מדלק מאובנים לחוזים עתידיים ירוקים

בעולם המעוצב יותר ויותר על ידי המשברים הכפולים של שינויי אקלים וחוסר יציבות כלכלית, המחלקה לכלכלה של אוקספורד בבריטניה בשיתוף EBC Financial Group, אירחה מושב מרכזי ב"מה כלכלנים באמת עושים?" (What Economists Really Do? - WERD). האירוע הפגיש מוחות מובילים מהאקדמיה ומהפיננסים כדי לחקור אסטרטגיות מעשיות ליישור מערכות כלכליות עם קיימות סביבתית תוך התייחסות לדאגות חברתיות דחופות.

האירוע, שכותרתו "מאקרו כלכלה ואקלים", כלל הרצאה מרכזית של פרופ' חבר אנדריאה צ'יאווארי (Andrea Chiavari) ופנל שכותרתו "שמירה על קיימות: איזון צמיחה כלכלית וחוסן אקלימי", בהנחייתה של פרופ' חבר באנו דמיר פאקל (Banu Demir Pakel). חברי הפנל כללו את ד"ר ניקולה ריינג'ר (Dr. Nicola Ranger), מנהלת קבוצת המימון הגלובלית של המכון לשינוי סביבתי ועמיתת מחקר בכירה באוקספורד, ודייוויד בארט (David Barrett), מנכ"ל EBC Financial Group (UK) Ltd. יחד הם ניתחו את המפגש מדיניות, מימון והשפעה אנושית, והציעו תובנות והמלצות מעשיות.

העצמת מסחר אחראי וחדשנות בת-קיימה

EBC Financial Group, נוכחות הולכת וגדלה בשווקים הפיננסיים העולמיים, מחברת לקוחות ברחבי העולם להזדמנויות למסחר במט"ח, בסחורות, במדדים ועוד באמצעות פתרונות תיווך מקיפים. EBC, הפועלת במרכזים פיננסיים גדולים ובשווקים מתעוררים, מציידת סוחרים בכלים חדשניים ומטפחת שיתוף פעולה כדי להתמודד עם האתגרים המתפתחים של הפיננסים העולמיים.

כשותפת המט"ח הרשמית של מועדון הכדורגל ברצלונה ושותפה בקמפיין United to Beat Malaria של האו"ם, EBC מחויבת לעצב עתיד המוגדר על ידי קיימות, הון ונוהלי מסחר אחראים.

ההשתתפות של EBC ב-WERD משקפת את הדחיפות הגוברת לגישור בין שווקים פיננסיים למחקר אקדמי כדי להתמודד עם אתגרי אקלים וכלכלה. על ידי תרומה לדיאלוג משותף על אסטרטגיות הניתנות לפעולה, EBC הצטרפה לקהילה של מובילי דעה בהדגשת צעדים מעשיים ליישור מערכות פיננסיות עם יעדי פיתוח בר-קיימה.

הצמחת הכלכלה והצלת כדור הארץ

בלב הדיונים עמדה ההכרה בביטחון הפיננסי והסביבתי כדאגה משותפת אוניברסלית. ד"ר צ'יאווארי נשאה נאום מפתח פוקח עיניים על העלויות הכלכליות של שינוי האקלים. היא המחישה את הצמיחה הרבה של התמ"ג העולמי מאז המהפכה התעשייתית, והצמידה זאת למחיר הסביבתי של צריכת דלקי מאובנים ועלייה בפליטת CO₂. צ'יאווארי הדגישה את החשיבות הקריטית של המחיר החברתי של פחמן בעיצוב מדיניות יעילה.

במרכז המסר שלה עמד הרעיון של המחיר החברתי של פחמן, המכמת את העלויות החברתיות הרחבות יותר של פליטות. "מיסוי פחמן הוא לא רק צורך סביבתי אלא גם כלכלי", קבעה. ד"ר צ'יאווארי הסבירה כיצד צעדים כאלה עשויים ליצור את התמריצים הכלכליים הדרושים כדי לנווט הן תאגידים והן יחידים לבחירות בנות-קיימה. "חשבו בעצמכם", אמרה צ'יאווארי, "כשמדליקים רדיאטור, החדר חם יותר. אבל העלות למשתמש הרבה יותר גבוהה מבעבר."

בהרחבה על נקודה זו הדגישה ד"ר צ'יאווארי, כי מיסוי פחמן נועד להתמקד בפליטות פחמן ולא בצריכת האנרגיה עצמה. "מיסוי פחמן מטיל מס על פחמן, הוא לא ממסה אנרגיה", הסבירה. "אז זה יוצר תמריצים אדירים למגזר הפרטי, לאנשים, לכולנו, לעבור מדלק מאובן למקורות אנרגיה חלופיים. לא מדובר רק בהפחתת אנרגיה או תפוקה. הדבר יוצר תמריצים אדירים לעבור למקורות אנרגיה חלופיים."

על בסיס זה התעמק הדיון בפנל במעשים של התאמת צמיחה כלכלית לחוסן אקלימי, בהנחייתה של ד"ר באנו דמיר פאקל.

גישור בין מדיניות, מימון ופעולה

הפנל עסק ביחסי הגומלין המורכבים בין צמיחה כלכלית לחוסן אקלימי. כל אחד מחברי הפנל הביא מומחיות ייחודית והציע נקודות מבט חדשות על האופן שבו מערכות גלובליות יכולות להסתגל לציוויים תאומים אלה.

ד"ר צ'יאווארי הדגישה את האופי הגלובלי של טיפול בשינויי האקלים, והדגישה כי הפליטות חוצות גבולות ומצריכות תגובה בינלאומית מתואמת. היא דנה בסיכונים של דליפת פחמן. מדיניות אקלים מחמירה במדינה אחת עלולה להביא לעקירת הפליטות לאזורים עם רגולציה חלשה יותר, ובסופו של דבר לערער את ההתקדמות העולמית. כדי למתן זאת, צ'יאווארי דגלה במדיניות המטפחת שיתוף פעולה בינלאומי וחדשנות, והבטיחה כי המעבר לפרקטיקות בנות-קיימה הוא גם שוויוני וגם מקיף.

ד"ר ריינג'ר הדגישה את ההזדמנויות הכלכליות שעשויות לצמוח מפעולות אקלימיות, ואמרה: "לא מדובר רק בעלויות, אלא בהזדמנויות." בהציגה את הפוטנציאל ליצור מקומות עבודה ולעודד צמיחה כלכלית תוך התייחסות לסיכוני האקלים, הדגישה ד"ר ריינג'ר גם את החשיבות של עיצוב מחדש של נרטיבים ציבוריים. היא הדגישה כי פעולה אקלימית יעילה עשויה לטפח חדשנות וקידמה בלי להטיל נטל כספי רב. היא גם תומכת בניתוב מחדש של דלקי מאובנים וסובסידיות מזיקות אחרות לסביבה, שמסתכמות ברחבי העולם בעד שבעה טריליון דולר בשנה להשקעות ירוקות כגון אנרגיה מתחדשת.

תוך מינוף ניסיונו הרב בשווקים הפיננסיים, הדגיש דייוויד בארט את החשיבות של התאמת תמריצי השוק ליעדי קיימות. הוא שיתף הערכה כנה של אתגרי המגזר באימוץ קיימות, והדגיש את האופי מונע הרווח של מוסדות פיננסיים: "השוק הפיננסי מונע על ידי הצורך להרוויח כסף, בין שזה בעבור בעלי המניות שלו ובין שבזביל המשקיעים." בארט הדגיש את הצורך הקריטי של ממשלות ליצור מסגרות רגולטוריות הניתנות לאכיפה, וציין כי היערכות זו חיונית כדי לתעל את השפעת המגזר לפעולה אקלימית בעלת משמעות.

באשר למסגרות סביבתיות, חברתיות וממשל (ESG), בארט הביע דאגה מיישומן הנוכחי, וציין: "ESG נהפך לתרגיל תיבת סימון." הוא קרא למדיניות חזקה יותר שתבטיח נשיאה באחריות ותספק השפעה מדידה במקום רק לעמוד בתקני ציות שטחיים.

בדיון על "מועדונים" אקלימיים הדגיש בארט את הסיכונים של מאמצים גלובליים מפוצלים. הוא הזהיר: "כדי שהיוזמות האלה יצליחו, הן צריכות לכלול את כל השחקנים המרכזיים. אחרת, הפחתת הפליטות שהושגה באזורים מסוימים עשויה להתקזז על ידי פליטות מוגברות במקומות אחרים." זה, הזהיר, עלול לפגוע בהתקדמות הקולקטיבית הנחוצה להתמודדות עם אתגרי האקלים.

אילו צעדים מעשיים צריכים ממשלות, עסקים ויחידים לנקוט כדי לבנות עתיד כלכלי בר-קיימה ובר השגה ובטוח לכולם?

המנחה וחברי הפנל רואיינו בנפרד כדי להרחיב על שאלה זו ולספק נקודות מבט מגוונות על התפקידים המשותפים של ממשלות, עסקים ויחידים בהתמודדות עם אתגרי האקלים.

משמאל לימין: ד"ר ניקולה ריינג'ר, פרופסור חבר אנדריאה צ'יאווארי, דיוויד בארט ופרופ' חבר באנו דמיר פאקל

פרופ' אנדריאה צ'יאווארי בהרצאה מרכזית בסדרת WERD של אוקספורד

חברי הפנל דנים במימון בר-קיימה, בחוסן אקלימי ובצמיחה כלכלית

ד"ר ניקולה ריינג'ר ודייוויד בארט מדברים על פתרונות מימון אקלים ורפורמות מדיניות

דיוויד בארט דן בתפקידה של מדיניות חזקה יותר לנשיאה באחריות בקיימות

תפקידן של ממשלות: מדיניות ותכנון

ד"ר דמיר פאקל הדגישה את חשיבות החינוך והמודעות בהתמודדות עם שינויי האקלים, ובמיוחד את תפקידן של ממשלות בהנעת שינוי. "תפקידה של הממשלה הוא להתחיל להניע מודעות", הסבירה, והדגישה את הצורך בחינוך לגיל הרך על השלכות שינויי האקלים. היא הדגישה את הצורך במדיניות שלא רק מתמרצת את המגזר הפרטי אלא גם מנחה את התנהגות הצרכנים, וציינה: "זו רשת מורכבת שבה ממשלות מחזיקות באחריות העיקרית לתכנון ולהנחיית פעולה בכל הרמות. המגזר הפרטי זקוק לתמריצים כדי שיוכל לפעול. צריך לשנות את ההתנהגות שלו. לממשלה יש תפקיד ליישם מדיניות שתשנה את ההתנהגות של המגזר הפרטי והצרכנים."

תמריצי שוק ומיסוי פחמן

ד"ר צ'יאווארי חיזקה את הצורך בהתערבויות ממשלתיות, במיוחד באמצעות מיסוי פחמן, כאמצעי לתיקון כשלי שוק. היא הסבירה כי על ידי שילוב העלות החברתית של פליטות במחירי האנרגיה, ממשלות יכולות לעודד צריכה אחראית יותר והחלטות השקעה.

ד"ר ריינג'ר הרהרה באתגרים הנוכחיים בפעולה אקלימית, והדהדה כי חלק מרכזי מהבעיה טמון במודעות. "כרגע משהו משתבש, ואני חושבת שהרבה מזה קשור למודעות", ציינה. "לממשלות יש תפקיד, אבל הממשלה עושה באופן בסיסי מה שהציבור יצביע בעבורו. חוסר מודעות ליתרונות המיידיים של מעבר לאנרגיה ירוקה - לביטחון האנרגיה ולבריאות הציבור - הוא בעיה מרכזית כרגע."

ריינג'ר מתחה ביקורת על כישלונו של הנרטיב סביב שינוי האקלים בשנים האחרונות כאשר הוצג כאתגר יקר ומכביד. "הנרטיב הוא שזה הולך לעלות הרבה כסף. אני לא מסכימה עם הדעה הזאת והיא לא נתמכת בראיות. אנחנו צריכים לקבל החלטות קשות, אבל מה שאנחנו יודעים זה שכרגע הדרך שבה אנחנו ניגשים לזה מקשה. חוסר ודאות מצד הממשלה לגבי המדיניות שלה מעכב השקעות ומגדיל עלויות. כל הראיות מראות שאם נקבל את המדיניות הנכונה ונקבע נתיב ברור למשקיעים, מעבר צודק הוא גם העלות הנמוכה ביותר וגם מסלול מועיל יותר", אמרה.

היא הזכירה סובסידיות לדלקי מאובנים, והדגישה כיצד ניתוב מחדש שלהן עשוי לזרז מעבר חיובי. "בכל העולם אנחנו מזרימים כל כך הרבה כסף לסובסידיות לדלקי מאובנים. ההערכות נעות בין חמישה לשבעה טריליון דולר בשנה. אם היית עוצר את זה ומכניס את זה לטכנולוגיות נקיות, היינו פותרים את הבעיה."

כדי להתמודד עם זה, ריינג'ר קראה לשינוי בשיח הציבורי כדי להדגיש את ההזדמנויות הכלכליות הטמונות בפעולה אקלימית. היא הדגישה את תפקידם של אנשי אקדמיה ומומחים בעיצוב מחדש של הנרטיב, ואמרה: "אנחנו צריכים לוודא שאנשים מבינים שזה מעבר חיובי. באמצעות מדיניות ממשלתית טובה, ההשפעה על הפרט לא תהיה רבה, ולמעשה תגביר את הצמיחה והחדשנות."

ריינג'ר סיכמה את דבריה בקריאה לממשלות להוביל את שינוי הנרטיב: "הייתי רוצה לראות ממשלות שעומדות מאחורי זה ואומרות, 'זה מה שהולך לקרות. זה יועיל לך. הנה השביל. זה מה שגם המשקיעים וגם הציבור צריכים."

תפקידם של עסקים ויחידים: אחריות וחדשנות

בארט סיפק נקודת מבט על תפקידם של עסקים ויחידים בפעולה אקלימית. הוא הדגיש את אופיו מונע הרווח של המגזר הפיננסי, והזהיר כי הוא לא יוביל מאמצי קיימות ללא מסגרות רגולטוריות ברורות. "השווקים הפיננסיים לא יעשו זאת בעצמם. צריך לתמרץ אותם לפעול", אמר. "ברגע שמצביעים למגזר הפיננסי על כיוון ומתלהבים מנושא, הוא יכול להשיג דברים מדהימים, אבל צריך מדיניות ברורה ותמריצים כדי להגיע לשם."

בארט התייחס גם לתפקידם של יחידים כמצביעים וכצרכנים, והדגיש כי הבחירות שלהם עשויות להשפיע במידה רבה על המדיניות וההתנהגות התאגידית. "המדיניות צריכה להיות הרבה יותר טובה בחינוך הבוחר לגבי מה שהיא רוצה ואיך היא צריכה לצפות שזה יקרה", ציין. על ידי מתן עדיפות לפרקטיקות בנות-קיימה והטלת אחריות על קובעי מדיניות, אנשים יכולים להניע שינוי מערכתי.

בארט מתח ביקורת על צעדים שטחיים כגון מסגרות ESG "מתקתקות", אך שמר על תחזית אופטימית לגבי הפוטנציאל הפיננסי. "פיננסים עשויים להיות חדשניים להפליא", ציין. "הם עשויים להזיז הרים ולפתור בעיות אמיתיות. צריך תמריצים נכונים ושיחות כנות על מה שמונח על כף המאזניים." הוא קרא למעבר ממחזורים פוליטיים קצרי טווח לאסטרטגיות צופות פני עתיד, ודחק בכל בעלי העניין לאמץ את המאמץ ארוך הטווח הנדרש כדי להתמודד עם משבר האקלים ביעילות.