האם הבנק אחראי לגורלם של קורבנות עוקץ?

הדרך שתבטיח לכם לא ליפול קורבן לתרגיל עוקץ, היא להיות חשדנים. סופר חשדנים. כאשר מישהו שאתם לא מכירים פונה אליכם באימייל, בפייסבוק או במסרון ומבטיח סכום כסף גדול, נורת אזהרה ענקית חייבת להידלק אצלכם. סננו אותו. בעולמנו כיום, אין מתנות חינם.

אלא שעצות לחוד ומציאות לחוד, ולצערנו, רבים מתפתים, נופלים בפח, ולעיתים אף נשארים חסרי כל. בטרם נענה על השאלה - אם יש את מי לתבוע במקרה שנעקצתם - נעמוד על סוגי העוקץ הנפוצים ביותר.

אוסף העוקץ הניגירי

העוקץ השכיח ביותר הוא 'העוקץ הניגרי', שהוא למעשה שם כולל לתרגילי עוקץ המתקבלים, בדרך כלל, בתיבת הדואר האלקטרוני. 'העוקץ הניגרי' הוא סוג הונאה כספית הדומה להונאת 'האסיר הספרדי', שהופיעה לראשונה בשנות ה-20 של המאה הקודמת.

בעבר הרחוק פנו הנוכלים בעיקר לאנשי עסקים. כיום כל אחד מאיתנו הוא קורבן בפוטנציה. הנוכל, בעזרת סיפורי כיסוי, ינסה לשכנע אתכם שבתמורה לסכום כסף מסוים שתעבירו לו, תקבלו בהמשך סכום כסף גדול פי כמה וכמה.

העוקץ השכיח ביותר בז'אנר 'העוקץ הניגרי' הוא 'עוקץ הירושה'. לתיבת האימייל שלכם יגיע מייל מאדם המתחזה לעורך דין ממדינה זרה, שיספר לכם כי זכיתם בירושה. מאחר שכל יורשיו של המנוח נפטרו, אתם היורשים היחידים. המייל יהיה מפורט, עם תעודת פטירה, והמנוח יישא שם משפחה זהה לשלכם. סכום הירושה שיהיה נקוב בו הוא לא פחות מכמה מיליוני דולרים.

במקרים רבים נוסחי המיילים האלו יהיו עילגים, וילמדו על כותב שלא מצוי בשפה העברית. כמו כן שם המשפחה של ישראלים רבים עשוי להיות מעוברת. בני המשפחה המורישים ודאי נושאים שם משפחה גלותי יותר. במקרים שבהם השגיאות הפשוטות האלו לא נעשו, יהיו כמה פתיים שעלולים לאכול את הלוקש ולשתף פעולה עם תרגיל העוקץ.

במקרים אלה המתחזה יסביר לכם שכדי לקבל את הירושה עליכם לשלם לו מס "פעוט", או מקדמה של כמה עשרות או מאות אלפי דולרים. שילמתם? הנוכל ייקח את כספכם ויתאדה במרחב הווירטואלי.

עוקץ נוסף בסדרה הוא 'עוקץ המצוקה'. לתיבת הדואר האלקטרוני יגיע מייל מאדם הנמצא כביכול במצוקה: או שהוא בכלא, או נחטף, או שהוא חולה מאוד וחייו קרסו. בתמורה לסיוע כספי שתעבירו לו, כך מבטיח הנוכל, הוא יחזיר לכם סכום גדול בהרבה ממקור כספי שממש בקרוב אמור להשתחרר. גם במקרה הזה, תגידו יפה שלום לכסף שלכם.

העוקץ השלישי ממשפחת 'העוקץ הניגרי' הוא 'עוקץ מערכת היחסים'. בעוקץ זה נופלות לא מעט נשים, בעיקר אלה הצמאות לקשר זוגי. אדם זר לחלוטין, בזהות בדויה, מפתה נשים וקונה את ליבן במילים ממיסות, עד שלאט-לאט נרקמת לה במרחב הווירטואלי מעין מערכת יחסים רומנטית. כשהקשר מתהדק והנוכל מרגיש שהקורבן בכיסו, הוא מבקש ממנה כסף, בשלל אמתלות שונות ומשונות. ושוב. הסוף ידוע מראש.

הסיפור של פרי נדל"ן

מכיוון שהשבת כספים מנוכלים אלה היא משימה כמעט בלתי אפשרית, מפני שעל פי רוב הנוכלים מתגוררים במדינות שאין בינן לישראל הסכמי הסגרה, נשאלת השאלה: את מי בכל זאת אפשר לתבוע? האם, למשל, לבנק שבו מתנהל חשבונכם יכולה להיות אחריות כלשהי למצב שאליו נקלעתם? האם לא היה אמור להתרומם במערכות הבנק דגל אדום לנוכח ההעברות הכספיות המשמעותיות והחריגות שביצעתם מחשבונכם?

דוגמה מצוינת לבחינת רשלנות אפשרית לכאורה של הבנק במקרה של תרגיל עוקץ היא פרשת 'פרי נדל"ן' שבה אני מייצג עשרות קורבנות. החברה נהגה ללוות כספים מלקוחותיה ולהחזיר להם את ההלוואה, בריבית, באמצעות צ'קים דחויים. לחילופין, לקוחות שביטלו עסקה עם החברה וביקשו את כספם חזרה, קיבלו ממנה שיקים בפריסה ואף לא תשלום אחד במזומן.

תרגיל זה נבע מקשיים תזרימיים שהחברה נקלעה אליהם. בכל פעם, בהתקרב מועד פירעון הצ'קים, אנשיה נהגו לבטל אותם (הוראת ביטול), ובכמויות סיטונאיות. הדבר נעשה כדי למנוע חזרת צ'קים של החברה בעילה של היעדר כיסוי. במקרים כאלה החברה עלולה להיהפך לבעלת חשבון מוגבל על פי תקנות בנק ישראל, המחייבות את הבנקים להגביל חשבונות שבהם חוזרים צ'קים בכמות גדולה לאורך תקופה בשל חריגה ממסגרת והיעדר כיסוי מספיק.

ב'פרי נדל"ן' היו קוראים לקורבנות לפגישה, ובה היו נותנים להם צ'קים חלופיים, דחויים גם הם. בדרך כלל הראשון היה נפדה, אך כאשר הגיע מועד האחרים, כל הסדרה הייתה מבוטלת, וחוזר חלילה. לבסוף פשטה החברה את הרגל, והלקוחות מצאו את עצמם עם חור אדיר בחשבון, של מאות אלפי שקלים, וללא כל בטוחה.

מאחר שבמקרה של 'פרי נדל"ן' מדובר בסכומי כסף גדולים ובצ'קים רבים שניתנה בעבורם הוראת ביטול, נשאלת השאלה, האם לא קמה לבנק אחריות כלפי אותם לקוחות שנעקצו? הלקוחות הרי לא היו יכולים לדעת על הקשיים התזרימיים של החברה. היחידים שיכלו לדעת על כך היו אנשי החברה עצמה והבנק. האם על הבנק, שהיה ער לביטול המסיבי של הצ'קים בחשבונות החברה, לא הייתה מוטלת החובה להזהיר את הלקוחות?

אם ניכנס רגע לנעלי הבנק, אפשר לחשוב מה אולי היה האינטרס שלו לא להזהיר את הלקוחות. אם 'פרי נדל"ן' הייתה מוכרזת כפושטת רגל, הבנק היה הופך לנושה שלה. כל עוד החברה אינה פושטת רגל, הבנק נהנה מהחזר חודשי של הלוואות עתק אשר העמיד לה ומעמלות ניהול החשבון.

נוסף על כך, אם 'פרי נדל"ן' תיהפך - כפי שאכן קרה לבסוף - לחברה חדלת פירעון, הבנק ישאף תמיד שחשבונותיה יהיו במשיכת יתר כמה שיותר נמוכה, כלומר שיישאר בקופתה כמה שיותר כסף, כדי שהחוב כלפי הבנק יקטן והחזר החוב של החברה יגדל. לפיכך האינטרס הברור של הבנק היה להשאיר את כספי הלקוחות המרומים בחשבונות החברה, ולא לקטוע את תרגיל העוקץ.

לסיום, דוגמה נוספת של מקרה עוקץ שבו לבנק יש אחריות הקשורה לצ'קים שמופקדים כשעליהם מתנוססת חתימה מזויפת. על פי פסיקה רחבה בעניין, אם התעורר אצל בעל תפקיד בבנק חשד שהצ'קים מזויפים, ולמרות זאת הוא המשיך ואישר את הפקדתם, הבנק נושא באחריות להונאה. תרגיל עוקץ זה נפוץ בעיקר בקרב מטפלים של קשישים, שגונבים מהם פנקסי שיקים ומזייפים את חתימתם.

עורך דין גיא סרוסי ממשרד עורכי הדין סרוסי www.sm-lawyers.co.il, מתמחה בייצוג נפגעים במקרקעין ותיקי עוקץ בנדל"ן, מקרקעין והתחדשות עירונית, מיסוי ומטבעות דיגיטליים