התנהגות שליחים במרחב העירוני

ועדת המשנה לבטיחות בדרכים בראשות ח"כ בועז טופורובסקי, התכנסה לישיבה שעסקה בהתנהגות שליחים במרחב העירוני. טופורובסקי ציין שמתחילת השנה נהרגו 140 אנשים בתאונות דרכים ו-25 רוכבי אופנוע.

סמנכ"ל אור ירוק, עוז דרור, התייחס למרכזי הערים: "מתחילת הקורונה גדלה תופעת השליחים, ויותר שליחים מסכנים את עצמם, את הולכי הרגל והנהגים. במהותם שליחים תמיד ימהרו ממקום למקום, והדבר גורם להם לבצע עבירות תנועה. המדינה חייבת לטפל בתופעה, אחרת נגיע למציאות שלא נוכל לשנות".

עוד הוסיף, שעל המדינה לחייב את חברות השליחים למנות קצין בטיחות שיהיה אחראי על הדרכת השליחים, ולהגביר את האכיפה והאחריות של המשטרה והפקחים העירוניים בהרתעה.

סמנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), נחמה לאור דרורי, אמרה: "בשלוש השנים האחרונות 80 בני אדם נפגעו בתאונות שמעורב בהן שליח. ב-40% מהמקרים מדובר באופנוע או קטנוע, ב-30% - רכב פרטי וב-7% מדובר באופניים. ב-2021 היו 24 תאונות במעורבות שליחים לעומת עשר תאונות בשנת 2020. אני קוראת לחברות לוודא שהשליחים שלהם עוברים הכשרה.

"הרשות מובילה קמפיין מיקרו-מוביליטי עם התייחסות לשליחים והסברה של הרשויות המקומיות לצד תחילת פיילוט קורס הכשרה לאופנועים בתפיסות סיכון ב-6 ביוני."

ח"כ איתן גינזבורג התייחס לחוק ייעול האכיפה ברשויות המקומיות ואמר שהצעת החוק נדונה לפני זמן רב, אך היא לא מתקדמת בגלל חילוקי דעות בין המשרד לביטחון פנים לבין משרד התחבורה. גינזבורג הוסיף: "המשטרה לא יכולה להיות בכל מקום ויש לה כוח אדם מוגבל. הפקחים הרבה יותר נגישים במרחב העירוני וממילא אוכפים. יש נפגעים רבים, מבוגרים חוששים ללכת על המדרכה ואנחנו מתקשקשים בהגדרות."

סמנכ"ל תנועה במשרד התחבורה, אבנר פלור, אמר בדיון שכל חברה עם יותר מ-40 כלים מחויבת למנות קצין בטיחות. המשרד עצמו מבצע בדיקות תקינות מדגמיות ל-2-3  אחוזים מהאופנועים בערים באמצעות ניידות בדיקה. פלור התייחס לסוגיית האופניים החשמליים, ואמר שנעשו תיקוני חקיקה, כולל חיוב קסדה ורכיבה מגיל 16 ומעלה, אך יש המון תקנות ודברי חקיקה שעדיין בעבודה והם מבקשים לקדם אותם במהרה.

סגנית ראש עיריית תל אביב וממונה על תחום התחבורה, מיטל להבי, אמרה שבעירייה יש תקנים פנויים לפקחים אך אין קופצים עליהם, ולכן היא מציעה לקדם אכיפה אלקטרונית. לדבריה, יש שיתוף פעולה בין הפיקוח העירוני לחברות השליחויות, וכשרוכב נתפס עם עבירה, העירייה מעדכנת את החברה והיא משעה את העובד.

עוד אמרה, כי יש לחייב את אותם כלים במספר רישוי מכיוון שזה המפתח לאכיפה. יש לשנות את מודל ההפעלה של השליחים כך שהתשלום יהיה לפי מרחק ולא רק לפי זמן, אחרת הם ימשיכו לבצע עבירות תנועה ולסכן את עצמם ואת הסביבה תמורת כמה שקלים נוספים.

ראש מדור תעבורה באגף התנועה במשטרה, סנ"צ גיא לוי: "בשנת 2018 נרשמו לאופניים חשמליים ולקורקינטים 26 אלף דוחות, ובשנת 2021 חולקו כבר 45 אלף דוחות. המשטרה אוכפת, אבל אנחנו צריכים לקבל הנחיות. אם אין חוק ואין תקנה, המשטרה לא יכולה לאכוף". עוד הוסיף שהמשטרה תשמח להרחבת סמכויות הפקחים, אבל לא צריך להעניק להם סמכויות אכיפה על כל עבירה, וגם לאכיפה אלקטרונית יש משמעות שצריכה לעבור בחקיקה.

חברת וולט הייתה חברת השליחויות היחידה ששלחה נציג לדיון. נציגה, עומרי שיינפלד, אמר: "הגברת סמכויות האכיפה ורישוי הכלים הן יוזמות מבורכות שהחברה תומכת בהן במאה אחוז". שיינפנלד הוסיף ששליח שלא ינהג על פי החוק או יתנהל בצורה פראית לא יישאר בוולט, והחברה משתפת פעולה עם עיריית ת"א, משטרת ישראל ותשמח לשתף פעולה עם גורמים נוספים.

ח"כ טופורובסקי סיכם את הדיון וקרא למשרד התחבורה ולרלב"ד להסדיר כל מה שקשור להתנהגות שליחים במרחב העירוני, בכלל זה פיקוח, תקינות, אכיפה, רישום כלי רכב, חינוך והסברה. "אני מבקש מחברות השליחויות לבצע מתודולוגיה ברורה של תקינות כלי הרכב, וקורא למשטרה, למשרד המשפטים ולמשרד התחבורה לזרז את תהליך ההעברה של סמכויות הפיקוח והאכיפה לפקחים עירוניים, ולקיים הכשרות לרוכבי הכלים הדו-כלכליים."