מלחמה בהונאות צרכניות: תיקון לחוק הגנת הצרכן שיחייב עסקים להקליט שיחות ולמסור לצרכן

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק הגנת הצרכן ולחייב עוסקים להקליט שיחות במקרים מסוימים, וכן לשמור את ההקלטה למשך שנתיים אם נעשתה העסקה, או חצי שנה אם לא נעשתה עסקה בסופו של דבר. להצעת החוק הזו, שהובילה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, אף צורפו שתי הצעות חוק פרטיות דומות, של ח"כ מירב כהן והיו"ר ביטן וח"כ אימאן חטיב יאסין.

החובה תחול על כל עסקה בעלות של 750 שקלים ומעלה מהסוגים שבשנים האחרונות התגברו ההטעיות וההונאות בהן כמו: כל עסקה שכללה פנייה שיווקית למכירה למעט מזון ומקרים בהם הצרכן פנה מיוזמתו לעסק, עסקה לתיווך הלוואות, עסקה לשירות איתור כספים, בדיקת זכויות בשל מצב רפואי, בדיקת זכאות להחזר מס בידי מי שאינו רואה חשבון או יועץ מס, מכירת שירותי תקשורת וסלולר, ספריות אינטרנט ושירותי שידורים, שירות בעניין דירוג אשראי שלא בידי מי שקיבל רישיון לשכת אשראי, שירות מתמשך לתיקונים ותחזוקה, עסקה מתמשכת לשירותי רפואה ועסקה להספקת גז ביתי.

בנוסף לכך, העוסקים יחויבו להודיע לצרכנים בתחילת כל שיחה כי היא מוקלטת וכי הצרכן יהיה זכאי לקבל את התיעוד אם יבקש זאת. בתקופה שבה נשמרת השיחה העוסק צריך למסור את ההקלטה לצרכן תוך 10 ימי עסקים מיום הבקשה, בפעם הראשונה המסירה תהייה ללא תשלום. אם צרכן ביקש את השיחה פעם נוספת אז יוכל בעל העסק לגבות תשלום סביר. אם העוסק לא ימסור את ההקלטה לצרכן בהתאם לחוק, יראו בו כמי שהודה בכך שהגרסה הנכונה לשיחה היא גרסת הצרכן.

בעקבות דרישת היו"ר ביטן, אושר גם כי ההסדר יחול גם על הבנקים, חברות וסוכני הביטוח, ויועצים ומשווקים פנסיוניים - כאשר הגופים יוזמים בעצמם שיחות לשיווק שירותים ומוצרים פיננסיים. זאת לאחר שבדיונים הקודמים אמר היו"ר ביטן בהקשר זה: "אני לא מוכן לתת הנחות לא לבנקים ולא לחברות הביטוח, כשהם יתנו הנחות לציבור אני אתן להם הנחות גם כן".

שר הכלכלה יהיה רשאי, באישור ועדת הכלכלה, להחיל את ההוראות הללו גם על התכתבויות ושיחות שאינן קוליות וכן לשנות את תקופת החובה לשמירת ההקלטה - ובכלל זה לקבוע תקופות שונות לסוגי עסקים או עסקאות שונות, וכן לקבוע הוראות בדבר הסכום המקסימלי שיוכל בעל העסק לדרוש בעבור מסירת ההקלטה. עוד אושר כי שרי הכלכלה והאוצר יוכלו, באישור הוועדה, לשנות את רשימת סוגי העסקאות עליהן תחול החובה.

צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

עוסקים שיפרו את החוק צפויים לעיצום כספי של כ-22,500 שקלים להפרה לתאגיד ו-כ-7,000 שקלים ליחיד. בנקים שיפרו את ההוראה יהיו צפויים לעיצום כספי של 50 אלף שקלים להפרה וחברות הביטוח והסוכנים יהיו צפויים לעיצום כספי בהתאם לחוק החל עליהם.

על מנת לתת לגופים השונים זמן להיערך נקבע, כי ההצעה תיכנס לתוקף 8 חודשים לאחר פרסומה ברשומות, כאשר שר הכלכלה והתעשייה או שר האוצר, לפי העניין, יוכלו לדחות זאת ב-4 חודשים נוספים באישור הוועדה, אם ישתכנעו שיש סיבה מוצדקת לכך שטרם הושלמה ההיערכות ליישום הוראות הסעיפים הרלוונטיים.

ח"כ מירב כהן, שמקדמת כבר כמה שנים צעדים שנועדו להגן על צרכנים מוחלשים, אמרה כי "התיקון נחוץ מאחר שיש מצבים בהם אנשים, ובייחוד אנשים מבוגרים שלא עוקבים תדיר אחרי החשבונות שלהם, מגלים באיחור את החיובים. אם עסק לא ימסור את ההקלטה לצרכן אז בית המשפט יכיר בגרסה שלו כנכונה, וזה נועד לייצר סימטריה. זה בסיסי ומתבקש". ח"כ אימאן חטיב יאסין, שהגישה הצעה דומה, אמרה בדיונים הקודמים כי "זה יסייע לא רק לצרכנים המוחלשים, אלא לכל הצרכנים. העיקרון הוא לתת לצרכנים אפשרות להגנה עצמית מול עסקים שמרמים אותם".

נציגת הרשות להגנת הצרכן, אילנה מזרחי, ציינה כי הדבר ישפר משמעותית את ההגנה על הצרכנים ויאפשר גם לרשות לבצע אכיפה טובה יותר. נציג לובי 99, בועז אקרמן, הביע תמיכה בהצעה ואמר: "לחשוב כמה עוגמת נפש וצער היו נחסכים לחוסכים בסלייס, שהכסף שלהם נעלם, אם הם היו יכולים לדרוש את הקלטת השיחה הראשונה שהבטיחו להם הרים וגבעות והכל התאדה. זה הישג גדול".