אספקת מזון ב-30 השנים הבאו

מדינת ישראל נמצאת על הגבול בין שני אזורי אקלים: המדברי והיבש למחצה, שהוא כמחצית משטח המדינה, והאקלים הים תיכוני. שמירה על יציבות אספקת המזון של ישראל חיונית לשמירה על ביטחון המזון. לצד זאת מתגברים הסיכונים לאספקת מזון על רקע אירועים לאומיים ובינלאומיים, המשפיעים באופן ישיר על יציבותה, כגון גידול באוכלוסיית העולם, שיבושים באספקה העולמית בעקבות משבר הקורונה, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ומלחמת "חרבות ברזל", וכן משבר האקלים והשפעתו על הגידולים החקלאיים. בתוך כך אנו עדים למקרים רבים של בצורות, גלי חום והצפות ברחבי העולם, המשפיעים על תפוקת היבול המקומי ועל היבוא לישראל.

לראשונה בישראל, צוות מקצועי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לצד ד"ר עמיר גבעתי (לשעבר מחברת ניהול משאבי סביבה EnviroManager העוסקת בניטור אקלימי רציף וכיום מנהל השירות המטאורולוגי), חברת צנובר לתכנון אסטרטגי ומומחי מודלים אקלימיים חקלאיים מאוניברסיטת קרנפילד שבבריטניה, הכינו תחזית הכוללת להערכת הסיכונים והסיכויים לחקלאות ולאספקת המזון בעקבות שינויי האקלים.

הדוח נועד לכמת את ההשפעות של שינויי האקלים על גידולים מרכזיים בישראל אם לא יינקטו צעדים להסתגלות לשינויי האקלים, לכמת את השינויים הצפויים בפרודוקטיביות של הגידולים ולהעריך את השפעת שינויי האקלים על ייצור היבול במדינות המרכזיות שמהן ישראל מייבאת מזון. על פי הדוח ניכר, כי לצד ההשפעות הרבות והנזקים העתידיים בישראל, יציבות אספקת התוצרת החקלאית בעולם יורדת, ואף חמור מכך. הדוח מחזק את החובה של מדינת ישראל להמשיך ולהרחיב את הייצור המקומי בישראל ולהפחית את ההסתמכות על מדינות אחרות ככל האפשר.

בהתבסס על ממצאים אלו, משרד החקלאות, בשיתוף משרדי ממשלה נוספים (בהם המטה לביטחון לאומי, משרד הבריאות, משרד הכלכלה והתעשייה, המשרד להגנת הסביבה, משרד השיכון והבינוי ומשרד הרווחה), מוביל גיבוש של תוכנית לאומית לביטחון המזון של ישראל עד שנת 2050, עם יעדי ביניים לשנים 2030 ו-2040. המטרה היא להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומית ואספקת מזון סדירה של מזון בריא ובר-השגה לטווח הבינוני והארוך, בכמות, באיכות, במגוון ובנגישות פיזית וכלכלית שיאפשרו אורח חיים בריא לכל האוכלוסייה בישראל, תוך קידום חקלאות, תעשיות מזון מקומיות ומערכות מזון מקיימות ומותאמות אקלים.

יתרה מזו, משרד החקלאות יגיש במסגרת ההצעה קידום של תוכנית מתאר ארצית לחקלאות, אשר תבטיח את היכולת לייצר מזון מקומי. התוכנית תגובש בשיתוף המועצה הארצית לתכנון ובנייה במינהל התכנון.

כחלק מגיבוש התוכנית, המשרד ביצע מיפוי עולמי נרחב הבוחן את הצעדים להבטחת ביטחון המזון בכמה מדינות בעולם, ועם משרד הבריאות יחד מגבש יעדים לאספקת המזון לכל האוכלוסייה בהתבסס על תפריט מותאם גיל.

על פי נתוני משרד החקלאות, כ-60% מסך האספקה הקלורית לאוכלוסייה המקומית כיום הם מיבוא, ורק 40% מייצור מקומי (18% מוצרים מן החי, המצריך יבוא של דגנים להזנת בעלי החיים, 22% מוצרים צמחיים). החקלאות המקומית מספקת את מרבית המזון הטרי. לישראל פוטנציאל רב להגדיל את הייצור המקומי על בסיס הגדלת הזמינות של מי הקולחין להשקיה, בד בבד עם גידול האוכלוסייה והשקעה בחדשנות ומעבר לייצור אינטנסיבי יותר.

בד בבד המשרד ממשיך להשקיע בפיתוח יציבות החקלאות הישראלית לצד שינויי האקלים ובשיטות גידול שאינן תלויות בתנאי מזג האוויר. רק בשנתיים האחרונות השקיעה המדענית הראשית במשרד החקלאות 5.5 מיליון ₪ במחקר יישומי שיספק פתרונות מיידיים בענף החקלאות כבר בשנתיים הקרובות. אלו עתידים להביא לחיסכון גם בנזק העתידי הנובע משינויי האקלים.

נזקים בחיטה, באבוקדו, בגזר ובתפוח אדמה

להלן הממצאים העיקריים הנוגעים למגמות אקלימיות, לתחום היבוא ולהשפעה על גידולי היבול.

עליית טמפרטורה: מגמת עליית הטמפרטורות מורגשת כבר היום. בין 2050 ל-2070 צפויה עלייה בטמפרטורות הממוצעות בישראל בטווח שבין 2 ל-5 מעלות, והן יהיו קיצוניות וחדות בעיקר בחודשי הקיץ. כמו כן צפויה עלייה בשכיחות של אירועי אקלים קיצוניים: בתדירות, בעוצמה ובמשך גלי החום. עד סוף המאה ה-21, בתדירות של אחת לחמש שנים, צפויים אירועי קיצון של 50 מעלות ומעלה בכל הארץ. העלייה בטמפרטורות והשינוי בפריסת המשקעים יגררו עלייה של 10% עד 15% בשיעורי ההתאדות, ירידה ברטיבות הקרקע ועלייה בצרכי ההשקיה של החקלאים. כך לדוגמה עד 2050 צפויה עלייה של כ-13% בכמות המים הנדרשת להשקיה במערב הנגב.

ריכוזיות בייצור: בתחום היבוא, האספקה העולמית של מוצרים מרכזיים שאנו מייבאים ריכוזית מאוד. 12 מדינות בלבד אחראיות ל-80% מהיצוא העולמי של תפוחי אדמה ועגבניות; 11 מדינות בלבד - על 80% מהיצוא של מוצרי חלב; 9 מדינות בלבד מייצאות 80% מהשומשום; 8 מדינות בלבד מייצאות 80% מהחיטה וגרגירי החומוס; 6 מדינות בלבד מייצאות 80% מהאורז; 4 מדינות בלבד מייצאות 80% מהתירס ועוד.

מן הדו"ח עולה, כי בשעות משבר מדינות מגבילות את היצוא מהן. כך קרה במשבר הקורונה, כאשר 20 מדינות הגבילו את היצוא בשיא המשבר, וגם במלחמת אוקראינה, כאשר 25 מדינות הגבילו את היצוא בשיא המשבר.

אירועי קיצון: ההשפעה העיקרית של שינויי האקלים על החקלאות העולמית תהיה הופעת אירועי קיצון משולבים במספר מקומות בעולם, שיתאפיינו בטמפרטורות קיצוניות. אירועים כאלו עלולים להתקיים במספר מוקדים בו בזמן, ולהביא לירידה חסרת תקדים בתפוקת הגרעינים בעולם, בעיקר בחיטה. עקב כך עלול להיווצר משבר מזון עולמי. במקרה כזה, ישראל תאלץ להתחרות על אספקת התוצרת המוגבלת מול מדינות מייבאות נוספות כגון סין, יפן, מצרים, מקסיקו ומדינות נוספות בדרום מזרח אסיה. לפיכך המלצת המומחים היא הגברת ההסתמכות על הייצור המקומי והעדפתו על פני התוצרת המיובאת.

השפעה על היבול: מדינת ישראל, על אף היותה מדינה בעלת אקלים אזורי מגוון, מצליחה להתגבר על המחסור במים לחקלאות בעזרת שימוש במי קולחין בכמה רמות של איכות, ונהפכה למובילה עולמית בתחום השבת המים. אולם ללא המשך הסתגלות, שינויי האקלים יגרמו גידול בעלויות ההשקיה, כולל תוספת השקיית-עזר בחקלאות, שהייתה עד לאחרונה חקלאות בעל. בעזרת שימוש בנתונים ממודלים אקלימיים ומודלים ביו-פיסיים, כומתו השפעות של שינויים בפרמטרים אגרו-אקלימיים מרכזיים - כגון טמפרטורות, משקעים והתאדות - על התפוקה של גידולי שדה ומטעים. כמו כן בוצעה הערכה כלכלית של השפעות שינויי האקלים על עלויות הגידול של היבולים.

לסיכום, ללא הסתגלות לשינויי האקלים, הנזק הכלכלי ברמה הארצית משנת 2050 צפוי להיות 1.54 מיליארד שקלים בשנה בענפי הצומח ו-2.0-1.5 מיליארד שקלים בענפים בקר ועופות, לפי מחיר הסחורה שמוכר החקלאי. כדי למנוע את הנזק, יש להרחיב את ההשקעה בשיטות ההסתגלות לשינויי האקלים, המיושמות כבר היום בישראל. לדוגמה: ייעול השימוש במים, טיפוח זנים עמידים ושימוש בטכנולוגיות חכמות אקלים (climate-smart).

אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות: "כל הנתונים מלמדים כי יש משבר אקלים, ואין מדובר רק בשינויים. הממצאים שעלו בדו"ח מלמדים שהתחזית לא מיוחסת רק לחקלאות הישראלית אלא מדובר בהשפעה עולמית. לכן עלינו בישראל להיערך כראוי עם יעדים ברורים ולהבטיח את ביטחון המזון הלאומי.

"משרד החקלאות הוא בין משרדי הממשלה היחידים שהגיש זה מכבר תוכנית מקיפה וסדורה להתמודדות עם משבר האקלים, ויזם מהלך בין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית לשמירה על ביטחון המזון. בכוונתי להמשיך לפעול כדי להביא את מדינת ישראל מוכנה ככל האפשר לקראת האירועים העתידיים. נמשיך לחזק את החקלאים באמצעות תמיכות, מחקר ופיתוח, והמשך תמיכה בביטוח חקלאי, עידוד השימוש בטכנולוגיות חקלאיות והדרכה בשטח."

*נזק שנתי בשער החווה
**תוספת שנתית

לפרטים נוספים