תעשייה 5.0

בקושי הספקנו להתרגל למונח "תעשייה 4.0", והנה מתחילים להזכיר מונח חדש - תעשייה 5.0. אנחנו אמנם עדיין בעיצומה של מהפכת 4.0, אבל ההתקדמות הטכנולוגיות מואצת וממשיכה להביא שינויים.

מהפכת 5.0 נוגעת פחות בחידושים הטכנולוגיים ויותר באופן השימוש בהם. אם תרצו - מהפכת השימוש בטכנולוגיות. חלק ניכר מזה נוגע לאתגרים שכבר פרצו אל חיינו כגון מתקפות סייבר, שאלות של אתיקה ומוסר בשימוש באוטומציה וההתחממות הגלובלית.

תעשייה 5.0 היא במידה רבה החזון האוטופי לתעשייה, לא רק על ידי רגולציה וחקיקה, אלא באמצעות הטכנולוגיה עצמה. הגישה משלימה למעשה את מהפכת התעשייה 4.0. בין היתר במרכז המהפכה נמצאים רווחת העובד במרכז תהליך הייצור, שימוש בטכנולוגיות חדשות כדי לשגשג מעבר לעבודות וצמיחה תוך כיבוד גבולות הייצור של כדור הארץ.

המהפכות הקודמות

אם נחזור קצת אחורה בזמן, המהפכה התעשייתית הראשונה התרחשה בסוף המאה השמונה עשרה. בשנת 1784 הומצא הנול המכני הראשון לאריגה, שאפשר הקמת בתי מלאכה מבוססי ייצור מכני. "המהפכה התעשייתית" היא שם מקובל למגוון המצאות ושינויים טכנולוגיים, כלכליים, אקולוגיים וחברתיים, שהתחוללו בעיקר בבריטניה, ואחר כך בשאר מדינות אירופה ובארצות הברית, מאמצע המאה השמונה-עשרה ועד מחצית המאה התשע עשרה.

מהפכה זו העלתה את התפוקה, החדירה חידושים בייצור החקלאי והתעשייתי והובילה להקמתן של ערים. המהפכה התעשייתית היא הגורם המרכזי לשינוי מסיבי בשיטות התחבורה והייצור, עקב התפתחות מנוע הקיטור. הדבר אפשר את המצאת הרכבות, הרכב הפרטי, אוניית הקיטור, פס הייצור והייצור ההמוני.

המהפכה השנייה התרחשה עם המצאת חגורת המסוע בשנת 1879, שאפשרה הקמת מפעלים שמסוגלים לייצר בקצב מהיר יותר, באמצעות כוח החשמל.

אשר למהפכה השלישית, בשנת 1969 הומצא הבקר המתוכנת הראשון והחל השימוש ברכיבי אלקטרוניקה - ראשיתו של תחום התקשורת.

המהפכה הבאה היא מהפכת 4.0. הטכנולוגיות שמזוהות איתה הן בינה מלאכותית, רובוטיקה ותקשורת חכמה בין מכשירים על בסיס "האינטרנט של הדברים" (IoT) ואוטומציה.

תעשיית העתיד

גישת תעשיית העתיד, 5.0, מביאה תועלת לתעשייה, לעובדים ולחברה. הרעיון של תעשייה 5.0 חדש יחסית. על פי האיחוד האירופי, תעשייה 5.0 "מספקת חזון של תעשייה שמטרתה מעבר ליעילות ופריון כיעדים היחידים, ומחזקת את התפקיד ואת התרומה של התעשייה לחברה... זה מציב את רווחת העובד במרכז תהליך הייצור ומשתמש בטכנולוגיות חדשות כדי לספק שגשוג מעבר לעבודות וצמיחה תוך כיבוד גבולות הייצור של כדור הארץ."

מהפכה זו משלימה כאמור את גישת תעשייה 4.0 על ידי "הצבת מחקר וחדשנות באופן ספציפי לשירות המעבר לתעשייה אירופית בת קיימא, ממוקדת באדם וגמישה." במילים אחרות, תעשייה 5.0 משקפת בליבה מעבר ממיקוד בערך כלכלי להתמקדות בערך חברתי וברווחה.

זה לא חדש כמובן. הקריאות להשמת דגש רב יותר ברווחה ערכית חברתית ישנות כמו הקפיטליזם עצמו וההדים שלו כגון אחריות חברתית תאגידית. החידוש הוא בשימת אנשים וכדור הארץ במרכז התעשייה, במקום רווחים וצמיחה. מעולם לא הושם דגש כה קיצוני על ייעוד מחדש של יעדי הליבה של התעשייה.

ההתמקדות בערך חברתי וברווחה משתלבת בהתפתחות שתופסת תאוצה, במיוחד בשנים האחרונות. זה תואם את נקודת המבט המדאיגה והמרעננת כאחד על עסקים וכלכלה שעלתה בספרות ובאקדמיה. הרעיון של תעשייה 5.0 אינו מוגבל ל"תעשייה" אלא נוגע לכל מגזר ולכל ארגון שאפשר לחשוב עליו. המשמעות היא שהישימות שלו רחבה בהרבה מזו של תעשייה 4.0. לכן כאשר דנים בהשלכות של תעשייה 5.0 על אסטרטגיה, הפרספקטיבה רחבה וכללית, וחלה על כל התעשיות.

כפי שהנציבות האירופית מפרטת, למהפכה זו יש שלושה עמודי מפתח: האדם, גמישות וקיימות. לשלושתם השלכות של ממש על האסטרטגיה העסקית.

אנשים כמטרות

אסטרטגיה ממוקדת באדם היא כזו ש"מקדמת כישרונות, גיוון והעצמה". עקרון זה מלמד על מעבר מראיית אנשים כאמצעי (למשל, משאבי אנוש) לראיית אנשים כמטרות. במילים אחרות, מעבר בפרספקטיבה מאנשים המשרתים ארגונים לארגונים המשרתים אנשים.

הדבר יותר קיצוני ממה שנראה במבט ראשון, ומתיישב היטב עם ההתפתחויות הנוכחיות בשוק העבודה. בתעשיות ובמדינות רבות, שירות, איתור כישרונות ושמירה עליהם נעשו אתגרים גדולים בהרבה מאשר מציאת לקוחות, שירות ושימור לקוחות. אם הפיתוח הזה יימשך, האסטרטגיה העסקית צריכה לתת לה מקום ראוי, וזה מה שתעשייה 5.0 מנסה להשיג.

אם נצלול קצת יותר לעומק, לאתיקה בין אוטומציה לאדם, נסתכל למשל על רובוטיקה בתעשייה. המניע העיקרי מאחורי עליית הרובוטים התעשייתיים היה הרצון לצמצם או לבטל את מה שמכונה "שלושת ה-Ds" - עבודות משעממות, מסוכנות ומלוכלכות. אבל מניעים חשובים אחרים הניעו את הצורך בעקביות של איכות ובעקביות של זרימה בייצור. כיום רובוטים משמשים לא רק במיתקני ייצור ולוגיסטיקה ענקיים. בזכות הופעתם של רובוטים שיתופיים קטנים יותר וקלים לשימוש, גם בעסקים קטנים ובינוניים.

היתרונות של אוטומציה רובוטית הם אלה: רובוטים משפרים את העקביות של איכות המוצר וזרימת קו הייצור, ועונים על הביקוש למוצרים באיכות גבוהה ובעלות נמוכה יותר. הם גם חוסכים מהעובדים את הצורך לבצע משימות חוזרות, מייגעות ומסוכנות.

תעשייה 5.0 היא העתיד, וכבר מזוהה המגמה המתהווה: אינטראקציה ושיתוף פעולה בין אדם למכונה. מהפכת המערכות הסייבר-פיזית הזו שסוכמה בתעשייה 4.0, התפתחה לתעשייה 5.0 ומשנה מהותית את הדרך שבה אנו חיים, עובדים ומתייחסים זה לזה.

הגל הבא של המהפכה התעשייתית צריך להגדיר כיצד אנו משתפים פעולה ומגדירים את הכללים בין האינטראקציה אדם-מכונה. רמות שיתוף הפעולה בין אנשים למכונות ישתנו בהתחשב בכך שרוב האוטומציה, בינת המכונות ואפילו רובוטים פועלים ברקע כדי לתמוך בכוח העבודה או לקחת על עצמם חלקים גדולים מהמשימות ותהליכי הייצור.

אסטרטגיה של גמישות ויעילות

הרכיב השני הוא כאמור גמישות. כפי שטוענת הנציבות האירופית, אסטרטגיית גמישות היא "זריזה וגמישה עם טכנולוגיות גמישות ומסתגלות". אחרי הקורונה, המחסור העולמי באספקה ​​והמלחמה באוקראינה, יש מעטים שיחלקו על כך שהחוסן הוא המפתח - היום ובעתיד. עם זאת גם זה שינוי קיצוני יותר ממה שנראה בהתחלה.

זריזות וגמישות כבר נמצאות יותר על סדר היום הארגוני, אבל הן עצמן לא בהכרח מביאות ליותר חוסן. עסקים כיום מונעים במידה רבה על ידי יעילות ואופטימיזציה של רווחים, ולא חוסן. ההתמקדות ביעילות, היא שמניעה יוזמות רבות להיות חברות זריזות וגמישות יותר.

אם חוסן באמת ייהפך לאחד משלושת עמודי התווך של תעשייה 5.0, זה אומר שהמיקוד העיקרי של האסטרטגיה לא יהיה עוד צמיחה, רווח ויעילות, אלא יצירת ארגונים שהם "לא שבירים", כלומר מסוגלים לצפות, להגיב וללמוד בזמן ובשיטתיות מכל משבר, ובכך להבטיח ביצועים יציבים ובני קיימא.

קיימות

אסטרטגיה בת קיימא נוגעת לחששות המשותפים כיום לגבי שינויי אקלים. הרעיון של קיימות כבר לא צריך הקדמה. בעקבות הנציבות האירופית, אסטרטגיה בת קיימא "מובילה פעולה בנושא קיימות ומכבדת גבולות פלנטריים". הדבר מרמז, למשל, שארגונים צריכים לשים לב לכל 17 יעדי הפיתוח בר-קיימא.

כמו שני הרכיבים הראשונים, גם זה שינוי קיצוני. עד כה, מאמצי הקיימות הארגונית התמקדו במידה רבה בצמצום או מזעור נזקים. אימוץ מלא של קיימות באסטרטגיה של חברה, מרמז על הרבה יותר ממה שנעשה כעת. במקום רק להפחית את ההשפעה השלילית של חברה, חברות מתמקדות בהגדלת ההשפעה החיובית שלהן. במילים אחרות, אסטרטגיה בתעשייה 5.0 פירושה שחברות נעשות חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה.

עד כה, הקונספט של תעשייה 5.0 עדיין לא זכה לאחיזה רבה. עסקים עדיין עוסקים רבות בתעשייה 4.0, ואפילו בגרסאות קודמות. כמו כן עגלת הקיימות רק החלה לזוז ברצינות. עם זאת, הדחיפה של חברות על ידי האיחוד האירופי לשלב הבא, ובניית מסגרת תעשייה 5.0 של האיחוד האירופי על שלושת עמודי התווך שתוארו לעיל, מספקות לחברות חזון של התקדמות אמיתית בשנים הבאות.

אם חזון זה יהיה מושך או מרתיע - הדבר תלוי מאוד בחברות. גם מידת האימוץ שלו תהיה שונה בתכלית. אך בהתחשב באתגרים ובמשברים הגדולים הנוכחיים שאנו מתמודדים איתם, ברור כי תעשייה 5.0 היא תשובה סבירה ומועדפת. ברגע שארגונים - ובעקבותיהם חברות - נעשים ממוקדים יותר בבני אדם, עמידים ובני-קיימא, אנו יכולים לצפות שיופיעו פתרונות.

מקור: