חמישה חידושים בטכנולוגיות מזון

חברות מזון וחקלאות שואפות להזין את האוכלוסייה העולמית ההולכת וגדלה המאוימת משינויי אקלים. חדשנות באופן ההכנה של ייצור המזון עשויה להיות התשובה לאיום. בשנים האחרונות הובילה קרן החזון של SoftBank השקעה של 1.5 מיליארד דולר בטכנולוגיה חקלאית. זהו סכום שובר שיא במגזר. התחזיות לשינויי האקלים מלמדות כי תשואת היבול צפויה לרדת ברבע באותה תקופה, ותחזיות האוכלוסייה מלמדות כי הביקוש למזון ירקיע שחקים בעשורים הקרובים. חדשנות נחוצה מאוד כדי להתגבר על האתגר.

בשר מתורבת או בשר מעבדה נחשב בעבר מדע בדיוני, אבל הוא כבר מגיע לשולחנות האוכל. כשנחשף ההמבורגר הראשון במעבדה בשנת 2013, עלה 280,000 דולר ליצרו. כעת, סטארט-אפים מאמינים כי ההמבורגרים האלו יוכלו לחדור למדפי המרכולים תמורת דולרים מעטים. הביקוש לבשר צפוי לגדול ברחבי העולם ב-70 אחוזים עד שנת 2025. ייצור המוני של בשר שגודל במעבדה עשוי למלא את הפער הקריטי הצפוי בשרשרת אספקת המזון. ב-AT Kearney צופים כי עד שנת 2040, 60 אחוזים מכל הבשר הנצרך ברחבי העולם יגיע מתחליפים מגודלים במעבדה או מחלופות מבוססות צמחיות.

אריזה מתכלה: ההתמכרות לפלסטיק ניכרת במגוון תחומים, אך בעיקר בתעשיית המזון. התעשייה החלה לאמץ חומרים ידידותיים לסביבה. חברות רבות מפתחות כעת אלטרנטיבות מתכלות חדשניות מפסולת בתעשיית המזון. שישה עד שמונה מיליון טונות של פסולת רכיכה מיוצרים מדי שנה. מדענים מצאו שימוש לפסולת זו על ידי הפיכת הציטין מקליפות של רכיכות לציטוסאן המשמש כפלסטיק מתכלה שאפשר להשתמש בו באריזת מזון.

מטבחי רפאים: ענף שירותי המסעדות מגלגל 19 מיליארד דולר בכלכלת בארצות הברית, והפופולריות הגואה של שירותים כגון Deliveroo ו-Uber Eats עשויה להרע עם מסעדות מקומיות. עמלות המסירה עשויות להגיע ל-25 עד 35 אחוזים, ואפשר להכניסן לשולי הרווח הדקיקים של המסעדות. עם עלויות ההפעלה של המסעדה, רבים בוחרים לחתוך את המתווך ולאמץ מודל של מסעדה וירטואלית לחלוטין.

"מטבחי רפאים" או מטבחי ענן מתמקדים אך ורק בהעברת משלוחים של מזון מהיר. הדבר מאפשר להם לקצץ בעלויות העבודה ובשכר דירה. אחד השחקנים המרכזיים בענף זה הוא Rebel Foods, המפעילה 235 מטבחים ב-20 ערים בהודו ומוכנה להתפשטות עולמית.

חקלאות אנכית עשויה להמציא מחדש את החקלאות ולתמוך בדרישות הגוברות למזון. חקלאות אנכית היא מונח לגידולים באזורים עירוניים, לרוב בתוך מחסני ענק ועל גגות. חוות עירוניות מציגות פתרון אטרקטיבי במדינות שיש בהן מעט מאוד אדמה הניתנת לעיבוד, או במדינות התלויות מאוד באוכל מיובא. הן מנצלות הרבה פחות אדמה ומים ומניבות תשואה גבוהה יותר ב-200 עד 400 אחוזים מחוות "רגילות" בזכות מעקב צמוד אחר צריכת התזונה של הצמחים. הדבר גם שולל את הצורך בחומרי הדברה. עם זאת, במתכונתה הנוכחית, החקלאות האנכית משתמשת בהרבה מאוד אנרגיה, רובה מיועדת להפעלה של מערכות הידרופוניות ואור מלאכותי. עד שחוות אנכיות יוכלו לרתום אנרגיה מתחדשת בהיקף גדול, אפשרות יעילה היא לרתום את שטחי הגגות בערים.

יבולי על: באקלים המאתגר יותר ויותר, יידרשו גידולים עמידים למזג אוויר קיצוני וגם עשירים יותר בתזונה. אפשר להשיג זאת באמצעות גידול סלקטיבי והתערבות ביולוגית, שבמהלכם מתווסף מיקרו-תזונה למזון בשלב החקלאי. מגדלים זני צמחים סטנדרטיים עם קרובי משפחתם הפרועים. הנדסה גנטית היא אפשרות נוספת. מדענים גילו שהם יכולים לשנות גנטית גידולים כדי להפוך אותם לעמידים יותר בבצורת. דוגמאות לגידולי-על כאלה הן אורז שיכול לשרוד מתחת למים במשך שבועיים וקטניות עשירות בברזל העומדות בשינוי טמפרטורה של עד ארבע מעלות. מדענים בדובאי משנים גידולים כגון קינואה כדי שיוכלו לשגשג במדבריות של המדינה. גידולים כאלו עשויים להיות טרנספורמטיביים באזורים כגון אפריקה שמדרום לסהרה, שם נפוצה בעיית תזונה וקיים מחסור בחומרים מזינים חיוניים למניעת מחלות ולשיפור התפקוד הקוגניטיבי.