בקריאה ראשונה: הארכת תוקפו של החוק שנועד לסייע בהסדרת חוות הבודדים בנגב

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ יצחק קרויזר לתקן את חוק הרשות לפיתוח הנגב, כדי להאריך את תוקפו ב-7 שנים נוספות, ובכך לאפשר גם למי שהחזיק במים חקלאי או חקלאי תיירותי ב-3 שנים שקדמו לתיקון לחוק מיולי 2010, להגיש בקשה לאישור המיזם. האישור התאפשר לאחר מספר ישיבות סוערות שקיימה הוועדה בהצעה, בהן דחף היו"ר ביטן את הצדדים לפשרות.

היוזם ח"כ קרויזר ציין במהלך הישיבות כי בעלי החוות בנגב הם חלוצים שמיישמים את האמירה המפורסמת של דוד בן גוריון, לפיה בנגב ייבחן העם בישראל. הוא הזכיר כי ב-2010 תוקן החוק לראשונה כדי להסדיר את מעמד המיזמים החקלאים תיירותיים בנגב. בשנת 2017 בוצע תיקון נוסף, ולמרות זאת יש חוות שעדיין לא הוסדרו, על רקע הזמן הרב שנמשכים הליכי התכנון בישראל, וצריך לסייע להן.

הסופר והעיתונאי צור שיזף, שהוא גם הבעלים של כרם שיזם, סיפר כיצד פנו אליו אנשי מצפה רמון עוד בשנת 2002 וקראו לו להגיע למקום וכיצד הוא החליט לטעת כרם, ללא סיוע מהמדינה ולמרות שאינו חקלאי. לדבריו, הוא לא ידע שאסור לבנות מבנים על השטח, אבל המציאות של גניבות הובילה לכך שאי אפשר לקיים את הכרם ללא שמירה ובלי מבנים. "הגענו למצב אבסורדי שבו אנחנו עבריינים על השטח שלנו", אמר. עדי ברשדסקי, שעומדת בראש עמותה שמאגדת 21 חוות שקיבלו אישור של שר הנגב והגליל עוד ב-2017, אמרה כי מאז אף אחת מהן לא הוסדרה. לדבריה, בשנתיים האחרונות 4 מבעלי החוות נפטרו ובני הזוג או ילדיהם לא יכולים להמשיך את דרכם. "לא ייתכן שאנשים יבנו מיזם במשך 50 שנה ולא יוכלו להוריש אותו", אמרה.

ח"כ שלום דנינו ציין כי השלטון נראה כאטום כלפי המצב שלהם, ולא יכול להיות שהליך ההסדרה ימשך 30 שנה, לכן צריך לסיים עם זה. ח"כ מיכאל ביטון הוסיף כי "בסוף זה סיפור של ביזיון למדינת ישראל. הם קיבלו גב מהמדינה ומרשויות מקומיות ואז התחילו להתעמר בהם ורשות מקרקעי ישראל עושה להם את המוות. במקום להאריך את התקופה ל-17 שנים הייתי מאריך ל-25 שנים".

ההצעה הראשונה שהגיש ח"כ קרויזר כללה גם הרחבת תחולת החוק, והיא נועדה לסייע למיזמים נוספים שלא הוסדרו במסגרת התיקונים הקודמים. נציגת משרד המשפטים, עו"ד נועה מושייף, אמרה כי על אף שיש קושי בהארכת התוקף אפשר להבין את הערך שבה. באשר להרחבת התחולה אמרה כי לא ברור למה היא נועדה.

סוגייה נוספת שעלתה הייתה באשר לשמאות על השימוש בקרקע והתשלום אותו יצטרכו בעלי החוות לשלם. באשר לכך הגיב ח"כ דנינו ואמר כי בעלי החוות הם ששומרים על קרקע וצריך לתת להם כסף, לא לקחת מהם. היו"ר ביטן ביקש התערבות השמאי הממשלה ואמר: "בוא נראה אתכם מעבירים את כל החוות לבדואים ושולחים להם חשבונות. צריך לתת לאנשים האלה צל"ש שהם יושבים שם".

השמאי הממשלתי הראשי, גילי בלולו, התייחס לכך ואמר כי הוא נושא באחריות על השומות של רשות מקרקעי ישראל, והודיע כי ילווה את השמאים מתחילת ביצוע השומה כדי שהשומות יצאו בצורה המדויקת ביותר. הוא הוסיף כי לנישומים תמיד עומדת הזכות להגיש השגה לפי הנהלים.

בדיון הציג היו"ר ביטן סיכום נוסף עם מינהל התכנון, לפיו במסגרת הליך מעקב ובקרה לתמ"א 35 יקודם בעדיפות הליך לתיקון התמ"א במטרה לאפשר להחריג את אותן 21 חוות שקיבלו אישור שר לפי החוק והוקמו לפני אישור התמ"א, מההוראה המחייבת כי מגורים יהיו צמודי דופן לתחום יישוב שנקבעה בתמ"א 35.

על רקע מורכבות ההליך הודיע היו"ר ביטן בלום הדיון כי יקיים מספר ישיבות מעקב, לראות שההליכים אכן מתקדמים להסדרה, וכן הבהיר כי בכוונתו לקדם את התיקון לקריאה שנייה ושלישית בהקדם האפשרי.

חוות נאות על כביש צומת טללים-שדה בוקר. צילום: Avi1111 dr. avishai teicher, ויקימדיה