ערובה זמנית על יבוא אלומיניום מסין

דני טל, הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה, החליט להטיל ערובה זמנית על יבוא פרופילים ומוטות אלומיניום מסין בשיעורים שבין 61 ל-146 אחוזים בשל יבוא במחירי היצף.

יבוא במחירי היצף הוא פרקטיקה אנטי-תחרותית של סחר לא הוגן האסור על פי החוק בישראל ועל פי הסכמי הסחר הבינלאומיים. ההחלטה על ערובה זמנית, בטרם הטלת היטל קבוע, מייצרת לתעשייה המקומית ולמשק ודאות כלכלית, תמנע פגיעה בתעשייה המקומית, תחזק את התעסוקה ותגביר את התחרות ההוגנת בענף האלומיניום.

מדיניות משרד הכלכלה והתעשייה והשר ברקת העומד בראשו תומכת בשוק חופשי, ללא חסמים, ובמינימום התערבות ממשלתית. במסגרת מדיניות זו קודמה בין היתר רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", בסייג של שמירה על התעשייה המקומית מפני פרקטיקות של סחר לא הוגן ולא חוקי בשווקים הבינלאומיים. שוק שאינו מגן על יצרניו מפני הצפות סחורה במחירי היצף, פרקטיקות סחר לא הוגנות ותחרות מעוותת, סופו להתמוטט ולהישאר תלוי בחסדי אחרים.

החקירה בחשד ליבוא במחירי היצף של פרופילים וצינורות אלומיניום מסין נפתחה ביום 25.7.2024, בהמשך לתלונתן של החברות אקסטל ואלובין תעשיות אלומיניום, שאליהן הצטרפה בהמשך חברת קליל תעשיות. הצדדים לחקירה קיבלו ארכה של חודש ימים להעיר את הערותיהם ולהשלים נתונים נוספים בטרם פרסום ממצאי החקירה הסופיים. ממצאים אלה יועברו לדיון בוועדה המייעצת לשר לעניין היטלי סחר בטרם החלטת שר הכלכלה והתעשייה בנושא.

ההחלטה על ערובה זמנית נועדה לעצור את המשך הנזק הנגרם לתעשייה המקומית ולמנוע את הגברת היבוא במחירים אלה עד סיום החקירה וקבלת החלטה קבועה בנושא.

על אף שההחלטה היא כאמור בהמשך לחקירה שנפתחה כבר בחודש יולי אשתקד, אי אפשר להתעלם מההקשר הגלובלי בעיתוי שבו היא מתקבלת, שכן העולם היום אינו מתאפיין בתמימות כלכלית אלא הוא שדה קרב גלובלי. מלחמת המכסים שמובילה ארצות הברית בימים אלה ממש ממחישה היטב: מדינות חייבות להגן על יצרניהן מפני סחר לא הוגן אם הן חפצות לשרוד ולהתחזק, ואילו מדינות שמפקירות את תעשיותיהן בפני תחרות לא הוגנת נרמסות ואובדות בתחרות העולמית.

ההחלטה התקבלה לאחר שלא נמסרה הודעת סירוב להחלטה על ידי מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, עם תום הליך היוועצות שבוצע עם ראש אגף התקציבים באוצר, כנדרש בחוק.

טל מסר, כי מדינות רבות הטילו בשנים האחרונות היטלי היצף על יבוא של פרופילי אלומיניום מסין בעקבות חקירות היצף שהסתיימו. כך למשל שיעור ההיצף שהוטל בארה"ב על יבוא אלומיניום מסין הוא 86%, בקנדה 101%, באיחוד האירופי 32%, בארגנטינה 75%, באנגליה 35%, באוסטרליה 37% ועוד. במצב שנוצר, זורמים עודפי הייצור הסיני במחירי היצף, בין היתר גם לישראל, אשר נמנעה עד כה מלהגן על תעשיית האלומיניום המקומית שלה.