בנק ישראל, תחזית מקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, יולי 2022
להלן התחזית המקרו-כלכלית שגיבשה חטיבת המחקר בבנק ישראל ביולי 2022 והוצגה לוועדה המוניטרית ב-3 ביולי 2022, לקראת החלטת הריבית שהתקבלה ב-4 ביולי 2022. התחזית נוגעת למשתני המקרו העיקריים - תוצר, אינפלציה וריבית.
על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 5.0% ב-2022, ובשיעור של 3.5% ב-2023. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (מסתיימים ברבעון השני של 2023) צפוי להיות 3.3%. ב-2022 צפוי שיעור האינפלציה להיות 4.5%, וב-2023 הוא צפוי להיות 2.4%. על פי התחזית, הריבית המוניטרית צפויה להיות 2.75% בממוצע ברבעון השני של 2023.
התחזית
חטיבת המחקר של בנק ישראל עורכת בכל רבעון תחזית מקרו-כלכלית שמתבססת על כמה מודלים, על מגוון מקורות מידע ועל הערכות שיפוטיות. בתהליך זה יש תפקיד מרכזי למודל ה-DSGE (Dynamic Stochastic General Equilibrium) שפותח בחטיבת המחקר. זהו מודל מבני שמבוסס על יסודות מיקרו-כלכליים. המודל מספק מסגרת לניתוח הכוחות המשפיעים על הכלכלה, ומאפשר לגבש את המידע מהמקורות לתחזית מקרו-כלכלית, משתנים ריאליים ונומינליים, המתאפיינת בעקביות פנימית ובסיפור כלכלי.
הסביבה העולמית
הערכות החטיבה לגבי ההתפתחויות בסביבה העולמית מתבססות בעיקר על תחזיות שמגבשים מוסדות בין-לאומיים ובתי השקעות זרים. בהתאם לכך מניחים בחטיבה שהצמיחה במשקים המפותחים תסתכם ב-2022 ב-2.7% וב-2023 ב-1.9% (נמוך ב-0.3 נקודות אחוז מהתחזית הקודמת לשתי השנים). ההנחה היא שקצב האינפלציה במשקים המפותחים יהיה 6.7% ו-2.3% בשנים 2022 ו-2023 בהתאמה (בהשוואה ל-5.0% ו-2.0% בתחזית הקודמת).
העלייה בתחזית האינפלציה לוותה גם בעדכון משמעותי של התחזית לריביות בעולם, כך שבסוף 2022 הריבית הממוצעת של המשקים המפותחים צפויה להיות 2.2% (לעומת 1.1% בתחזית קודמת), ובסוף 2023 היא צפויה להיות 2.4% (לעומת 1.6% בתחזית הקודמת). חבית נפט מסוג "ברנט" נסחרה בחודש יוני ברמה ממוצעת של 118$, גבוהה מזו ששררה בעת עריכת התחזית הקודמת (כ-100$ לחבית).
הפעילות הריאלית בישראל
התוצר צפוי לצמוח ב-5.0% בשנת 2022 וב-3.5% בשנת 2023 (לוח 1). תחזיות הצמיחה לשנים 2022 ו-2023 הופחתו ב-0.5 נקודת אחוז, על רקע הצפי למדיניות מוניטרית מרסנת יותר, וכן בשל התייקרות המוצרים והתשומות המיובאים, אשר פועלים למיתון הצריכה הפרטית וההשקעות.
גורמים אלו הביאו גם להפחתה של תחזית הייבוא ב-2023, לאחר שעודכנה מעט כלפי מעלה בעבור 2022 בעקבות נתוני החשבונאות הלאומית ברבעון הראשון של השנה, שהיו גבוהים מהצפוי. התחזית לייצוא ב-2023 עודכנה למטה בעקבות הירידה בתחזית הצמיחה בעולם.
אשר להתפתחויות בשוק העבודה, ההערכה היא כי שיעור האבטלה בשנים 2022 ו-2023 יהיה 3.3% ו-3.5% בהתאמה, ושיעור התעסוקה (גילים 64-25( יהיה 78.3% ב-2022 ו-77.7% ב-2023. לפיכך ב-2023 שיעור התעסוקה יהיה דומה לרמתו הממוצעת ב-2019.
יש לציין כי נקודת המוצא של התחזית (הרבעון השני של 2022) היא של משק שסגר את הפערים שנוצרו בפעילות בתקופת הקורונה (קרי, צמצום הסטייה של התוצר ממגמת טרום המשבר) עם שוק עבודה הדוק ברמת תעסוקה גבוהה. גם אחרי הפחתת תחזית הצמיחה איננו צופים רפיון בתוצר ובתעסוקה.
אשר לתקציב המדינה, בשל תקבולי מיסים גבוהים מהצפוי, הגירעון צפוי להיות נמוך מההערכה בתחזית הקודמת. בשנת 2022 הגירעון צפוי להיות 0.7 אחוז תוצר, וב-2023 - 1.2 אחוזי תוצר.
| 2021 | 2022 | 2023 | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| בפועל | תחזית ל-2022 | שינוי מתחזית אפריל | תחזית ל-2023 | שינוי מתחזית אפריל | ||
| תוצר מקומי גולמי | 8.2 | 5.0 | 0.5- | 3.5 | 0.5- | |
| צריכה פרטית | 11.7 | 7.5 | 0.5- | 4.5 | 0.5- | |
| השקעה בנכסים קבועים (ללא אוניות ומטוסים) | 11.4 | 5.0 | 0.0 | 3.0 | 1.0- | |
| צריכה ציבורית (ללא ייבוא ביטחוני) | 3.3 | 4.0 | 0.0 | 3.0 | 0.0 | |
| ייצוא (ללא יהלומים והזנק) | 10.8 | 3.0 | 0.0 | 2.5 | 0.5- | |
| ייבוא אזרחי (ללא יהלומים, אוניות ומטוסים) | 18.4 | 7.5 | 0.5 | 3.0 | 1.5- | |
| סטיית התוצר ממגמת טרום המשבר (אחוזים) | 1.8- | 0.6- | 0.4- | 0.9- | 1.0- | |
| שיעור אבטלה - ממוצע שנתי (גילים 64-25) | 4.6 | 3.3 | 0.2- | 3.5 | 0.1 | |
| שיעור תעסוקה - ממוצע שנתי (גילים 64-25) | 75.7 | 78.3 | - | 77.7 | - | |
| גירעון הממשלה (אחוזי תוצר) | 4.4 | 0.7 | 0.7- | 1.2 | 1.1- | |
| יחס חוב לתוצר | 69 | 66 | 1.0- | 64 | 1- | |
| אינפלציה** | 2.5 | 4.5 | 1.0 | 2.4 | 0.5 | |
* בתחזית לרכיבי החשבונאות הלאומית, שיעור השינוי מעוגל לחצי נקודת אחוז.
** הממוצע של מדד המחירים לצרכן ברבעון האחרון בשנה לעומת הממוצע ברבעון האחרון בשנה הקודמת.
האינפלציה והריבית
שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים, המסתיימים ברביע השני של 2023, צפוי להיות 3.3%. ב-2022 צפוי שיעור האינפלציה להיות 4.5%, גבוה מהתחזית הקודמת בנקודת אחוז. ב-2023 הוא צפוי להיות 2.4%, גבוה מהתחזית הקודמת בחצי נקודת אחוז. עדכון התחזית כלפי מעלה נובע בעיקר מעדכון התחזית לאינפלציה בעולם כלפי מעלה ומהפיחות שחל בשער החליפין מאז פרסום תחזית אפריל.
תחזית האינפלציה מבטאת הערכה שהן הרכיב המקומי של המדד והן הרכיב המיובא יעלו בקצב גבוה מ-3% רוב תקופת התחזית, תוך התמתנות לקראת סופה. אשר לרכיב המקומי של המדד, קצב העלייה הגבוה יחסית הוא תוצאה של ההערכה לביקושים חזקים על רקע שוק עבודה הדוק.
אשר לרכיב המיובא, קצב העלייה הגבוה שלו נובע מתחזית לאינפלציה גבוהה בעולם ומהשפעות בפיגור של הפיחות שחל בחודשים האחרונים. בהתבסס על תחזית של בתי ההשקעות בעולם, מוערך כי האינפלציה בעולם תתמתן לקרבת 2% במהלך 2023, ועל כן מוערך שתהיה התמתנות ניכרת בקצב עליית הרכיב המיובא ב-2023.
הריבית צפויה להיות 2.75% בממוצע ברבעון השני של 2023 (לוח 2). הערכה זו מבטאת עלייה ניכרת מרמתה הנוכחית של הריבית, והיא תוצאה של התחזית לאינפלציה גבוהה מהגבול העליון של היעד ברביעים הקרובים עם צפי להמשך פעילות ברמה גבוהה, וכן על רקע ההעלאה הניכרת הצפויה בריביות בעולם.
מלוח 2 עולה, כי תחזית חטיבת המחקר לגבי האינפלציה בשנה הקרובה דומה לממוצע תחזיות החזאים, ונמוכה מעט מציפיות הנגזרות משוק ההון. לגבי תחזית חטיבת המחקר לריבית בעוד שנה, זו גבוהה מממוצע תחזיות החזאים ונמוכה מהריבית הצפויה הנגזרת משוק ההון.
| חטיבת המחקר של בנק ישראל | שוק ההון* | החזאים הפרטיים** (טווח התחזיות) | |
|---|---|---|---|
| אינפלציה*** | 3.3 | 3.5 | 3.3 (3.7 - 2.6) |
| ריבית**** | 2.75 | 3.2 | 2.3 (3.0 - 1.0) |
* ציפיות האינפלציה מנוכות עונתיות (ממוצע שבועי - 27 ביוני 2022 עד 3 ביולי 2022).
** תחזיות שפורסמו לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש מאי.
*** חטיבת המחקר - בארבעת הרבעונים המסתיימים ברבעון השני של 2023.
*** חטיבת המחקר - ריבית ממוצעת ברבעון השני של 2023. הציפיות משוק ההון מבוססות על שוק התלבור (ממוצע שבועי - 24 ביוני 2022 עד 30 ביוני 2022).
מקור: בנק ישראל.
סיכונים עיקריים בתחזית
סיכון משמעותי בתחזית מגיע מההתפתחויות העולמיות. התחזית הנוכחית מניחה התמתנות מהירה של האינפלציה בעולם, כך שכבר ב-2023 היא צפויה לחזור לסביבות 2%. אם האינפלציה בעולם תוסיף להיות גבוהה גם ב-2023, צפויה להיות לכך השפעה ישירה על ההתפתחויות המקומיות דרך התייקרות הייבוא למשק הישראלי והשפעה עקיפה דרך ההשפעות שיהיו להמשך האינפלציה הגבוהה בעולם על המדיניות המוניטרית שתינקט במשקים העיקריים.
נוספת לכך אי ודאות מהותית הקיימת לגבי יכולת הבנקים המרכזיים לרסן את האינפלציה בלא שתחול פגיעה חזקה בפעילות ובלא זעזועים גדולים בשווקים הפיננסיים. להתרחשויות שליליות מסוג זה ייתכנו השפעות ניכרות על המשק הישראלי בכלל ועל ענף ההיי-טק בפרט.
באשר לסיכונים שמקורם בסביבה המקומית, נציין את אי-הוודאות הפוליטית בארץ, שעשויה להשפיע על ההתפתחויות הכלכליות ועל המדיניות הפיסקלית בטווח התחזית. כמו כן תצוין האפשרות של החמרה בתחלואת הקורונה במידה שתעכב את חזרת המשק לפעילות מלאה.
