משרד הכלכלה והתעשייה: סיכום תקציב 2026

משרד הכלכלה והתעשייה חתם על סיכום תקציב 2026 מול אגף התקציבים במשרד האוצר - סיכום נרחב וחריג בהיקפו, שיבטיח המשך צמיחה למשק, דחיפה לרפורמות הליבה של המשרד וחיזוק ניכר של מנועי היצוא, הפריון והתעשייה.

שר הכלכלה והתעשייה, חבר הכנסת ניר ברקת: "תקציב 2026 משקף את המשך התנופה של כלכלת ישראל וצעד גדול בהגדלת היצוא. אנחנו מרחיבים את הנספחויות בעולם, משתמשים בכלי סיוע חדשניים, מחזקים ומשדרגים את אזורי התעשייה ואת התעשייה, משקיעים בהגדלת הפריון במשק, מחזקים את רפורמת היבוא, מקדמים את הרפורמה 'מה שטוב לאירופה ולארה"ב טוב לישראל' ונלחמים ביוקר מוצרי הצריכה. התקציב הזה ממשיך לבנות משק תחרותי, יעיל ומתקדם, ומביא בשורות לכל בית בישראל."

מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, מוטי גמיש: "מודה לאגף תקציבים אשר ראה לנגד עיניו את חשיבות ההשקעה בתעשייה ובמסחר ואת הפרות שתניב השקעה זו לכלכלה הישראלית. התקציב לשנת 2026 מבטא אמון עמוק בחזון ובמדיניות של משרד הכלכלה. הוא מאפשר לנו להמשיך להוביל את תהליכי הצמיחה, להרחיב אזורי תעשייה, לחזק את היצוא, לתמוך בעסקים בצמיחה ולהטמיע מערכות דיגיטל מתקדמות בתעסוקה. התקציב מייצר רציפות ואפקטיביות, ומסמן שנה נוספת של עשייה ממשית."

התקציב החדש לשנת 2026 מאפשר קידום מלא של כל פרויקטי הדגל של משרד הכלכלה והתעשייה, ובראשם הרפורמות 'מה שטוב לאירופה וארה״ב - טוב לישראל', שיפתחו את השוק ליבוא מוצרי צריכה חדשים ובמגוון מחירים ויביאו להפחתת יוקר המחיה.

התקציב גם מעגן קידום של המהלך "הסל של ישראל", שיגביר את התחרות בין רשתות המזון, וממשיך את פיתוח מערכת התעסוקה הלאומית בול (bool) - מערכת דיגיטלית מתקדמת שתאפשר תיאום חכם בין ביקוש להיצע עובדים, תשפר את התאמת המקצועות בשוק ותייעל את תהליכי ההכשרה והגיוס במשק.

הסיכום לשנת 2026 מחזק גם את פעילות היצוא והנספחויות הכלכליות בעולם, מרחיב את פיתוח אזורי התעשייה בפריפריה, משמר את תקציב התקינה לרפורמת היבוא, מגדיל את התמיכה בעסקים קטנים ובינוניים ומוסיף כלים רגולטוריים ואכיפתיים חדשים בשנה מאתגרת במיוחד לכלכלת ישראל.

בשנת 2026 ימשיך ויתרחב פרויקט הדגל - תוכנית הצמיחה של שר הכלכלה - בסך של 195 מלש"ח ש"ח. כ־200 מלש"ח יוקצו לחיזוק הצפון ואזורי קו העימות; תימשך הפעילות המתוקצבת לחיזוק משפחות של משרתי מילואים ומשרתות מילואים בעלי עסקים ולעידוד רכש מהתעשייה הישראלית.

לגבי רשות ההשקעות, תוספת של 100 מיליון שקל למנגנוני תמיכה בהשקעות הון מתקדמות ותעשייה חכמה; 500 מלש"ח למסלול סיוע לתעשייה להתייעלות אנרגטית; חיזוק מערכי ניהול, בקרה ושקיפות לכל תוכניות הרשות ופרויקטי הענק; המשך העידוד של מפעלים חכמים, אוטומציה וקווי ייצור מתקדמים.

לגבי פיתוח אזורי תעשייה: הקצאת תקציבים ייעודיים לפיתוח אזורי תעשייה חדשים ושדרוג קיימים בפריפריה; מאות מיליונים לאזורי תעשייה יאפשרו להמשיך את האצת תהליכי הפיתוח והשדרוג שמאפשרים את הרחבת היצע הקרקעות לשיווק לתעשייה לטובת פיתוח וצמיחה כלכלית בפריפריה, יצירת אלפי מקומות עבודה וחיזוק הרשויות המקומיות; מנגנון דיווח רבעוני ישפר את הבקרה ויאיץ את הביצוע.

לגבי סחר חוץ: הגדלת התקציב ושימור כל הפעילות הגלובלית; תקציב של עשרות מיליונים להקמת 5 נספחויות כלכליות חדשות במדינות יעד אסטרטגיות; חיזוק מכון היצוא והסרת חסמי סחר, כולל טיפול ייעודי במכשולים בגביית מכסים באיחוד האירופי.

עסקים קטנים ובינוניים: שמירה על התקציב הקיים, שאליו תצטרף תוספת חד־פעמית של עשרות מיליוני שקלים לסיוע לעסקים; התייעלות מודל הסבסוד והתמקדות בעסקים בצמיחה; השקת מכרז מעוף החדש בתקציב של 130 מלש"ח - 2027-2026 - שיהיה בסיס לצמיחת הכלכלה המקומית, רשויות מקומיות ועסקים שיובילו את הדור הבא של שירותי התמיכה לעסקים.

מינהל התקינה: חיזוק והרחבה של הרפורמה 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' לשוק האמריקני - 'מה שטוב לאמריקה טוב לישראל'.

הכשרות עם מעסיקים: תוספת של 20 מיליון שקל - תקציב של 70 מיליון שקל להכשרות משותפות עם מעסיקים; המשך הפיתוח של מערכת bool והטמעתה בכל גופי התעסוקה.

הרשות להגנת הצרכן: תוספת תקציב ייעודית לחיזוק האכיפה ושיפור השירות לציבור.

אילוסטרציה