בכנסת: השכלה גבוהה ותעשייה ביטחונית

ועדת המשנה להשכלה גבוהה קיימה דיון ראשון בהובלתו של היו"ר החדש, ח"כ אכרם חסון. הדיון עסק בהתאמת תוכניות הלימודים באקדמיה לשוק התעסוקה המשתנה, וכן באתגרים ובהיערכות לעתיד במערכת ההשכלה הגבוהה.

ח"כ חסון פתח את הדיון: "יש לנו במה להתגאות. ההשכלה הגבוהה תורמת רבות ומעצימה את מדינת ישראל, ואנחנו רואים את זה בתעשייה הביטחונית, בהיי טק ובקידמה." עוד אמר, כי תפקידה של ההשכלה הגבוהה הוא להנגיש את הלימודים לכל האוכלוסייה.

בשנת הלימודים הנוכחית לומדים 336,346 סטודנטים ב־57 מוסדות אקדמיים, מחציתם במכללות ומחציתם באוניברסיטאות.

יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), פרופסור עמי מויאל: "באחריותנו להכשיר את המדענים והמהנדסים. יש עלייה של כ־18% בסטודנטים שמתחילים ללמוד הנדסה ויותר מרבע במקצועות STEM, ואלו נתוני שיא." פרופ' מויאל שיתף את הנוכחים בנתון מענין: "באיראן מוכשרים מדי שנה 234,000 סטודנטים להנדסה, פי ארבעה מישראל (7,000). הפער דומה גם בפרסומים מדעיים: בישראל יוצאים כל שנה 22,700 פרסומים מדעיים מול 71,900 באיראן."

נשיאת המרכז האקדמי הרב תחומי, פרופסור אריאלה גורדון: "התפקיד של ההשכלה הגבוהה הוא להכין את הסטודנטים להיות עובדים איכותיים בשוק העבודה ולתת הזדמנות שווה לכולם. עם פריצת הבינה המלאכותית הדברים משתנים. אנחנו חייבים לתת להם כלים מקצועיים שמתאימים לתחום שלהם."

ד"ר דור גלבוע, יו"ר המועצה המתאמת של ארגון הסגל הזוטר: "אני מתריע על הליכה עיוורת סביב AI. הקמפוסים מתרוקנים. משרד האוצר שם זרקור על לימודים מקוונים כדי להוזיל עלויות. במקום לקדם שימוש חכם בטכנולוגיה, פוגעים בחוויית הסטודנט."

ח"כ נעמה לזימי: "בשנת 2023 יש הגירה בעלת משמעות של רופאים ואקדמאים, שיא שלילי של עוזבים מול חוזרים. מתמחים לרפואה בוחרים לעזוב בגלל התנאים הטובים בחו"ל לעומת התנאים בארץ. 949 רופאים עזבו. 3/4 מהמוחות שעזבו הם מתחת לגיל 40. להערכתי, העזיבה תשליך גם על מקצועות לא מבוקשים. הסיפור הישראלי זה גם האקדמיה הישראלית."

ח"כ סמיר בן סעיד: "בחברה הבדווית אנחנו במצוקה. לבנות שלנו אין מסגרת מתאימה. אם נמשיך ככה, אחוז הלומדות ישאף לאפס. הקושי הוא בתנאי הקבלה ובמיקומים לא נגישים. בחברה הערבית יש אבטלה רחבה: 11,000 מורים ומורות לא מועסקים ו־7,000 במקצועות רפואיים שנשארים בבית. אם אנחנו רוצים שהמדינה תשגשג, צריך להשקיע בהם."

סיון קורן, יו"ר התאחדות הסטודנטים: "יש פער בין האופן שבו האקדמיה רואה את עצמה לבין הגישה של הסטודנטים. רוב הסטודנטים מגיעים כדי ללמוד מקצוע, ואילו האקדמיה רואה בעצמה מקום מחקרי. זה פער שצריך לצמצם. אנחנו גם צופים שאם תהיה הסלמה, שוב יהיה חוסר ודאות בקרב הסטודנטים. אנחנו עובדים על תוכנית אחידה, שהמוסדות יידעו לשלוף במקרה חירום. כך הסטודנט יידע מה קורה עם המבחן שלו."

יו"ר הוועדה הבטיח כי יקיים דיון המשך בנוגע להיערכות לשעת חירום.

אילוסטרציה