פיתוח סוללות לאופנועים
רכבים חשמליים כבר לא מככבים בכותרות כמו פעם. בארצות הברית, ההתלהבות נרגעה במקצת, במיוחד עם שובו של הנשיא דונלד טראמפ לזירה והניסיון שלו לבטל חלק מהמדיניות שתמכה ברכבים חשמליים בממשל הקודם. גם המכירות הגיעו למעין תקרת זכוכית. רכבים היברידיים מתחילים להתחזק, ואמריקנים רבים עדיין לא מוכנים לקפוץ למים ולעבור לחשמל. אבל למרות השינוי הזה במומנטום, דבר אחד ברור: התעשייה לא מוותרת על הרכב החשמלי.
למעשה, יצרניות הרכב וספקיות הסוללות ממשיכות להניח את התשתית למה שיבוא אחר כך, בכלל זה פריצת דרך חדשה של ג'נרל מוטורס (General Motors) ושל LG Energy Solution, שעשויה להשפיע הרבה מעבר למשאיות ול־SUV החשמליים המוכרים.
שתי החברות פיתחו סוג חדש של סוללה שנקראת תא ליתיום עשיר במנגן (LMR) בתצורת פריזמה. אף שזה הוכרז בהקשר של רכבים גדולים יותר, הטכנולוגיה שעשויה להשפיע במידה רבה על תחומים קטנים וזריזים יותר, ובעיקר אופנועים חשמליים וכלי רכב לשטח. הסוללות האלה נועדו להיות צפופות באנרגיה וזולות יותר מהסוללות הפופולריות מסוג ליתיום־ברזל־פוספט (LFP). בג'נרל מוטורס טוענים שהן מסוגלות לאחסן עד 33 אחוז יותר אנרגיה באותו מחיר, וזה שדרוג עצום כשמנסים למקסם טווח וביצועים בלי להוסיף משקל או להקפיץ את העלות. בענפים של אופנועים ורכבי שטח, שבהם כל גרם וכל סנטימטר חשובים, יעילות כזו עשויה לחולל שינוי ממשי.
יתרון נוסף הוא תצורת הפריזמה של התאים. בשונה מתאים גליליים, סוללות פריזמטיות ניתנות להערמה ולעיצוב קל יותר בתוך מגבלות של חלל צפוף. המשמעות היא שאפשר להתאים את הסוללה למבנה הכלי הספציפי. זה יתרון אדיר לכלי רכב דו־גלגליים או לרכב שטח שבו צריך לנצל כל מילימטר ולטפל ביעילות בקירור.
עם זאת קצב הפיתוח איטי למדי. LG צפויה להתחיל בייצור מוקדם של הסוללות האלו רק בסוף 2027, והייצור הסדרתי אמור להתחיל בארצות הברית בשנת 2028, במסגרת המיזם המשותף Ultium Cells. הפיתוח הזה מבוסס על מחקר שנמשך כבר שנים. ג'נרל מוטורס החלה לחקור את הכימיה של LMR כבר ב־2015, ול־LG כבר יש יותר מ־200 פטנטים בתחום.
אז גם אם קצב האימוץ של רכבים חשמליים בשוק ההמוני הואט, ייתכן שדווקא החדשנות שמתפתחת מאחורי הקלעים היא זו שתביא את האופנועים החשמליים וכלי השטח החשמליים לקדמת הבמה. האם זו תהיה פריצת הדרך שהתחום הזה חיכה לה? ימים יגידו.