ועדת הכלכלה דנה ביוקר המחיה

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיבלה את הדיווח של שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, על פעילות משרדו. השר פתח את הדיווח ואמר, כי הוא מעוניין להציג את התקדמות הדברים שתלויים במשרד הכלכלה. השר הציג לוועדה את הנושא הגיאופוליטי, וציין כי המשרד הוא האחראי הבלעדי על סחר חוץ וכי קיימים 55 נספחים כלכליים בעולם.

השר ברקת התייחס להסכם הסחר המחודש עם ארצות הברית, וציין כי הנשיא טראמפ החליט לשנות את כל מדיניות הסחר. הוא קיים שיחה עם שרים אמריקנים, וישראל משתפת פעולה עם מטרות האמריקנים תוך דאגה לאינטרסים של מדינת ישראל ככל האפשר. ארה"ב מתקדמת להסכם סחר עם מדינת ישראל "כנראה הראשון והכי טוב", אמר.

ברקת התייחס גם לנושא ההיצף, ואמר כי בארה"ב יש היטל היצף נגד התעשיות הגדולות ביותר של ישראל. הוא ביקש שלא יכללו את ישראל בהיטלי ההיצף.

ח"כ יוראי להב שאל את השר מתי הוא ביקר בסופר: "אתה יודע כמה עולה גבינה לבנה היום? אתה לא אחראי על יוקר המחיה? אתה יודע כמה היא עלתה? 18%. הבננות עלו ב־84%, הקפה נמס עלה ב־18%. אתה אחראי על יוקר המחיה. הכול עלה במדינת ישראל. שר הכלכלה של יפן התפטר בגלל אמירה לא מוצלחת על מחירי האורז, ואתה לא אומר על זה מילה. מעמד הביניים קורס."

לדברי ברקת, מינהל מקרקעי ישראל הוא הגוף "הכי מיותר" במדינה. ברקת אמר כי הוא מעוניין בגוף ממשלתי אחד בלבד שיתעסק בנושא ולהגדיל את היצע הקרקע בהיקפים אדירים. "מה קורה כשיש היצע קרקע? המחירים יורדים, ולשם אנחנו רוצים ללכת. רוצים לפרק את משטר הנחלות במושבים ולאפשר להם לעשות איחוד וחלוקה מחדש של הקרקע."

לגבי יוקר המחיה ציין ברקת, כי אחד הדברים שהכי משפיעים עליו הוא הפער בעובדים זרים: "לא צריך מכסות, וצריך להפחית את עלות העסקתם. צריך להוריד את המחיר, לרדת ממכסות ושיהיה היצע גדול של עובדים זרים. משרד המשפטים מתעקש שלא יהיה סחר של עובדים."

ברקת הוסיף, כי למוצרי הצריכה יש השפעה של פחות מ־16% על יוקר המחיה, וכי המשרד הצליח, בעזרת הוועדה, להכניס יותר סחורה לישראל. "רפורמות 'לא עוצרים בנמל' ו'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' - 7% מהמוצרים כבר בתקן אירופי וזה עבד מצוין. מי שימנע יבוא מקביל יקבל קנס של 100 מיליון שקל", אמר, וציין כי משרד הכלכלה רוצה להוסיף רפורמה "מה שטוב לארה"ב טוב לישראל".

ברקת התייחס לצרכנות חכמה, ואמר כי החרדים יודעים להתארגן וללמד לקח את מי שמפקיע מחירים. "ניסינו לעשות את זה עם המדבקות, ולא כל הציבור נרתם. אני נחוש לחפש כלים לעזור לציבור להתארגן נגד מי שעושק אותו. זה הכי יעיל וטוב."

ח"כ יסמין פרידמן התייחסה לדבריו, ואמרה כי הציבור הישראלי עייף מאז הקורונה ולאחר מכן המלחמה, ואי אפשר לצפות ממנו להתארגן. "אי אפשר להטיל אחריות על הציבור", אמרה.

השר ברקת הציג בפני הוועדה גם נושאים שבהם המשרד לא הצליח וציין את פירוק המונופולים. לדבריו, האוצר התנגד ומינה את ועדת סלבין שהתפרקה. הוא לא ראה שהמערכת מנסה להשלים אותה. ברקת הזכיר גם את הצעת החוק לריסון מחירים במלחמה, שבזכות יו"ר הוועדה הצליח להעביר את החוק. "החקיקה די מסורסת, והאוצר אומר בקולו שהוא נגד", אמר.

צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הדבר השלישי שבו המשרד לא הצליח הוא החלפת הממונה על התחרות. הכלי המרכזי שיש לשר, לדבריו, הוא רשות התחרות. לאחר שראה שהעניין לא מתקדם, הוא ביקש ממיכל כהן לסיים את תפקידה. עד היום הנושא נמצא בבתי המשפט. "זה אומר שמנהלים בכירים במדינה לא חייבים שום דין וחשבון לשר ולא לציבור", אמר.

ח"כ רון כץ התייחס לדיווחו של השר, ואמר כי יש להיכנס לבעיה שבין משרד האוצר למשרד הכלכלה, "מריסון מונופולים ומחירים וכל הדברים שמשפיעים על המשק ומעמד הביניים", אמר.

ח"כ סימון דוידסון ציין שיש אזרחים שאינם יכולים לסיים את השבוע ולקנות אוכל: "אני חושב על אישה שלא יכולה לסיים את השבוע ולקנות אוכל כמו שצריך, או על מי שנמצא בפריפריה וגם על מי שכבר לא יכולים לקנות אותו סל מוצרים. לכן אני מציע שיהיה דיון רק על זה."

השר ברקת הגיב: "אתה מבין שאי אפשר לעשות את זה בלי שר האוצר? יש לך רעיון למשהו שלא עשינו עד היום?"

ח"כ אלי דלל התייחס לסימון המוצרים, ואמר כי ההחלטה הייתה חשובה מאוד וצריך להמשיך, כי הצרכנים בעד סימון המוצרים אך הפיקוח אינו הדוק. דלל הוסיף, כי צריך לעודד את התעשייה הישראלית, שכולם ראו בזמן המלחמה את החשיבות שלה: "צריך לקנות חכם ולדעת איפה. יוקר המחיה הוא לא רק הממשלה. הדברים צריכים להיות במשותף לממשלה ולצרכן", אמר.

גם ח"כ שלי טל מירון התייחסה ליוקר המחיה, ואמרה כי מקיימים עוד ועוד דיונים בנושא, אך היא מרגישה שזה כמו להילחם בטחנות רוח והמחירים רק עולים. לדבריה, הציפייה של הח"כים מהשר היא ליזום דיון עם שר האוצר בנושא.

ח"כ ביטן ענה כי יזמין את שר האוצר לדיון.

מנכ"לית לובי 99, לינור דויטש, התייחסה לדיווחו של השר, וציינה כי קשה לה עם המצגת שהוצגה, שהראתה שכולם אשמים מלבד שר הכלכלה. דויטש פנתה לשר וציינה, כי הוא מסביר שזה רק 16% מסל הצריכה, אך הנתון שגוי: "אתה שר הכלכלה, אתה אמור להביא פתרונות מאקרו. לא יכול להיות שתגיד שהאחריות היא על הצרכן. התפקיד שלך הוא לספק פתרונות מערכתיים. אתה מאשים שוב ושוב את שר האוצר. התפקיד שלך הוא לרתום אנשים לעבוד איתך ולגרום לשיתוף פעולה", אמרה.

השר ברקת השיב לטענות: "אני מעדיף לשבת עם אנשים שיש להם רעיונות ולתרגם אותם לתוכניות עבודה. לא שמעתי תוכניות חדשות, ואני מזמין את כולם לשבת עם אנשי המקצוע של המשרד ולהציע הצעות פרקטיות. אני בשקיפות מציין איפה התקדמנו ביוקר המחיה ואיפה אנחנו תקועים."

ח"כ ביטן השיב לדבריו ואמר: "אם ועדת שרים הייתה מאפשרת לנו להתקדם בלי המגבלות של האוצר, תאמין לי שהיינו מזיזים את העגלה."