בכירי התעשייה הישראלית מדברים על מצב המשק בישראל
בכירי ענף התשתיות והתעשייה נפגשו על במה אחת בוועידת ישראל לתשתיות ותעשייה שהתקיימה ביוזמת SE SUMMIT EXPERTS זו השנה האחת עשרה ברציפות.
בפאנל מנכ"לים שהתקיים בתחילת הכנס אמר עוזי יצחק, יו"ר נמלי ישראל: "מדינת ישראל עברה בצורה טובה מאוד את התקופה המאתגרת. צריך לזכור שהישגי המשק הישראלי בזמן המלחמה היו לא פחות חשובים. הרציפות התפקודית המשיכה גם תחת טילים. לא ראינו פה כל מחסור. ברבעון הראשון של שנת 2025 נראה גאות כלכלית גדולה מאוד. מניסיון עבר, צפויה פעילות רבה מאוד במשק ובנמלים בראש ובראשונה. רוב החומרים עובר דרך הנמלים וזה אתגר גדול".
ניסן לוי, מנכ"ל נמל אשדוד, הוסיף: "בנמל אשדוד זיהינו שהולכת להיות פה צמיחה ערה ואנחנו נערכים בהתאם. אנחנו קונים ציוד, קונים מנופים, משפצים את הרציפים ואף, מגייסים עובדים זמניים כדי להגדיל את כוח העבודה".
עדי נוב, מנכ"לית בססח: "ברמת המאקרו, ישראל היא השקעה טובה. הורדת הדירוג מעלה את מחיר הכסף אבל לא את היכולת שלנו לגייס כסף. מצד שני, אצל חברות מסחריות זה יותר מורכב. חברות שצריכות להחליט להכניס צוות, סחורות והשקעה לישראל, מהססות. אנחנו רואים שחלק מהמכרזים מתעכבים כי יש קושי לגייס שחקנים זרים. יותר קשה לשכנע גופי מימון לשים פה את הכסף. הם מעדיפים לדבר איתנו אחרי המלחמה. פה נכנסים לתמונה שחקנים שכבר פעילים בישראל כדוגמת בססח, שמבטחת ומנפיקה ערבויות בפרויקטים, שיכולים לתת את הביטחון לחברות זרות ולמזמינים הישראלים גם, ולאפשר מימון וביצוע העסקאות״.
גיל מילר, מנכ"ל אלאלוף ושות' ספנות בע"מ: "כדי לעמוד בביקושים שנראה אותם רק הולכים וגדלים, אנחנו חייבים הסדרה של הנמלים על מנת לתת מענה ללקוחות, כולל במטען הכללי. אני קורא למשרד התחבורה לא לחכות ליום שאחרי, ולעשות זאת כבר היום. כחברה שהביאה לארץ באמצעות חברת גרימלדי האיטלקית, אותה אנחנו מייצגים בארץ, מאות קרונות של סימנס וקטרים החשמליים, אנחנו רואים הרבה מאוד בקשות בתחום התשתיות שרק ילכו ויגדלו לטובת שיקום הצפון והדרום".
צחי גולן, מנכל סימנס בע"מ וסימנס מוביליטי ישראל: "חוסר היציבות העולמית היא כאן להישאר, והיא מתרחשת בהרבה מאוד זירות: אוקראינה, סין, קוריאה, ארה"ב, וכמובן המצב במזה"ת. בסימנס נשענים בכל העולם וגם בארץ על ידע שמגיע ממומחים זרים שמגיעים לארץ, והיכולת להישען עליהם נעשית קשה עם חוסר היציבות. יש עליהם לחץ מאוד כבד מהחברות והמשפחות. לכן, הבנו שאנחנו חייבים להישען ככל הניתן על כוח אדם וידע מקומי. אני קורא מפה לחברות הממשלתיות, לקחת בחשבון, כשהן בוחרות את הספקים שלהן, לתת עדיפות לחברות יציבות וחזקות שפיתחו ידע מקומי, ולא נשענות רק על ידע זר. בנוסף, להורדת דירוג האשראי יש משמעות גדולה על ההחלטות של השחקנים הבינלאומיים, כשהם בוחנים את סדרי העדיפות שלהם בפרויקטים הבינלאומיים. חשוב שהממשלה תיתן לזה עדיפות גבוהה כדי שהדירוג יעלה".
ערן כהן, מנכ"ל אלסטום ישראל וסגן נשיא אסטרטגיה- אפריקה, מזרח תיכון ומרכז אסיה: "במהלך המלחמה, 20-25% מהעובדים שלנו גויסו למילואים. עדיין, באף אחד מהפרויקטים שלנו- ויש לנו 7 פרויקטים גדולים בישראל - לא הורדנו את הרגל מהגז, כאשר רק בשנה האחרונה התווספו 3 פרויקטים משמעותיים: הסגירה פיננסית של הקו הירוק, המשך הצטיידות ברכבת ישראל וחתימה על הסכם פרויקט נופית. בסופו של יום, עקביות המדינה בהמשך השקעה בפרויקטי תחבורה ותשתיות, מבלי להתעלם כמובן מאפקט המלחמה ומהצורך לבצע התאמות לגישור על הפערים, הם מרכיבים שישמרו על האמון בשוק וימשיכו לבצר את המעמד שלו כשוק אטרקטיבי ואסטרטגי לארגונים בינלאומיים מובילי שוק."
עוד דיבר בוועידה מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל: "הפאניקה לא היתה במקומה, לא כי לא צריך להתארגן אלא כי החברה ידעה לתת מענה, לא הודות לרגולטורים, אלא למרות הרגולטורים. מי שקנה רגולטור, שימכור את זה ביד 2. לגבי עלויות החשמל, קודם כל, אנחנו לא מעלים את מחיר החשמל. זה לא חברת החשמל, זה רשות החשמל, ויש לנו הרבה הסתייגויות לגבי תפקודה. מצד שני מה האלטרנטיבה. רוצים לבטח את הרשת, לכל הפרויקטים, יש צורך בתשתיות. הדבר הזה כרוך בלא מעט עלויות. לגבי אנרגיה גרעינית: אנחנו בעד כל אנרגיה, שתספק חשמל ללקוחות באופן שוטף, מעבר לזה, כל דבר שיקבל אישור, אנחנו שם".
יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר: "כבר למעלה משנה שאנחנו מתמודדים עם אתגרים חסרי תקדים. שוק הבניה חווה קשיים, יש מחסור בעובדים, האטה בצמיחה, הגירעון העמיק. בגלל העלייה בסיכונים הגיאופוליטיים כל חברות הדירוג הורידו את דירוג האשראי של מדינת ישראל. עם זאת, יש למדינת ישראל שרירי ליבה חזקים והמשק מפגין גמישות. לפני תקופה קצרה חזרתי מסבב פגישות עם משקיעים גדולים של מדינת ישראל. מדובר על קרנות ההשקעה הגדולות ביותר בעולם. הגעתי לפגישות כשברקע אנחנו עדיין במלחמה בעצימות גבוהה, הליך הגיבוש התקציב עדיין היה בתהליכים, והורדה בדירוגים, למרות כל זאת, קיבלנו רוח גבית מדהימה מכל העולם. והשאלה היא למה? התשובה היא שהם יודעים לנתח את הכלכלה הישראלית, הם יודעים לזהות את הפוטנציאל דווקא עכשיו. אמנם יש אי ודאות, אבל הבעת הרצון שלהם להשקיע היתה יוצאת דופן".