חדשות קלינטק

בדיקה של חברת הייעוץ Gemserv הראתה כי תרמוסטטים חכמים הם הדרך הטובה ביותר לדה-קרבוניזציה של בתים, במסגרת הגרין דיל האירופאי.

מערכות לחימום ולקירור הבית אחראיות ל-21% מצריכת האנרגיה במדינות האיחוד האירופאי. ארבעה הכלים העיקריים לדה-קרבוניזציה של בתים פרטיים הם לוחות סולריים, בידוד, משאבות חימום, ותרמוסטטים חכמים - שהם כאמור האמצעי היעיל ביותר.

על פי ממידע שהתקבל ממיליון תרמוסטטים מחוברים, התגלה כי השימוש בתרמוסטטים חוסך בממוצע 22% בצריכת אנרגיה של בתי מגורים. אילו כל בתי המגורים באירופה היו משתמשים בתרמוסטטים חכמים, פליטת הפחמן הכוללת באירופה הייתה פוחתת ב-4.75%. לפי חברת טאדו (Tado), העלות להתקנת תרמוסטטים חכמים בכל הבתים באירופה עומדת על 40 מיליארד אירו, המהווים 6.67% מסך התקציב שהוקצה לגרין דיל האירופאי. כל חלופה אחרת מצריכה השקעה כספית גבוהה בהרבה עבור אותה הפחתה בפליטות – משאבות חימום, שהן החלופה השנייה ביעילותה, יצריכו השקעה גבוהה יותר פי עשרה כדי להגיע לאותה רמה של הפחתה בפליטת הפחמן.

תרמוסטט חכם של טאדו מתחבר לראוטר הביתי, וניתן לשליטה ממרחק תחת הטלפון הנייד. הוא כולל חיישנים לניטור לחות וטמפרטורה.

הנהלת רשות מקרקעי ישראל אישרה מתווה עקרונות להסכם אשר יביא לטיהורה המלא ולפיתוחה של חטיבת קרקע בהיקף של כ-430 דונמים בעיר עכו. חטיבת הקרקע שימשה בעבר לתעשייה אלקטרוכימית הסובלת כיום מהזנחה קשה, ובה מפגעים רבים וזיהום...

פרויקט "העריסה" בדיסלדורף, The Cradle, הולך ולובש צורה. מדובר בבניין המשרדים שנבנה בשיטה היברידית ועשוי ברובו מעץ. הפרויקט שייך לקבוצת אינטרבודן (Interboden), ששכרה לשם כך את משרד האדריכלים HPP. הבנייה החלה באביב 2020 ועשרה חודשים לאחר מכן, בדצמבר, הושלמו עבודות העומק של המבנה. העבודות הגיעו לעומק של 12 מטרים, והיו מאתגרות במיוחד בשל סוג האדמה ובשל הקרבה לנהר הריין שזורם בסמוך. השלמת המבנה מתוכננת למחצית השנייה של 2022.

מיזם הבנייה הזה תוכנן על פי עקרונות Cradle to Cradle - קונספט אדריכלי שמתחשב בהיבטים של כלכלה, חברה וסביבה. החומרים שמשמשים בבנייה כזו יוסיפו להיות שמישים כחומרי גלם אחרי שהמבנה ייהרס ויפורק, ולפיכך לכל החומרים שמשמשים בבנייה יש פספורט שמתעד את כל הנתונים הרלוונטיים לגביהם.

המבנה עשוי בעיקר מעץ, וניתן יהיה להבחין בכך בחזיתות המבנה ובתקרות שלו. העץ קולט פחמן דו חמצני ומשפר את האקלים בחלל הפנימי. החיסכון בפליטת הפחמן בבנייה עומד על שליש מהפליטה הממוצעת במבנים רגילים. מלבד קומת הקרקע והקומות התת קרקעיות, כל מרכיבי היסוד של המבנה עשויים עץ. אך ההיבט הסביבתי אינו נגמר בבחירת החומרים אלא גם בעיצוב המבנה; חזית המעוינים שמכסה את קירותיו החיצוניים של המבנה מגבירה את האוורור הטבעי ומגנה מפני השמש.

צילום: Pintetrest

כדי שניתן יהיה למחזר את חומרי הגלם של המבנה כאשר הוא יגיע לסוף דרכו, כל תכונות החומרים מתועדות בדגם BIM תלת ממדי שפותח למטרה זו. התכונות שהמודל מתייחס אליהן קשורות לפוטנציאל המיחזור של החומרים, כמו עקבות הפחמן שלהם ופוטנציאל הפירוק וההיפרדות שלהם מחומרים אחרים. כדי שאפשר יהיה לעשות שימוש חוזר בחומרים, כל המרכיבים במבנה מוברגים זה לזה ולא מודבקים.

במבנה כמה מנגנונים לסינון אבק: הקירות והגג "הירוקים", מסנני פחמן וציפוי רצפה סופח אבק. על הגג יוצבו ארגזי קינון לציפורים ו"צימרים" לחרקים במטרה להגדיל את המגוון הביולוגי בעיר. המבנה יונגש לציבור הרחב ויכלול מתקנים שמיועדים לציבור. במבנה תותקן מערכת לאיסוף מי גשמים והזרמת מים אפורים להדחת אסלות. חיישנים יתריעו כאשר רמת החמצן נמוכה מדי ומערכת מיוחדת תזרים אוויר רענן. במבנה תופעל הסקה אזורית, פנלים סולריים יותקנו על הגג והחשמל שייוצר ישמש להטענת הרכבים שבחניון התת-קרקעי. במבנה תותקן מערכת תאורה חכמה שתכלול חיישני נוכחות, כך שהתאורה תופעל אוטומטית עם כניסת אנשים לחדר ותכובה עם יציאתם, לטובת ייעול אנרגטי.

מקורות:

The Cradle | HPP Architekten

https://www.hpp.com/en/projects/fallstudien/the-cradle/#!/cb434

The Cradle as a timber hybrid construction in Düsseldorf - ubm magazin. (ubm-development.com)

https://www.ubm-development.com/magazin/en/the-cradle/

The Cradle | Nachhaltiges Bürogebäude in Düsseldorf (the-cradle.de)

https://www.the-cradle.de/

מיליארדי אנשים בעולם סובלים ממחסור חמור במים. הפורום הכלכלי העולמי דירג את בעיית המים כאיום החמישי בחומרתו על האנושות. הגורם למחסור הוא ניהול כושל של אספקת המים. בין הפתרונות השונים שמוצעים לבעיה חמורה זו, יש להביא בחשבון גם את האפשרות של אגירת מים, פרקטיקה עתיקה שעודנה רלוונטית גם בימינו. אגירת מים אינה כרוכה בשימוש באנרגיה. היא יכולה להיות פשוטה מאוד, כמו הנחת גיגית בחצר, או מורכבת ומבוססת על מערך מורכב של משאבות, מכלים ומערכות טיהור. מים אגורים בלתי מטוהרים יכולים לשמש לצרכים שונים כמו רחצה, הדחת אסלה ושטיפת כלים, ואם הם עוברים טיהור הן יכולים לשמש גם כמי שתייה.

באזורים עירוניים הגשם יורד על גגות, אספלט ומשטחים אטומים אחרים, ולכן קיימת סכנת הצפה ושיטפונות. נקודה זו רק הופכת את האפשרות של אגירת מים לרלוונטית עוד יותר, כחלק מהפתרון לבעיית ההצפה.

במקסיקו, למשל, כבר הותקנו 20,399מערכות לאגירת מי גשמים, במדינת קרלה שבדרום הודו, הממשלה התקינה 87,000 בורות אגירה. בסינגפור הותקנה מערכת לאגירת מי גשמים על גג של בניין גבוה והמים שנאגרים מוזרמים לדירות בבניין כמים שאינם מיועדים לשתייה.

סאומיה ג'יין, מחברת ויניל טיובז (Vinyl Tubes Private Limited), יצרנית צינורות uPVC, מפרסם במגזין הדיגיטלי Water Online טיפים אחדים להתקנה של מערכות לאגירת מים.

מערכות לאגירת מים צריכות לכלול חמישה מרכיבים עיקריים:

משטח קליטה: ככל שהמשטח יהיה גדול יותר כך תגדל כמות המים שאפשר לאגור.

צינורות שיתעלו את המים למיכל: בשל חומצתיות המים מוטב להימנע מצינורות העשויים ממתכת כבדה כמו פלדה או ברזל או עופרת. החומר הבטוח ביותר לשימוש במקרה זה הוא uPVC. צינורות uPVC לא משאירים חומרים רעילים במים, אין סכנת דליפה בגלל קורוזיה לאורך שנים, פני השטח החלקים כמעט לגמרי שלהם מאפשרים זרימה מהירה של המים, והודות למשקלם הקל ניתן להתקינם בכל מקום.

מערכת מסננים ושסתום לקילוח ראשון שמסנן החוצה את הקילוח הראשון של הגשם: רמת הזיהום של הקילוח הראשון גבוהה יותר בגלל זיהומים על משטח הקליטה ובאוויר.

מכלי אחסון: בהתאם לתנאי המקום, ניתן למקם את המכלים מתחת לאדמה, בהגבהה או אחד על השני. מכלים אלה עשויים מחומר פולימרי, מברזל מגולוון או מבטון. במקרה שהמכלים מוצבים מעל האדמה, יש לנקוט אמצעים למניעת אצות.

מערכת צינורות שתתעל את המים לנקודות השימוש: צינורות אלה צריכים להיות מאותם חומרים של הצינורות התיעול למיכל.

מקור: www.wateronline.com

בכנס לשכת שמאי מקרקעין באילת התכנס פאנל אקלים, שבו דנו בהשפעה הגוברת של הסיכונים הסביבתיים על ניהול הסיכונים של הבנקים ושווי הנכסים.

ענת הירשברג, שמאית בנק מזרחי טפחות: "עולם השמאות למד בשנים האחרונות להתייחס לנושא הסביבתי והמפקח על הבנקים אף ביקש לפני כשנה להתחיל ולהתייחס לסיכוני אקלים כחלק מסיכוני אשראי. לדוגמא קרקעות מזוהמות, אזורים המועדים להצפות למשל יש יותר ויותר חברות ביטוח שלא מוכנות לבטח אזורים הסובלים מידי שנה מהצפות. בנוסף, יש את התפוררות המצוקים באשקלון ובית ינאי – זה משהו שצריך לקחת בחשבון וזה יכול בעתיד להשפיע על שווי הנכסי. כיום 17% מהפלטות בעולם נובעים מהבניינים והדרך להתמודד עם הפלטות זה לבנות ירוק. בנוסף על כך אנו רואים נהירה של חברות נדל"ן להקמת חוות שרתים – מדובר במזהמים לא קטנים ועד שנת 2025 1.5% מצריכת החשמל יהיו מהשרתים ועל זה אין כיום רגולציה".

יועצת הסביבה רוני בריל הוסיפה כי נכסים הנמצאים ברחובות המוצלים היו יקרים יותר בעתיד, בין היתר מכיוון שהטמפרטורה ברחובות כאלה נמוכה משמעותית מרחובות ללא צל.

גיל גבע, יו"ר תדהר: "בעולם המשרדים אנחנו מקבלים 500-700 שאלות כאשר אנחנו ניגשים למכרזים למשל של בנייני הייטק. בעולם המגורים זה לא קורה. מכיוון שהלקוח לא מבין את המוצר הזה. אנחנו כבר מ-2010 בנינו שכונות ירוקות אבל במשרד המכירות הלקוחות לא שואלים את זה, הם לא מבינים את זה. כאשר הלקוחות יבינו את היתרונות של בנייה ירוקה הם ירוצו לבקש את זה. עם זאת, הילדים שלנו שהם לקוחות העתיד לא רק לא יקנו מוצרים לא ירוקים, הם לא יקנו מחברות לא ירוקות".

עו"ד עידית רייטר ממשרד גולפרב זליגמן אמרה כי בעולם בתי המשפט החלו לדון ולפסוק בעברות סביבתיות. דוגמה לכך היא התביעה נגד הממשלה ההולנדית בגין פליטת גזי חממה בניגוד להחלטות בינלאומיות, שבה קבע בית המשפט כי הממשלה חייבת להפחית את פליטת הגזים מוקדם מהמתוכנן.

המשרד להגנת הסביבה תומך במסגרת קול קורא בבקשות תמיכה בהסרת אסבסט פריך ממבני ציבור, ומקצה 50 מיליון שקלים לתמיכה בעמותות וברשויות מקומיות שבבעלותן מבני ציבור שבהם נמצא אסבסט פריך מותז כבידוד אקוסטי. גובה התמיכה הוא עד 3,500 שקל למ"ר במבנה, ועד 90% מסך העלות הכוללת. התמיכה לתקופה מוגבלת ולאחריה תבוצע אכיפה כנגד בעלי מבנים אשר לא ביצעו סקר ולא הסירו את האסבסט הפריך.

כצעד משלים יצא המשרד להגנת הסביבה בפעילות הסברה לבעלי מבני ציבור שבנייתם החלה עד סוף שנת 1984, כדי ליידעם על החובה בחוק לבדוק את הימצאותו של אסבסט פריך בתקרת המבנה ואת החובה להסירו. פעילות ההסברה שמבצע המשרד באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית, תבוצע ברדיו ובדיגיטל, בשפות העברית והערבית, ותדגיש את התמיכה של המשרד בהסרת מפגעי האסבסט הפריך המותז במבני ציבור.

כדי לאתר מבנים שבהם הותז אסבסט ולהביא להסרתו, נקבע בחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק התשע"א-2011 כי חובה לבצע סקרים לאתר את האסבסט הפריך במבני הציבור, ואם נמצא החומר המסוכן יש להסירו עד 4 באוגוסט 2021. הגדרת החוק למקום ציבורי רחבה וכוללת מקום המיועד לשימוש הציבור שאינו מיועד למגורים ובכלל זה: מבני חינוך, רווחה, תרבות, דת, מדע, ספורט, תרבות ופנאי מרכז קהילתי, ספרייה, גן אירועים, מסעדה או פארק ציבורי ועוד.

עבודות הסרת האסבסט כרוכות בתנאים מחמירים של סגירת המבנה וסביבתו ואיסור כניסה לציבור הרחב. העבודות נעשות בפרקטיקה מיטבית הכוללת בניית חלל אטום, ומבוצעות רק על ידי עוסקים בעלי רישיון מתאים בלא יצירת סכנה לציבור. במבנים שבהם טרם בוצעה ההסרה, הותר להמשיך את הפעילות בלא סכנה לציבור עד למועד ההסרה - ורק לאחר שבוצעו פעולות איטום ייחודיות המלוות בדיגום תקופתי להבטחת תקינותו ולהיעדר סיכון לציבור.

חברת האנרגיה הסולארית ולטה סולאר (Volta Solar) וחברת אי.וי אדג' (EV-Edge) מקבוצת יוניון מוטורס הודיעו כי יקימו גוף השקעות משותף למימון מערכות סולאריות לבתים פרטיים ומבנים משותפים, במודל ליסינג ובשילוב עמדות טעינה לרכבים חשמליים. החברות ישקיעו בקרן המשותפת עשרות מיליוני שקלים. בישראל יש יותר מ-600,000 בתים פרטיים, ב-15,000 מהן מותקנות מערכות סולאריות.

מודל גוף ההשקעות אינו דורש כל השקעה כספית של בעל הנכס או של ועד הבניין. כחלק ממודל השותפות, החברות יציעו לבעל הנכס או לועד הבית תקבולים חודשיים בגין מכירת החשמל הסולארי לחברת החשמל, ומערכת טעינה חכמה לרכבים חשמליים עבור חניון המבנה.

המשרד להגנת הסביבה, משטרת ישראל ועיריית ירושלים סגרו תחנת מעבר לפסולת בניין שבבעלות חברת ר.ע אופק, הנמצאת באזור התעשייה עטרות.

בחודש אפריל 2021 הוציא לתחנה שוני גולדברגר, מנהל מחוז ירושלים של המשרד להגנת הסביבה, צו סגירה - כיוון שלא עמדה בתנאי רישיון העסק שלה וגרמה למפגעי אבק. באזור התעשייה עטרות נמדדות רמות גבוהות במיוחד של חלקיקי אבק, העשויים לגרום נזק בריאותי לנחשפים אליו. צו הסגירה קיבל אישור מבית משפט השלום, שגם נענה לבקשת המשרד והאריך את תוקפו. תוקף הצו הוארך שוב על ידי בית המשפט המחוזי.

ואולם תחנת המעבר המשיכה בפעילותה ויצרה מפגעים חמורים לסביבה, לרבות פליטה של חלקיקים נשימים המסוכנים לבריאות הציבור. לאור ההפרה המתמשכת של צו הסגירה, הוביל המשרד להגנת הסביבה פעולת סגירה בפועל של העסק, בסיוע כוחות גדולים של משטרת ישראל ועיריית ירושלים. בסגירה פונו מהאתר כלים כבדים שפעלו בתחנה, לרבות באגר, שופל, משקל ומגרסה. כמו כן נסגרו ורותכו דלתות משרדי התחנה ושער הכניסה, ונותק החשמל. במהלך הסגירה תקפו את השוטרים מספר עובדים בתחנה, ושלושה מהם נעצרו.