כמעט רבע טריליון שקל של אובדן מזון בעשור

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה בצמצום זריקת מזון בישיבה שהתקיימה לבקשת ח"כ יסמין סאקס פרידמן. לפי נתוני לקט ישראל שהוצגו בדיון, היקף אובדן המזון בישראל היה בשנת 2023 2.6 מיליון טונות, בשווי של 24.3 מיליארד שקל. מתוך זה אפשר להציל יותר מ־1.2 מיליון טונות מזון בשווי של 8.6 מיליארד שקל. הדבר משפיע גם על יוקר המחיה ומהווה תוספת הוצאה של כ־10,200 שקל למשק בית בשנה. המשרד להגנת הסביבה הציג תוכנית לאומית לצמצום בזבוז המזון, בעלות של 220 מיליון שקלים, שתביא לצמצום 25% מהבזבוז עד 2050.

ח"כ יעקב מרגי, שמילא את מקומו של היו"ר, אמר כי מדובר בסוגיה לאומית שמצריכה פעולה רב־מערכתית של משרדי הממשלה, והוסיף כי אפשר לצמצם את בזבוז המזון. הוא קרא למשרדים להוביל קמפיין הסברה אגרסיבי בעניין.

ח"כ פרידמן אמרה כי מדי שנה הולכים לאיבוד 24 מיליארד שקלים, וכל שקל שמושקע בצמצום האובדן מביא לרווח של 3.6 שקלים. היא קראה להגדיל את התקציבים לארגונים שעוסקים בהצלת המזון.

נציגת המשרד להגנת הסביבה, רותם שמאי, הציגה את התוכנית להצלת מזון, ואמרה כי היא חלק מהתוכנית הלאומית לביטחון המזון של משרד החקלאות, שהיעד שלה הוא להפחית 25% מהבזבוז עד 2050. 10% מההפחתה נשענים על הצלת מזון. היא הוסיפה כי התקציב הדרוש הוא 220 מיליון שקלים ל־5 שנים.

נציגת משרד החקלאות, יעל קחל, הוסיפה כי כרגע אין עדיין תקציב לתוכנית, והמשרד עובד על החלטת ממשלה שאמורה לאשר את התוכנית הכוללת לביטחון מזון. הכוונה היא לסיים את העבודה עד סוף השנה.

מנכ"ל לקט ישראל, גדעון כרוך, אמר כי הארגון מגיש את הדוח כבר שנה עשירית, ובזמן הזה נזרקו כמעט רבע טריליון שקל. המשמעות היא עלות של כ־10,200 שקל למשפחה בשנה. הוא הוסיף כי משרד ראש הממשלה צריך לתכלל את הטיפול בכך דרך הרשות למאבק בעוני.

נציגת משרד הרווחה והביטחון החברתי, יוכי אילוז, אמרה כי הפעולה העכשווית היא לתקצב את העמותות, וציינה כי במיזם הלאומי לביטחון תזונתי משתמשים ב־30 טונות של פירות וירקות בשנה שמחולקים למשפחות. "אם היינו מגדילים את התקציב, היינו יכולים לעזור למשפחות נוספות או להעשיר את הסלים", אמרה.

ח"כ מרגי, שהיה עד לאחרונה שר הרווחה, הזכיר כי לפני שעזב את המשרד הנחה להגדיל את התקציב לעמותות, ושאל אם הנחייתו יושמה.

אילוז השיבה: "זה תקוע."

ח"כ מרגי מתח ביקורת על משרדי האוצר והמשפטים, ואמר כי לעיתים הם תוקעים תקציבים בגלל שהמקור מופיע בהסכמה קואליציונית, בלי לבחון את המטרה.

מנכ"ל פתחון לב, אלי כהן, הציע שבמקום לחכות ל־2050 אפשר לתקצב 20 עד 50 מיליון שקל כבר בתקציב הקרוב, ולהביא לשינוי מיידי.

נציג איגוד לשכות המסחר המייצגת את הקמעונאים, לירן אביטן, אמר כי מתקיים קשר עם העמותות כבר כיום, ושיתוף הפעולה יגבר בעזרת תמריצים חיוביים: "יותר גזרים, פחות מקלות."

נציג אגף התקציבים באוצר, אוראל פיין, אמר כי זה לא נכון לשזור את סוגיית הצלת המזון בתוכנית ביטחון המזון של משרד החקלאות. הוא כינה את התוכנית של משרד החקלאות "גרנדיוזית ושנויה במחלוקת", ואמר כי התקציבים שננקבו בה דמיוניים והזויים: "כשמבקשים מהאוצר לתקצב 2.5 מיליארד שקל מכספי ציבור, חשוב לבדוק בשביל מה הכסף ואיך הגיעו לסכום הזה. שאלנו את זה ולא קיבלנו תשובה."

ח"כ מרגי סיכם את הדיון ואמר, כי הוועדה רושמת בפניה את הודעת נציגת משרד החקלאות על הכוונה לקדם את החלטת הממשלה בנושא התוכנית הלאומית לביטחון מזון, בתוכה התוכנית לצמצום אובדן מזון, עד סוף השנה. הוא הוסיף כי הוועדה סבורה שצריך להקדים את היעדים ולעדכנם, ולכן מבקשת חשיבה מחודשת וקוראת למשרד להגנת הסביבה לקדם קמפיין שיסביר לציבור את התועלות שבצמצום בזבוז המזון. הוועדה אף קראה למשרד הרווחה ליישם את ההחלטה להגדיל את תקציב התמיכה בארגוני הגג.

אילוסטרציה