רשת משק לגזיאל תובעת זכיינים שלה

רשת הקצביות משק לגזיאל, הפועלת בתחום יותר מ-60 שנים, הגישה תביעה לסעד כספי בסך 2.53 מיליון ש"ח, סעד הצהרתי וצו מניעה נגד עידן מזרחי ודורון חדד, הזכיינים שלה זה כשנתיים במרכז מרקט אונו שבקריית אונו, באמצעות חברת קצביית אונו מרקט פלייס שבבעלותם.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נטען, כי הנתבעים בחרו לעשות דין לעצמם והפרו ברגל גסה ובוטה את הוראות הסכם הזיכיון שנחתם עמם בחודש יולי 2020. בכלל זה ביצעו העברת זכויות באופן חד-צדדי וללא אישור התובעת, ביצעו פרסומים אסורים ללא אישור, סירבו לחבר את התובעת לקופה הרושמת ולמצלמות האבטחה בסניף וסירבו למסור דוחות ומסמכים חשבונאיים. כמו כן הפגינו אלימות כלפי עובדי הרשת, סירבו לשלם חוב עתק שנוצר לחובתם בגין אספקות סחורה, וסירבו לשלם דמי תמלוגים חודשיים.

לדברי התובעת, משלא שעו הנתבעים להתראותיה, לא ראתה מנוס והודיעה להם על ביטול הסכם הזיכיון. ואולם גם הודעתה זו התקבלה אצל הנתבעים בביטול, והם מסרבים לקיים את הוראות הסכם הזיכיון הנוגעות לסיום היחסים בין הצדדים.

אשר על כן מתבקש בית המשפט להצהיר, כי הנתבעים הפרו בהפרות יסודיות את הסכם הזיכיון, וכי ביטול ההסכם עימם על ידי התובעת נעשה כדין. כן מתבקש לחייב את הנתבעים בתשלום חובם לתובעת בגין סחורה ותמלוגים בסך של שני מיליון ש"ח, וכן בדמי תמלוגים לחודשים מאי-אוגוסט שלא שולמו כלל, וזאת בהתאם להכנסות הסניף כפי שיימסרו.

עוד מתבקש בית המשפט, לחייב את הנתבעים לשלם פיצוי בסך 500,000 ש"ח הקבוע בהסכם הזיכיון בגין הפרותיהם היסודיות של ההסכם, להוציא צו המחייב אותם במתן חשבונות, וכן צו מניעה האוסר עליהם להציג עצמם כזכייני הרשת, להשתמש בשמה של הרשת "משק לגזיאל" או בשם "לגזיאל", או בכל שם דומה, בסימן המסחר של הרשת, במיתוג שלה או בכל מיתוג דומה.

כמו כן ביקשה התובעת צו האוסר על הנתבעים למכור את מוצרי הרשת וכל מוצר הנושא את שמה, והאוסר עליהם לנהל עסק דומה בקרית אונו למשך תקופה של שנתיים, ברדיוס של חמישה ק"מ מכל סניף אחר של הרשת וברדיוס של 20 ק"מ מהסניף במרכז מרקט בעיר.