תמיכות למגדלי דגים

משרד החקלאות וביטחון המזון ומשרד האוצר בתמיכת ארגון מגדלי הדגים והתאחדות חקלאי ישראל, הגיעו לסיכום תקדימי שייצר אופק חדש וארוך טווח לענף גידול דגי המאכל. לפי הסיכום המשרד יעניק תמיכות בהיקף של 65 מיליון ש"ח בשנה, מתוכם 40 מיליון ש"ח למגדלים של אמנון, קרפיון ובורי, ו־25 מיליון ש"ח למגדלים של דגי איכות כגון דניס, לברק, באסים וברמונדי. בתוך כך המשרד יעניק מענקי השקעות נרחבים לענף ויתמוך במחקר ופיתוח ובחדשנות טכנולוגית, שיווק וקידום מכירות.

המהלך מגבש לראשונה את כל ההסכמים הקודמים למסגרת אחת כוללת, ומבטיח יציבות ותמיכה קבועה למגדלים, שיימשכו לטווח הארוך ויעניקו ודאות כלכלית לענף כולו.

ההסכם משלים את המעבר של הענף מתמיכות עקיפות באמצעות מכסי מגן למתווה של תמיכות ישירות למגדלים. בהתאם לכך, מגדלים של אמנון, קרפיון ובורי יקבלו תמיכות בסך 40 מיליון ש"ח בשנה בשנים 2029-2026, ובסך הכול 35-25 מיליון ש"ח בשנים 2032-2030. בד־בבד המכסים על דגים טריים מסוגים אלו יופחתו בהדרגה בשלוש פעימות, עד להסרה מלאה בשנת 2029. במסגרת המתווה, בשנים 2032-2026 מגדלים אלו יקבלו תמיכה ישירה לק"ג במתווה פוחת ב־3.5 ועד שני ש"ח לק"ג.

כיום מגדלים בישראל כ־9,000 טונות של דגים מסוג זה. הם חלק ניכר מהצריכה המסורתית של דגים בישראל.

גם מגדלים של דגי האיכות, דניס, לברק, ברמונדי ובאס, וכן דגים נוספים, ימשיכו לקבל תמיכות בסך 25 מיליון ש"ח בשנה. בזכות ההסכם החדש, המגדלים יקבלו תמיכה ישירה גבוהה יותר על כל ק"ג דגים משווק. משנת 2028 התמיכות יופחתו בהדרגה עד שנת 2032. עודפים שלא ינוצלו מתקציב זה יוסבו לתקציבי השקעות, וינוצלו ביעילות גבוהה יותר באופן שיאפשר לפתח את הענף ולהצמיחו, לרכוש טכנולוגיות מתקדמות, להשקיע בשימור הסביבה ולשלב חקלאים חדשים בגידול דגי איכות בים וביבשה.

כיום מגדלים בישראל כ־3,500 טונות דגי איכות.

לראשונה, המתווה מבטיח אופק ארוך טווח וקובע תמיכה קבועה וללא הגבלת זמן בענף לצד הורדת המכס הקבועה. לפי הסיכום, גם לאחר שנת 2032 תמשיך תמיכה של 25 מלש"ח לפחות בענף הדגים.

במבט כולל, מגמות הצריכה בשוק מדגישות את חשיבות המהלך. בעשור האחרון, בין השנים 2014 ל־2024, עלתה צריכת הדגים בישראל ב־67%. העלייה נבעה כמעט כולה מיבוא שזינק ב־87%, ואילו הייצור המקומי ירד ב־35%. כיום רק כ־7% מהדגים שהישראלים צורכים מגודלים בארץ לעומת כ־16% לפני עשור. הסלמון והאמנון הם המינים העיקריים המיובאים.

הנתונים ממחישים את החשיבות של ההסכם החדש בחיזוק של המגדלים המקומיים והייצור המקומי: מתן רשת ביטחון כלכלית מתמשכת וכלים שיאפשרו צמיחה, תזונה בריאה, ביסוס של הענף המקומי כענף יציב התורם לביטחון המזון של מדינת ישראל וחתירה להורדת מחירים ויוקר המחיה.

יובל ליפקין, ראש מינהל ביטחון המזון במשרד החקלאות וביטחון המזון: "זו בשורה גדולה לענף המדגה ולציבור בישראל. אנחנו מאפשרים שוק חופשי, ובו־בזמן שומרים על ביטחון המזון והייצור המקומי. ההסכם כולל הסתכלות רחבה על הענף מתוך רצון לתת מענה מלא לכל הצרכים של המגדלים והצרכנים בישראל."

אילוסטרציה