תעשיית היהלומים הישראלית: שנה קשה עם ניצוץ

שנת 2024 הייתה שנה קשה במיוחד לענף היהלומים העולמי בכלל ולענף הישראלי בפרט. המגמה השלילית הגלובלית שנמשכה מאז פרוץ המלחמה באוקראינה בפברואר 2022, עדיין מלווה את הענף. השנה נאלץ הענף בארץ להתמודד עם קשיים שנגרמו בשל מלחמת 7 באוקטובר.

ברמה הגלובלית, מלחמת רוסיה-אוקראינה הביאה להטלת סנקציות על ידי הגוש המערבי. הדבר הביא לשינויים במסלול הסחר העולמי ולשינויים ברמות המחירים. ענף היהלומים נפגע גם בשל הביקוש למוצר תחליפי סינתטי, יהלומי מעבדה, בעיקר בשוק טבעות האירוסין בעולם.

ברמה המקומית, הסחר הושפע ממלחמת "חרבות ברזל": ירידה מוחלטת בתיירות הנכנסת, ירידה בצריכה של ה-Luxury goods וירידה בכמות הטיסות אל ישראל ומחוצה לה, ומכאן פגיעה בהובלת היהלומים בעולם. היהלומנים שנדרשים להתאים את עצמם למצב החדש, מוצאים באופן טבעי דרכים אלטרנטיביות להגדלת תחום העיסוק על ידי התרחבות לענפים נוספים משיקים - ענף התכשיטים וענף אבני החן. כאמור, הפגיעה המקומית הגיעה על רקע שוק עולמי שהיה חלש גם כך.

בניגוד לנתונים השליליים שהוצגו לאורך השנה, בחודש דצמבר האחרון נרשמה עלייה של 270% לעומת דצמבר אשתקד. היצוא נטו של היהלומים המלוטשים בשנת 2024 היה כ-1.87 מיליארדי דולרים, עם ירידה של 35% לעומת שנת 2023. בשנת 2024 היה היבוא של יהלומים מלוטשים נטו 1.5 מיליארדי דולרים, עם ירידה דומה של כ-33% לעומת שנת 2023 (בחודש דצמבר 2024 נרשמה ירידה של 15% בלבד לעומת דצמבר אשתקד).

היצוא נטו של יהלומי גלם בשנת 2024 היה 634 מיליוני דולרים, ירידה של 24% לעומת שנת 2023 (בחודש דצמבר האחרון נרשמה ירידה של 40% לעומת חודש דצמבר אשתקד). בשנת 2024 היבוא נטו של יהלומי גלם לישראל היה כ-800 מיליוני דולרים, ירידה של 13% לעומת שנת 2023 (בחודש דצמבר האחרון נרשמה ירידה של 37% לעומת דצמבר 2023).

בחישוב שנתי, ניכרת פגיעה של 35% בסחר היהלומים המלוטשים וניכרת ירידה בסחר ביהלומי גלם של 25% בקירוב. מאזן הסחר ביהלומים המלוטשים חיובי, עם עודף של 321 מיליון דולר (לעומת כמעט פי שניים בשנה אשתקד). ביהלומי הגלם, מאזן הסחר שלילי עם 165 מיליון דולר (לעומת קצת פחות ממחצית בשנה אשתקד).

בכל הקשור לשותפות הסחר המרכזיות של ישראל:

בתחום יצוא היהלומים המלוטשים (נתוני ברוטו) ארה"ב שומרת על מעמדה כיעד היצוא המוביל של ישראל עם כ-55% מהיצוא. הונג-קונג במקום השני עם 18% ושוויץ במקום השלישי עם 7% מהיצוא בשנה זו. בתחום יבוא היהלומים המלוטשים (נתוני ברוטו), הודו ניצבת במקום הראשון עם יותר מרבע מהיהלומים שיובאו ממנה, במקום השני בלגיה עם 19% ובמקום השלישי הונג קונג עם כ-18% מהיבוא בשנה זו.

ביבוא יהלומי גלם (נתוני ברוטו), איחוד האמירויות הערביות עם כ-35%, במקום השני בלגיה עם קרוב לרבע מהיבוא, ובמקום השלישי בוטסואנה עם 11% מסך היבוא. בתחום יצוא יהלומי גלם (נתוני ברוטו), במקום הראשון הודו עם כ-50% מהיצוא, במקום השני איחוד האמירויות הערביות עם 16%, ובמקום השלישי בלגיה עם 13% מסך היצוא מישראל בשנה זו. בלגיה איבדה את מקומה הראשון כיעד יצוא יהלומים מלוטשים וגלם בהשוואה לשנת 2023, והתדרדרה למקומות השני והשלישי, בהתאמה, בשנת 2024.

מנהל מערך היצוא ושת"פ בינ"ל, רועי פישר: "ענף היהלומים הוא חלק בלתי נפרד מהתעשייה הישראלית ומשמש מנוע צמיחה מרכזי לכלכלת המדינה, המספק תעסוקה לאלפי משפחות בישראל. על אף האתגרים הגלובליים והמקומיים שעמדו בפני הענף בשנה החולפת, הסכמי אברהם פותחים דלתות חדשות למסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות, כפי שמתבטא בנתוני היבוא והיצוא. משרד הכלכלה והתעשייה ימשיך לפעול במרץ לגיוון היצוא הישראלי ולתמיכה בתעשייה הישראלית כדי להבטיח את מקומה המוביל בשוקי העולם בענף היהלומים לצד ענפים נוספים."