חקירת היבוא בהיצף קנאביס מקנדה

הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה, דני טל, פרסם החלטה מקדמית בעניין חקירת ההיצף ביבוא קנאביס מקנדה, ולפיה יבוא פרחי הקנאביס בוצע בשנים האחרונות במחירי היצף אשר גרמו נזק ממשי לתעשיית הקנאביס המקומית.

החקירה נפתחה ב-18.01.2024 וממצאיה הסופיים צפויים להתפרסם בחודשים הקרובים. אם לא יהיה שינוי ממשי בממצאיה המקדמיים של החקירה, הממצאים הסופיים צפויים לכלול המלצה להטיל היטל היצף על יבוא פרחי קנאביס מקנדה.

בשנים האחרונות הושקעו בתעשיית הקנאביס הרפואי בישראל מיליארדי שקלים בגידול, בייצור, במחקר ובפיתוח של הענף, אשר כלל הקמת מיתקנים ומפעלי ייצור מתקדמים תוך שימוש בתקינה מתקדמת ומחמירה בתהליכי הגידול, הייצור והשיווק. רבות מההשקעות האלו ירדו לטמיון, וחברות יצרניות רבות נסגרו לצד גידול ניכר ביבוא. כעת מתברר, כי הקנאביס המיובא, אשר רובו מגיע מקנדה, מיובא לישראל במחירי היצף.

מחירי היצף מתקיימים כאשר יצרן זר מייצא את הטובין במחירים הנמוכים מעלויות הייצור שלהם או ממחיריהם במדינת המקור. יבוא כזה מוגדר בארגון הסחר העולמי כ"סחר לא הוגן", ולפי אמנת ההיצף של ה-WTO, המדינה רשאית לגונן על השוק המקומי שלה במקרים כאלה בדרך של הטלת היטל היצף, המשווה את מחיר היבוא למחיר המשקף תחרות הוגנת.

מכירות במחירי היצף עשויות להיווצר כאשר היצרן הזר סובל מעודף מלאי שאינו נמכר בשוק המקומי שלו לצד תוקף מוגבל של הטובין, המשפיע על יכולתו לאחסן עודפי ייצור שלא נמכרו, או שהוא מעוניין לכבוש נתח שוק במדינה המייבאת, גם במחיר של פגיעה מתמשכת ברווחיותו מתוך שיקולים ארוכי טווח של חדירה וביסוס פעילותו בשווקים זרים.

שיעורי ההיצף שנמצאו לחברות הקנדיות

• חברת דציבל - 63%
• חברת וילג' פארמס - 74%
• חברת אורגניראם - 112%
• שאר החברות הקנדיות - 369%

למרות הממצאים על קיומו של יבוא במחירי היצף הגורם נזק לתעשייה המקומית, החליט הממונה בשלב זה להימנע מהטלת ערובה זמנית. הוא ימתין עם המלצותיו בעניין לשלב הגשת ממצאי החקירה הסופיים.

לצדדים לחקירה ניתנה תקופה של 30 יום כדי להעביר את הערותיהם וטיעונים משלימים בהתאם לממצאי ההחלטה בטרם פרסום הממצאים הסופיים.