קידום פתרונות למחסור בכוח אדם בענפים חקלאות ותיירות

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, התכנסה לישיבת מעקב כדי לקדם פתרונות למחסור בכוח אדם בענפים חקלאות ותיירות, בשל המלחמה. בדיון התברר, כי בענף החקלאות חסרים עדיין כ-20 אלף עובדים זרים, ובענף התיירות ישנו מחסור של כאלפיים. בעקבות זאת ביקש היו"ר ביטן, כי הממשלה תאפשר לפרק זמן מסוים לחברות הפרטיות להמשיך להביא עובדים באופן ישיר ולא באמצעות המדינה.

יו"ר התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל, דובי אמיתי הסביר, כי הבאת העובדים נעצרה בגלל בעיות בירוקרטיות, והעובדים המתאימים לחקלאות הם מתאילנד בלבד. ההתאחדות ניסתה להביא עובדים גם ממדינות אחרות, כגון סרי לנקה שבה יש יותר מ-10,000 עובדים פוטנציאליים, ומתוכם נלקחו 600-500 פועלים, אך הם לא התאימו לעבודה ומחציתם ברחו.

לפני כשבועיים קיבלה ההתאחדות אישור להחזיר עובדים מתאילנד, אך עדיין חסרים יותר מ-15 אלף עובדים. לדברי אמיתי, "מרבית משרדי הממשלה מתנגדים להצעת מחליטים של משרד החקלאות מלפני כשבועיים, לאפשר לנו להביא מתאילנד דרך הסוכנויות הפרטיות. בעיקר מפריעה ההתנגדות של משרדי המשפטים והחוץ. אנחנו מבקשים חלון של שלושה חודשים לאפשר לנו להביא עובדים ישירות מעסק לעסק ולא מממשלה לממשלה."

ח"כ ששון גואטה אמר שגם לפני המלחמה ביקש ענף החקלאות הגדלה של מכסת העובדים הזרים, ואכן האישור הוגדל ל-50 אלף עובדים, מלבד העובדים הפלשתינים. אמיתי אמר, כי הוא מאמין שבמאמץ משותף של ההתאחדות ורשות האוכלוסין יוכלו להביא עובדים נוספים ולהשלים את המכסה תוך שלושה חודשים. לדבריו, "יש מהלך נוסף שלא פוסלים - רשות האוכלוסין במו"מ עם קמבודיה. זה ייקח חודשיים-שלושה לגבש הסכם ולסגור אותו, ונוכל להביא גם מקמבודיה בשילוב עם התאילנדים."

סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות, ד"ר אסף לוי אמר, כי במשרד החקלאות מקווים שייחתם הסכם עם קמבודיה, נפאל ווייטנאם לגיוס עובדים מממשלה לממשלה. לדבריו, "משרד החקלאות תומך בהארכת הזמן כדי לגייס 2,000 עובדים נוספים מעסק לעסק. יש שתי התנגדויות לטיוטת המחליטים: האחת טוענת שגיוס מעסק לעסק יפגע בהסכם וביחסים עם המדינות, הטענה השנייה היא שיש מחסנית או יתרה של עובדים מסרי לנקה שמחכים שיגויסו לישראל."

אמיתי הוסיף, כי המודל הרצוי הוא שהחקלאים יגייסו את העובדים המתאימים בארץ המקור שלהם: "עד היום לא התאפשר לקבוע אילו עובדים מגיעים אלינו. ב-5 השנים האחרונות לא הייתה לנו שליטה וקיבלנו חומר אנושי שלא מתאים לחקלאות, גם מתאילנד. לכן אנחנו רוצים לראיין אותם בתאילנד ובקמבודיה."

סגן שר החקלאות, משה אבוטבול, התייחס לדברים ואמר: "אנחנו מנסים למצוא כל דרך וכל תהליך. ברגע שיהיו 70 אלף עובדים, תהיה רוויה ולא תהיה התמסחרות בעובדים זרים. אנחנו חייבים את העזרה בדברים האלה." לדבריו, קרה שחקלאים החזיקו במכסת עובדים גדולה, ואחרים נאנקו עם מעט עובדים. "ברגע שיהיו עובדים זרים בשפע, נראה שכל חקלאי מרוצה. הפתרון שלנו טמון בעובדים זרים, אז למה להערים קשיים", תמה.

צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

היו"ר ביטן אמר שכבר עברה חצי שנה מתחילת המלחמה, נגרמו נזקים לחקלאות ואי אפשר לחזור לשגרה. זמנית אפשר לעשות כך. הדבר תלוי ברשות האוכלוסין.

נציגת הלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה, עו"ד שושנה שטראוס, אמרה: "התחלנו בהסכמים הבילטרליים, שכל עובד נדרש לשלם 15-10 אלף דולר כדי להגיע לפה. היו מציעים לחקלאים ריהוט לסלון בשביל לקחת עובדים, וההסכם בין הממשלות פתר את הבעיה הזו. אנחנו עדיין מנסים לטפל בחשש של התאילנדים לשלוח לפה עובדים."

ח"כ ביטן הציע פשרה: "אל תקבעו פרק זמן. תקבעו מכסה, נגיד 10,000 עובדים שיביאו בקשר בין עסק לעסק, ותמשיכו לעבוד מול קמבודיה לפתור את כל הבעיה. תנו להם מכסה שהם יכולים להביא ישירות, ודברו עם ממשלת תאילנד לגבי פתרון זמני כרגע. בעוד חודשיים-שלושה נשב ונראה מה קורה."

נציג מחלקת אמנות במשרד החוץ, עו"ד תובל בן אורי, אמר בתגובה להצעתו של ח"כ ביטן, כי יבדקו את זה, אך לדבריו "כל משרדי הממשלה התנגדו להבאה מעסק לעסק בפעם האחרונה. יש בעיה עם המדינות האלה. אי אפשר להגיד להן שאנחנו נביא מהם עובדים, והם יעשו מה שאנחנו רוצים."

ח"כ ביטן ביקש שיפתרו את העניין באופן זמני, וטען שאפשר למצוא פתרונות.

נציגת משרד המשפטים, סמדר פרידמן אמרה, כי דרך המלך היא להביא עובדים זרים בהסכמים בילטרליים, וברגע שיהיה צורך ממשי, יתאפשר לבחון הבאה פרטית עם מגבלת זמן וכמות.

לאחר מכן עברה הוועדה לדון במחסור בעובדים זרים בענף התיירות. רמ"ט שר התיירות, מיכאל יצחקוב אמר, כי מנסים להגיע לפתרון שיניב פרי, וטען שהנושא דחוף ביותר.

סמנכ"לית מנהל חוויית התייר במשרד התיירות, רקפת לוי, אמרה: "אנחנו בישורת האחרונה של הצעת המחליטים, להביא 2,000 עובדים זרים במקום הפלסטינים שלא מגיעים. אם תהיה בעיה עם הירדנים, נוכל ליצור גמישות ולנייד עובדים גם לאילת." היא הוסיפה שבהתאחדות המלונות מעדיפים שיגיעו עובדים ממולדובה ומגיאורגיה שיודעים לעבוד במלונאות.

ח"כ שלום דנינו פנה אל נציגת משרד המשפטים בעקבות התנגדות המשרד, ושאל על מה ההתנגדות מבוססת ומדוע חושבים שהצורך לא דחוף.

נציגת משרד המשפטים ענתה שההתעקשות על הסכמים בילטרליים נעשתה לאחר שהמדינה התחייבה לבג"ץ לנסות להביא עובדים זרים בהסכמים בילטרליים. היא הוסיפה כי אפשר להביא עובדים מעסק לעסק, אבל זה צריך להיות מתוחם הן במספר הן בזמן, כמו שהמדינה התחייבה לבג"ץ.

סמנכ"ל משאבי אנוש בהתאחדות המלונות, יואב בכר אמר, שבהתאחדות המלונות ישמחו מאוד שהעובדים הזרים יגיעו כבר לפסח, אך "זה כנראה לא ריאלי. אבל יוני-יולי-אוגוסט זה שיא העונה, ועד סוף יוני אפשר להביא אותם. מרגע שיש החלטת ממשלה, הצוות הבין-משרדי נכנס לפעולה, וזה דחוף."

ח"כ ביטן סיכם את הדיון בנושא ואמר: "אני מציע שנקבע שאם אין החלטת ממשלה תוך עשרה ימים, תאשרו טלפונית ותאפשרו לבעלי העסקים לגייס עובדים זרים כמה שיותר מהר."