מדריך לנהיגה בטוחה ברכב דו-גלגלי חלק א': קטנוע ואופנוע

החוק מתייחס באופן זהה לכל סוגי הרכב הדו-גלגלי הממונע ומבחין ביניהם על פי הספק המנוע. ההבדל בין קטנוע לאופנוע הוא בעיקר במבנה הרכב, בגודל המנוע ובתנוחת הרכיבה: על קטנוע יושבים עם רגליים מונחות לפנים על משטח המיועד לכך, על האופנוע "רוכבים" כשהרגליים לצדי הרכב. קטנוע מתאפיין בגלגלים קטנים ובהספק מנוע נמוך יותר (בדרך כלל 50, 100, 125, 250 או 400 סמ"ק), אם כי בשנים האחרונות גדל נפח המנוע ובשוק מוצעים "קטנועי מנהלים" בנפחים של 400 ו-500 סמ"ק או יותר. התמסורת בקטנוע היא אוטומטית בדרך כלל, והוא משמש בעיקר לתנועה בתוך העיר. לאופנוע יש גלגלים גדולים, מנוע חזק יותר בנפח של 350 עד 1,000 סמ"ק ומעלה ותמסורת ידנית בדרך כלל. האופנוע מסוגל להגיע למהירויות גבוהות מאוד ומשמש לנהיגה בעיר, מחוץ לעיר ובשטח.

הבדלים בטיחותיים

* אופי הרכיבה: קטנועים משמשים לנסיעה בתוך העיר בדרך כלל ולמרחקים קצרים יחסית, ומרבית התאונות מתרחשות במהירויות נמוכות יותר. אופנועים מגיעים למהירויות גבוהות מאוד, ולפיכך כל תאונה עלולה להוביל לפגיעה קשה.

* תנוחת הרכיבה: תנוחת הישיבה על הקטנוע מספקת הגנה טובה יותר לרגליים בעת נפילה.

* משקל עצמי: אופנוע הוא כלי כבד יותר, ולכן נפילה או החלקה עלולות להוביל לפגיעות חמורות יותר.

* יציבות: האופנוע מתאפיין בגלגלים גדולים יותר, המתמודדים טוב יותר עם קפיצות ומהמורות בדרך. תנוחת הרכיבה עליו מאפשרת לרוכב יותר חופש תנועה ותורמת ליציבותו.

* בלימה: עקב מהירותם הגבוהה, מרבית דגמי האופנועים מצוידים בבלמים חזקים ואיכותיים. בקטנוע, בייחוד בדגמים בעלי הספק מנוע קטן, הבלמים חלשים יותר ובלימת חירום עלולה להוביל לאיבוד שליטה.

רוכבי אופנועים ורוכבי קטנועים

* כישורי רכיבה: בעלי אופנועים, ובייחוד אופנועים כבדים, הם בדרך כלל חובבי ספורט ואתגרים, וחלקם עבר השתלמות רכיבה מקצועית. לרובם יש מיומנות רכיבה גבוהה, אך גם נטייה ללקיחת סיכונים. מרבית רוכבי הקטנוע בחרו בו בגלל שהוא כלי רכב זול ושימושי, ולא תמיד יודעים כיצד להתמודד עם תנאי דרך ומזג אוויר קשים ועם מצבי חירום.

* ביגוד: מרבית רוכבי האופנוע מתייחסים לביגוד שלהם ברצינות ולא יעלו על האופנוע בלי מעיל עור ומכנסיים מבד עבה שיגנו עליהם בעת תאונה, כפפות וקסדה איכותית. רוכבי קטנוע אינם נוהגים להתלבש באופן מיוחד. רובם משתמשים בכלי לנסיעה לעבודה או לבילוי, ומסתפקים בבגדים רגילים. לעתים הם לבושים מכנסים קצרים או חצאית ונעולים בסנדלים או כפכפים, אשר לא יגנו עליהם גם במקרה של תאונה קלה.

הוראות החוק

הדלקת אורות: רכב דו-גלגלי חייב לנסוע עם אורות דולקים כל היום, בכל חודשי השנה, כדי להבטיח שנהגים אחרים יראו אותו.

נסיעה בסוגי כבישים מסוימים: לקטנוע עד 50 סמ"ק אסור לעלות על דרך בין-עירונית מהירה. באופן כללי, לקטנועים בעלי נפח מנוע קטן לא מומלץ לנסוע בכבישים בין-עירוניים, שבהם הם עלולים לעכב את התנועה, להיפגע על ידי כלי רכב גדולים ומהירים ולאבד שליטה עקב רוח הנגרמת מתנועת משאיות גדולות.

לבישת אפוד זוהר: חובת לבישה של אפוד זוהר חלה על כל בעלי הרכב בישראל, כולל אופנוענים ובעלי קטנועים. יש להחזיק את האפוד הזוהר במקום נגיש וללבוש אותו בעת עצירה בצד הכביש. למעשה מומלץ אף ללבוש את האפוד הזוהר בנסיעה.

שימוש בטלפון סלולרי: החוק מחייב את הנהג להחזיק בשתי ידיו בכידון, כך שדיבור בטלפון סלולרי המוחזק ביד אינו חוקי ואינו בטוח. האפשרות המועדפת היא קסדה עם דיבורית מובנית, אשר מאפשרת לשוחח ולהאזין בקלות ובבטחה, או שימוש באוזנייה רגילה או אלחוטית. אפשרות אחרת המקובלת על הרוכבים היא הכנסת המכשיר לתוך הקסדה. לנושא זה התייחסו בתי המשפט והמשטרה בדרכים שונות, והבחינו בין קסדה מלאה, שאליה מוכנס המכשיר במלואו, לבין חצי קסדה, שממנה עלול המכשיר להישמט ולגרום להסטת תשומת לבו של הרוכב. בכל מקרה, אין לחייג או לענות לשיחה ברכיבה, ויש לעצור לשם כך בצד הדרך.

כללי בטיחות לרוכבים

אלה הם כללי הבטיחות העיקריים הרלוונטיים לרכב דו-גלגלי:

* זהירות וערנות: במקרה של תאונה הרוכב ייפגע קשות, גם אם נהג כחוק או עשה טעות שבעת נהיגה במכונית היתה מסתיימת במכה קלה בפח. לכן חייב הרוכב להיות חד וערני, לשים לב ללא הרף לכלי הרכב שמסביבו, לבדוק שבכביש אין בורות, מהמורות או כתמי שמן ולצפות את תגובותיהם של שאר הנהגים.

* שמירת מרחק: מרחק הבלימה של רכב דו-גלגלי גדול יותר מזה של רכב בעל ארבעה גלגלים. לפיכך יש לשמור מרחק מהרכב שמלפנים ולהימנע מקרבת יתר לרכב מהצד.

* הימנעות מהפתעות: נהג המכונית, הסגור ברכבו עם מזגן, רדיו ואולי כמה נוסעים, עשוי להיות ערני פחות למתרחש מאשר הרוכב החשוף שבחוץ. אין להפתיע אותו, אין "לחתוך" אותו ואין להגיח בפתאומיות מבין המכוניות. נהגי מכוניות מבצעים הרבה עבירות קטנות, כגון פנייה ללא איתות ובלי להביט במראה, ואת המחיר על טעויותיהם עלול לשלם הרוכב. כמו נהג המכונית, גם הולכי הרגל לא תמיד ערניים מספיק.

ציוד בטיחות

הרשימה להלן מכילה את ציוד הבטיחות החשוב ביותר:

* קסדה: רוכב דו-גלגלי חייב לחבוש קסדה בכל עת. עדיף להצטייד בקסדה שלמה, המגנה גם על הלסת. פגיעות בלסת פחות קטלניות מפגיעות ראש, אך עלולות להיות קשות מאוד. חובה לרכוס את הקסדה, שכן קסדה לא קשורה תתנתק מהראש בעת תאונה ולא תמלא את ייעודה.

* לבוש מתאים: מומלץ מאוד ללבוש מעיל עבה (מעור או מחומר אחר), כפפות, מכנסיים עבים (כגון ג'ינס) ונעליים גבוהות, שיגנו על הרוכב במקרה של תאונה או נפילה. אפילו בקיץ לא רצוי להסתפק במכנסיים קצרים, בחצאית או בסנדלים, גם כשהנסיעה קצרה ובתוך העיר. בעת נפילה, הבגדים הם שיצרו את ההבדל בין פציעה רצינית לבין שפשוף או מכה קלה.

בגדי עור - אופנה או בטיחות?

עור הוא חומר חזק, עמיד, חסין אש ולא חדיר למים. מעיל עור (או חומר אחר העומד בדרישות אלו) הוא פריט חובה לאופנוען משתי סיבות עיקריות:

* בטיחות: נפילות והחלקות הן סיכון נפוץ של כל רוכב דו-גלגלי, בין שהוא נוסע בקטנוע קטן לעבודתו ובין שהוא בעל אופנוע כבד היוצא למסעות בארץ. הסיבות לנפילות מגוונות, ואופנוען מיומן יכול לעתים לצפות אותן, להאט ולפעול למזעור הנזק, אך לא למנוע את הנפילות לחלוטין. רוכב המוגן בביגוד עבה ובקסדה יכול לצאת מהאירוע בנזק גופני קטן יחסית.

* חימום: הרוכב, היושב ללא הגנה על הרכב, חשוף לפגעי מזג האוויר ובעיקר לרוח החזקה שהוא עצמו יוצר בעת הנסיעה. למעט בימי הקיץ החמים, יש ללבוש מעיל איכותי שישמור על הבריאות וימנע התקררות של איברים פנימיים רגישים.

לשימוש בכפפות רכיבה יש סיבה כפולה. ראשית, הן מגנות על הידיים בעת תאונה. בעת נפילה, האינסטינקט שלנו הוא לבלום בעזרת כפות הידיים, ורצוי מאוד למנוע פגיעה בהן. בימי החורף חשוב גם לשמור על ידיים חמות ויבשות - ידיים קפואות מאבדות תחושה ויכולת השליטה ברכב נפגמת. הכפפות צריכות להיות חזקות וחסינות מים, אך לא עבות מדי, שכן אז הן יקשו על תפעול הבלמים והמחוונים ויגרמו להזעה.

נהיגת חורף/קיץ

הסכנה הגדולה ביותר בחורף היא החלקה בכביש רטוב. יש לנסוע לאט, להאט עוד יותר בסיבוב, ולהיות מוכנים לבלימה או להורדת רגל בעת הצורך. אין להיכנס לשלוליות עמוקות שקל בהן לאבד שליטה. רוחות חזקות עלולות לטלטל את האופנוע ולגרום לאיבוד שליטה. יש להיזהר גם בכביש פתוח או בנסיעה ליד מגדל גבוה היוצר זרמי אוויר חזקים.

נהגים אחרים: הראות בחורף מוגבלת (טיפות גשם, אדים על השמשה וכדומה), ותשומת הלב של נהגים היושבים ברכב המחומם פחותה.

בקיץ, הסכנה העיקרית היא סנוור. יש להצטייד במשקפי שמש או בקסדה עם מצחייה המצלה על העיניים. מזג אוויר חם פוגע בערנות, ולכן הנהגים במכוניות עלולים לא לשים לב לרוכבים.

שמירה על ריכוז

כל מי שנוהג במסלול קבוע מדי יום נוטה לאבד את הריכוז ולעבור בקטעים מסוימים של הדרך ל"טייס אוטומטי". תופעה זו, שמחמירה במיוחד כאשר עסוקים במחשבות או מדברים בסלולרי (גם באמצעות דיבורית), מובילה לחוסר ריכוז ועלולה לגרום לקבלת החלטות שגויות. על רוכבי הדו-גלגלי בעיקר להרגיל עצמם להתרכז בדרך, לגרש מחשבות טורדניות ולהימנע מדיבור בסלולרי. אם אפשר מומלץ לשנות מדי פעם את מסלול הרכיבה.

השתלבות בטוחה בתנועה

היכן עדיף לנסוע, באמצע הנתיב או בצד הימני? רכב דו-גלגלי הוא רכב לכל דבר - זכותו לנסוע במרכז הנתיב כמו כל רכב אחר, אין הוא חייב להיצמד לשוליים. עם זאת בעת רכיבה בדרך בין-עירונית על קטנוע אטי, אין לעכב את התנועה. לכן עדיף לא לעלות לדרך בין-עירונית מהירה עם כלי אטי, קטן ופגיע כגון קטנוע עד 125 סמ"ק, אך מי שכבר נמצא שם, לא ייצמד לשוליים. היצמדות לשוליים הימניים אינה בטוחה, מכיוון שהיא מאפשרת לכלי רכב אחרים לעקוף בלי לעבור נתיב ובלי לאותת, תוך התעלמות מהרוכב אשר עלול להידחף לשוליים. יש לנסוע במרחק מהשוליים כדי לאלץ את מי שנוהג מאחור להתחשב ברוכב ולעקוף אותו בזהירות.

התנהגות בפקק ובכביש עמוס לפני רמזור: רוכבי הדו-גלגלי נוטים להשתחל בין המכוניות העומדות ברמזור או בפקק, אך פעולה זו אינה חוקית ומסוכנת: אחד מכלי הרכב העומדים או הנעים באטיות עלול לשנות נתיב בפתאומיות בלי להבחין ברוכב, ורכב דו-גלגלי אחר עלול להגיח לפתע מבין המכוניות. תופעה מסוכנת אחרת המאפיינת רוכבי דו-גלגלי במצבים כאלו היא "גרירת רגליים" - נסיעה כאשר רגל אחת או שתיהן נגררות על הכביש. לעתים הרוכב אינו מעלה את רגליו גם לאחר היציאה מהרמזור. תופעה זו מסוכנת מכמה סיבות: הרכב שלצד הרוכב עלול לדרוס את הרגל, והרגל הנגררת עלולה להיתפס באבן או בור ולגרום לאיבוד שליטה ואף להתהפכות.

נהיגה בצומת: תאונות רבות שמעורב בהן רכב דו-גלגלי מתרחשות עקב זינוק מהיר מדי ברמזור. רכב דו-גלגלי מגיע לראש הטור בדרך כלל ויוצא ראשון לדרך עם הידלק האור הירוק. בנוסף, רכב דו-גלגלי מצטיין בזינוק מהיר בזכות משקלו הנמוך. שילוב זה עלול להיות קטלני, מכיוון שנהגים רבים "גונבים" כמה שניות לתוך האור האדום. הכלל פשוט מאוד: גם באור ירוק מחכים עוד רגע ובודקים שהכביש פנוי מכל הכיוונים.

לעלות על מדרכה בבטיחות: רוכבי דו-גלגלי עולים על מדרכות ויורדים מהן. אלו פעולות פשוטות שעלולות להסתיים בנפילה, בייחוד כאשר שפת המדרכה גבוהה. כדי להימנע מכך רצוי לעשות זאת כאשר הרכב ניצב למדרכה או בזווית קרובה לכך. בקטנועים בעלי גלגלים קטנים יש לפעול באטיות או ממצב עמידה כדי למנוע מכה בחישוק הגלגל. לאחר שהגלגל הקדמי נמצא על המדרכה, אין לעצור מכיוון שגם הגלגל האחורי זקוק לתנופה כדי לטפס, ואם מאטים יותר מדי הוא עלול להיתקע, להסתובב במקום ולגרום לנפילה.

האופנוע מחליק

אלה הגורמים העיקריים להחלקה:

* כתמי שמן: אלה היו בעבר הגורם הנפוץ ביותר להחלקה, שנבע מנזילת שמן מכלי רכב ישנים. היום הדבר לא קורה כמעט, אך עדיין אפשר למצוא כתמי שמן על הכביש לאחר תאונה.

* כביש רטוב: הסיבה העיקרית להחלקה כיום, בייחוד בתחילת החורף, היא כביש רטוב. בקיץ מצטבר על הכביש לכלוך רב, והגשמים הראשונים הופכים אותו לשכבת בוץ חלקלקה. הרוכבים אינם מוכנים לכך ולכן מתרחשות בתקופה זו תאונות רבות. יש להיזהר גם מכביש שנרטב עקב השקיה של גינה או מדשאה סמוכה.

* סימונים על הכביש (חצים, מעברי חצייה וכדומה): חלק מהחומרים המשמשים לסימון כבישים חלקים מאוד, ועלייה עליהם בעת בלימה או סיבוב חד עלולה לגרום להחלקה. גם כתמי זפת, הנשארים לאחר מחיקת הסימונים או תיקונים בכביש, עלולים להיות מסוכנים. כאשר הכביש רטוב, הבעיה חמורה עוד יותר. בעת נסיעה על מעבר חצייה יש לנסות לעבור בין הפסים.

* חול או חצץ שנשפכו ממשאית עמוסה מדי או נשארו מפוזרים לאחר עבודות בכביש גורמים לאובדן שליטה כמעט כמו מים או שמן.

כיצד להימנע מהחלקה?

* להימנע ממצב מסוכן: יש להביט תמיד קדימה ולחפש מפגעים בכביש, שלוליות, כתמי שמן, בורות, כביש מקורצף וכדומה. כאשר מבחינים במשהו שעלול לגרום להחלקה, יש לבלום ולהאט ככל האפשר לפני המפגע (לא כאשר כבר רוכבים עליו) ולנסות לעקוף אותו.

* בור או שלולית שזוהו ברגע האחרון: אפשר להתחמק ממהמורות ומשלוליות על ידי הסטת הכידון. באופן לא מודע מכוון האופנוע לכיוון שאליו מביטים. התמקדות במפגע תגרום להיתקע בו; הסטת המבט הצדה תסיט אוטומטית גם את הרכב.

* לפני סטייה חדה מהנתיב - מביטים במראה.

* נסיעה בקטע מסוכן שלא אותר בזמן: אפשר למנוע החלקה על ידי נסיעה אטית בקו ישר, בלי לגעת בבלמים ותוך שמירה על מהירות קבועה עד ליציאה ממנו. אם חוששים מאיבוד יציבות, יש להיות דרוכים ומוכנים להורדת רגל.

מה עושים במקרה של החלקה?

* בהחלקה במהירות אטית יש להכניס את הרגליים פנימה ולשמור את הידיים על הכידון. גוף הקטנוע יגן על הרוכב מפני פגיעה.

* בהחלקה במהירות גבוהה אפשר לנסות לקפוץ מהרכב לפני הנפילה, אך הדבר דורש מיומנות וניסיון.

* מומלץ לעבור קורס נהיגה מתקדמת במגרש החלקה, המלמד כיצד לנהוג במצבי חירום.

הרכבת נוסע

כשמרכיבים נוסע מאחור, יש לשים לב לנקודות הבאות:

* תדרוך לפני הנסיעה: חשוב מאוד לתדרך את הנוסע לפני תחילת הנסיעה, להראות לו היכן מניחים את הרגליים ובמה לאחוז, ואין לצאת לדרך לפני שמוודאים שהוא יושב נכון ושהקסדה מונחת היטב ורכוסה.

* התנהגות בכביש: אם הרוכב מאחור חסר ניסיון ברכיבה, יש להורות לו לנהוג כמו הנהג - להטות את גופו לפנים בעת האצה, והצדה בסיבוב. רוכבים לא מנוסים עלולים לעשות ההיפך מתוך מחשבה מוטעית שכך הם שומרים על יציבות האופנוע.

* עצירה: אם משקל הנוסע גדול ממשקל הנהג, יש לבקשו להוריד רגל בעת עצירה ברמזור, כדי שלא להקשות על הנהג לשמור על יציבות הרכב.

* בלימה: ברכב דו-גלגלי קטן, משקל של אדם נוסף מקשה על הבלימה ומאריך את מרחק הבלימה. יש לנהוג במשנה זהירות.

* תקשורת: שדה הראייה של היושב מאחור מוגבל מאוד. יש להזהירו לפני עצירה חדה או מהמורה בכביש כדי למנוע חבטות.

בלימה בטוחה

אפשר להימנע מסכנות הכרוכות בבלימה:

* הימנעות ממצבים המחייבים בלימת חירום: בלימות חירום ברכב דו-גלגלי נגמרות לעתים קרובות בהחלקה. יש לשמור על ערנות, להביט קדימה, לצפות את ההתנהגות של הנהגים האחרים, לחפש מפגעים על הכביש ובאופן כללי להאט תמיד אם יש חשש קל לבעיה.

* יש לשמור תמיד אצבע אחת או שתיים על ידית הבלם: כאשר מחזיקים את הכידון בכל האצבעות, הנטייה היא להעביר בעת חירום את כולן לידית הבלם ולסחוט אותו בחוזקה. הדבר עלול לגרום לנעילת הגלגל הקדמי ולהחלקה. בלימה עם שתי האצבעות שכבר מונחות על הידית מאפשרת יותר שליטה ורגש.

בלם קדמי, בלם אחורי

הבלם האחורי משמש בעיקר להאטה, והקדמי לבלימה חזקה יותר. במקרה חירום יש להשתמש בשני הבלמים יחד. אסור לבלום באמצעות הבלם הקדמי בלבד, שכן הגלגל האחורי ימשיך "לדחוף" את הרכב קדימה ועלול לגרום לאיבוד שליטה.

מקור המידע: משרד התחבורה.