוערך של 31.5 מיליון ש"ח, בגין עוגמת נפש, טרחה, הטרדה, אי נוחות ופגיעה בפרטיות.

לדברי המבקש, תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות, המכונה ספאם, נהפכה למטרד ציבורי, ועקב התגברות התופעה והיעדר הרתעה מספקת, קבע בית המשפט העליון בשנת 2014 הלכה מחייבת, שלפיה תביעה בגין הפרה יחידה של החוק תזכה את התובע במלוא הסכום של 1,000 ש"ח. ואולם תופעת הספאם הלכה והחמירה, ונדמה כי אין כיום אדם בישראל אשר אינו מקבל לפחות פעם ביום מסרים פרסומיים מטרידים ללא הסכמתו.