דו"ח ביניים של הוועדה לבחינת צווארי בקבוק בהליך הפלילי

בפרויקט משותף למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט ומשטרת ישראל, התקיים לראשונה מחקר מקיף על ההליך הפלילי בישראל, אשר בחן כ-70 אלף תיקים פליליים שהסתיימו בחמש השנים האחרונות ואיתר ומיפה צווארי בקבוק מהותיים.

בשנים האחרונות ישנן כמה יוזמות לקידום הליך פלילי יעיל ואפקטיבי, תוך שמירה על זכויות המעורבים בו. זאת על רקע העלייה במורכבות ובגודלם של התיקים הפליליים, באופן שעשוי לפגוע באפקטיביות ולגרום עינוי דין. במסגרת זו מקודמת דיגיטציה מלאה של ההליך הפלילי בישראל ומבוצעים מהלכים להפחתת רצידיביזם והגברת שיקום ועוד.

כחלק מקידום נושא זה הוחלט על פרויקט שנועד לזהות "צווארי בקבוק" בהליך הפלילי. הוקמה ועדת היגוי בראשות נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט גלעד נויטל, שבה חברים נציגי הגופים המרכזיים השותפים להליך: משרד המשפטים - פרקליטות המדינה, הנהלת בתי המשפט, הסנגוריה הציבורית, אגף ייעוץ וחקיקה, חטיבת תכנון מדיניות ואסטרטגיה ומשטרת ישראל - חטיבת התביעות.

ועדת ההיגוי פועלת בשיתוף פעולה של הגורמים לשם קיצור וייעול של ההליך הפלילי, תוך שמירה על זכויות נאשמים. מדובר בפרויקט ראשון מסוגו אשר מכנס את ראשי הגופים השותפים להליך הפלילי כדי לזהות "צווארי בקבוק" המביאים להתארכות ההליך ולמציאת פתרון משותף לבעיית ההימשכות של ההליך הפלילי בישראל.

בשלב הראשון של עבודתה ביקשה הוועדה לזהות את הגורמים המעכבים והמאריכים שלא לצורך את ההליך הפלילי, תוך התבססות על נתונים מלאים לגבי ההליך הפלילי כדי לקדם פתרונות מותאמים.

חברת שלדור שגויסה לטובת הנושא עשתה מחקר בהיקף שטרם נעשה כמותו על ההליך הפלילי. המחקר כלל הצלבת נתונים של כ-70 אלף תיקים פליליים מהגופים למיניהם, יותר מ-100 ראיונות עומק עם גורמי מפתח ושחקנים בהליך הפלילי, וקידוד ידני של יותר מ-600 תיקים. המחקר בחן את הימשכות ההליך הפלילי ופרש בפני ועדת ההיגוי תשתית נתונים רחבה, שעל בסיסה יתאפשר לגבש תוכנית לייעול ולטיוב של ההליך הפלילי.

דו"ח הביניים של הועדה מפרט את תוצאות המחקר ואת המלצות הוועדה לשלב זה.

על בסיס המחקר סימנה הוועדה 11 צווארי בקבוק בעלי משמעות בהליך הפלילי, בהם עיכובים הנובעים מאי-התייצבות נאשמים, משך הזמן שאורך להעברת חומרי חקירה, פערי הזמן הגדולים בין דיונים והזמן הממושך עד לקבלת תסקיר שירות המבחן.

אחד הממצאים המרכזיים שעלו במחקר הוא שההליך הפלילי בישראל ארוך באופן ניכר בהשוואה למדינות בעולם.

ישראל בהשוואה לעולם

עוד נמצא, כי רבים מהעיכובים הם טכניים ואפשר למנוע אותם בלי לפגוע בטיב ההליך או בזכויות של מי מהמעורבים בו, תוך נקיטת צעדי התייעלות. כך למשל נמצא, כי השלב הממושך ביותר בהליך הוא טרום בירור האשמה, כלומר פרק הזמן מהגשת כתב האישום ועד למענה לכתב האישום. הוא נמשך 11 חודשים בממוצע. עוד נמצא, כי במחצית מהתיקים המוגשים לבית משפט השלום חל עיכוב של כחצי שנה לצורך איתור הנאשם וזימונו. זאת אפשר למנוע ולבצע בפרק זמן קצר יותר באמצעות הבניית תהליך סדור באמצעים סבירים.

משך ממוצע של כל שלב בחודשים ומספר דיונים

ממצא נוסף מלמד על פערי זמנים ניכרים בין דיון לדיון בבתי המשפט, ובפרט בבתי משפט השלום. כן נמצא, כי משך הטיפול בתיקים פליליים המוגשים לבתי משפט השלום ארוך יותר בממוצע ממשך הטיפול בתיקים פליליים המוגשים לבתי המשפט המחוזיים, למרות שבתיקים אלו המורכבות נמוכה יחסית וקיים שיעור גבוה יותר של הסדרי טיעון. זאת בין השאר לנוכח העומס הרב המוטל על בתי המשפט השלום. תיקים שבהם מתנהל הליך הוכחות מלא, נמשכים זמן רב אף יותר, כ-33 חודשים בממוצע (כולל הכנת כתב אישום).

משך הכנת כתב האישום

בעקבות ממצאי המחקר הוועדה מגבשת תוכנית מקיפה לטיפול בנושא. במסגרת זו החליטה להקים צוותי עבודה ממוקדים בנושאים האלה:

צוות בשלות תיק לדיון ראשון - צוות שיביא לכך שתיק יגיע לדיון ראשון בפני שופט כשהוא "בשל" לדיון מהותי, ובכלל זה כשנאשם זומן לדיון, מונה סניגור וחומר החקירה הועבר להגנה.

צוות ניהול אפקטיבי של ימי המוקד - יגבש המלצות לטיוב ימי המוקד (ימים מרוכזים המתקיימים בבית המשפט לדיונים בתיקים פליליים).

צוות נתונים ולוח בקרה - יציע לוח בקרה (DASHBOARD) שיכלול נתונים הנוגעים להליך הפלילי מכל הגופים השותפים, ויאפשר בחינה וניתוח של הנתונים עם דגש בהמשכיות של שיתוף הנתונים בין הגופים.

צוות תסקירים לעונש - יקדם תהליך ארגוני-אסטרטגי בשירות המבחן למבוגרים לצורך ניהול אפקטיבי של תסקירי שירות המבחן לעונש.

הוועדה החליטה לערוך מחקר המשך לבחינת עיכובים הקשורים לחומרי החקירה, והוחלט לנקוט צעדים נוספים בתוך הגופים השותפים לצורך בדיקה של צווארי בקבוק נוספים שזוהו כמאריכים את ההליך שלא לצורך וטיפול בהם.

בהתאם להסכמות שגובשו בין חברי ועדת ההיגוי, כל גוף יפעל בהתאם לתוכנית לקידום הנושאים שבאחריותו, והוועדה תמשיך ללוות את הפרויקט גם לאחר סיום גיבוש התוכנית ובשלבי הביצוע והוצאתה אל הפועל.