ועדת הכלכלה: הסדרת מדידת נתוני צפייה בטלוויזיה

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, החלה להכין לקריאה ראשונה את הצעת החוק שהגיש ח"כ שלום דנינו, לחייב הצגה של נתוני הצפייה לצופה. היו"ר ביטן הזכיר כי לבקשת ח"כ דנינו נדחה בעבר הדיון בנושא, והבהיר כבר בפתח הדיון כי אין כוונה למעורבות ממשלתית בנושא המדידה.

ח"כ דנינו הציג את עיקרי הנושאים לדיון, וציין כי לעת עתה הצעת החוק מושהית. הוא הסביר כי תכלית המדידה היא לקבוע הסדר מוסכם בין המפרסמים לערוצי השידור, אך קיים חוסר אמון בשיטה הקיימת וחשש שהיא אינה משקפת נאמנה את נתוני הצפייה האמיתיים.

ח"כ שלי טל מירון שאלה אם יש מקום לקיים את הדיון, בשל כוונת שר התקשורת להביא לאישור ועדת השרים לחקיקה את טיוטת חוק השידורים.

היו"ר ביטן השיב כי אין קשר בין שני הדברים, והזכיר כי משרד התקשורת האיץ את קידום חוק השידורים לבקשתו במהלך תיקוני החקיקה לעידן פלוס.

בדיון אמר היו"ר ביטן כי המדינה צריכה לפקח על הגוף שמבצע את המדידה מאחר שלמדידה יש השלכות כלכליות.

מנכ"לית איגוד השיווק, סיגלית גלפרין, הדגישה את החשיבות של מדידה אובייקטיבית, והעלתה ספק בנוגע לאובייקטיביות במקרה שבו הממשלה תמנה את הגוף המפקח.

מנכ"ל ועדת המדרוג, רוני ארן, הסביר כי המדינה לא אמורה להתערב במדידה, וכי בכל העולם מקובלת שיטת הפנל ואין כיום אלטרנטיבה למדידת טלוויזיה. לדבריו, לתוכנית "קופה ראשית" יש רייטינג של 7% בזמן אמת, שעולה ל־9% בצפייה נדחית ביום השידור, ומגיע ל־25% בתוך שבוע.

מנכ"ל תאגיד השידור, גולן יוכפז, אמר: "אבל אז בא שר התקשורת ואומר שבתאגיד אין צפייה."

היו"ר ביטן השיב כי התייחסות השר הייתה לחדשות, לא לתוכניות אחרות.

ח"כ דנינו הוסיף כי הנושא משפיע על התנהלות חברות ציבוריות, ולכן חשוב בעיניו.

נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, התייחס להיבט הכלכלי ואמר כי המפרסמים משקיעים 1.5 מיליארד ש"ח בפרסום. הוא הזהיר: "נראה לכם שאנחנו פראיירים? נשקיע ברייטינג שלא מעניין אותנו? למה אתם מתערבים?"

יו"ר הוועדה השיב כי אם יתברר שאין צורך בשינוי, לא ייעשה שינוי, אך הדגיש כי יש לבחון את המצב משום שלמדידה יש השפעה ישירה על גיוון בתקשורת והתחרות בשוק.

תורג'מן הגיב: "אם תקבעו לנו פרמטרים לא רלוונטיים, לא נשלם."

היו"ר ביטן ענה: "אני רק בודק, עוד לא התערבתי. אבל יש לזה השפעה על שוק התקשורת."

נשיא מועצת העיתונות, השופט בדימוס חנן מלצר, הציג ממצאים מסקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שלפיהם ברוב הדמוקרטיות אין הסדרה בחוק של שיטות מדידת צפייה. לדבריו, רק ברוסיה, ובעבר גם בפולין, היה חוק מסוג זה. לוועדה יש סמכות לדון ולהעיר הערות, אך הסדרה חקיקתית תיצור מעורבות שר - דבר שאינו חוקתי. "נהיה הדמוקרטיה הראשונה שתסדיר דבר כזה בחוק. ואם רוצים לעשות משהו, צריך להתחשב גם בהגנת הפרטיות", אמר.

בהמשך הדיון שאל היו"ר ביטן את מנכ"ל ועדת המדרוג אם יסכים לבצע שינויים בהסכמה.

ארן השיב: "נראה מה מציעים וכמה זה עולה. אנחנו תמיד פתוחים."

בתגובה אמר ביטן כי אם אפשר להגיע להסכמות, ייתכן שלא יהיה צורך בחקיקה. "אנחנו מעוניינים בתוצאה סופית של רייטינג אותנטי, ואם אפשר להגיע לכך בהסכמה - מה טוב", סיכם.

יו"ר ועדת המדרוג ומנכ"ל איגוד הפרסום הישראלי, יגאל בר און, הציע שאם כבר מקדמים חקיקה, לחייב את יוטיוב לחשוף נתוני צפייה, ולחייב גם את גוגל לשלם מס בישראל.

ח"כ שלי טל מירון הדגישה: "אני מגנה על עיקרון בסיסי בדמוקרטיה. זה לא שאין לי ביקורת על התקשורת - יש. אבל אני מקווה שהדיונים והחקיקה פה אינם נובעים מלחץ שמפעילים עיתונאים על שרים בנוגע לחקיקה. ראיתי, למשל, את ההתעניינות של ברדוגו בשאלה אם תקדם את חוק הרייטינג. זו שאלה, למה עיתונאי עוסק בזה. אני רוצה שנחשוש שהתקשורת תחשוף שחיתות, לא מהתערבותה בחקיקה."

היו"ר ביטן סיכם כי נכון שערוץ 14 טוען למדידה שגויה, אך הוא עצמו מתכוון לנהל את הדיון באופן ענייני ולבחון את כל הטענות באופן מסודר.

צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב