ביטחון תזונתי באירועי חירום

ביטחון תזונתי לאומי משמעו יכולת של אוכלוסייה להשיג את מגוון המזונות המומלצים לצריכה על פי ההמלצות התזונתיות הלאומיות.

הקורונה הוכרזה בתחילת שנת 2020 על ידי ארגון הבריאות העולמי כמגפה עולמית, ומאז החלו מדינות העולם לפעול במגוון דרכים לצמצום ההדבקה. לפעולות האלו היו השלכות גם על תחומי המזון והתזונה באופן שיצר שינויים בדפוסי הצריכה ועלייה בסיכון למצבי חירום תזונתיים. מצבים אלה עשויים להשפיע גם על הביטחון התזונתי של התושבים בארץ ובעולם.

וירוס הקורונה, כמו מצבי חירום אחרים, לא תקף את כל האוכלוסייה באופן שווה. תזונה בריאה היא מרכיב חיוני בהגנת הפרט מפני סכנות הנובעות ממצבים אלה. עמידות תזונתית היא גורם מפתח למוכנות האוכלוסייה להתמודד עם וירוסים ומחוללי מחלות אחרים. בקרב אוכלוסיות מעוטות יכולת קיימת שכיחות גבוהה יותר של חסרים תזונתיים, השמנה, סוכרת ומחלות כרוניות אחרות. מצבים אלה מגבירים את הסכנה לסיבוכים ממחלות רבות, בהן מחלות הנגרמות מנגיפים.

מה נדרש בעת מגיפה ובמצבי חירום תזונתי?

בשלהי המגיפה ובמהלכה, נצפו בעיות ביבוא מזון, בתמיכה בחקלאות המקומית וירידה בהכנסות בקרב אחוז נרחב מהאוכלוסייה. כל אלה עלולים ליצור או להגביר מצב חירום תזונתי בעת חירום. מצבים כגון גידול בשיעורי האבטלה, ירידה במאגרי המזון המקומיים, השמדת תוצרת חקלאית בגלל מצבי החירום, פגיעה בשוק העסקי, המקומי והבינלאומי - כל אלה מחריפים את מצבי החירום. כמו כן ידוע, כי החקלאות המקומית תלויה בסובסידיה ובכוח אדם כדי לאפשר גידול מזון. חוסר התייחסות לתרחיש זה לא יאפשר השקעה בגידול מזון ויביא לירידה ביכולת לספק לאוכלוסייה מזון שהיה אפשר להשיגו ללא קושי.

הצעדים הנדרשים לביטחון תזונתי בעתות חירום בכלל ובעת מגיפה עולמית בפרט:

1. הצלת חיים ופרנסה תוך התמקדות באוכלוסיות הרגישות ביותר: שמירה על מזון לצרכים הומניטריים קריטיים ועל סיוע תזונתי.

2. חולים וצרכני מזון ייעודי: הבטחת אספקת מזון יעוד (רפואי) לחולים ולמטופלים הזקוקים להזנה מיוחדת באשפוז ובקהילה.

3. חיזוק מערכות ההגנה הסוציאלית לתזונה באמצעים כגון חלוקת שווי ערך או מזון כדי להנגיש תזונה מגוונת, מאוזנת ובריאה לאוכלוסייה הנמצאת בסיכון לאי בטחון תזונתי (קשישים, מובטלים, מיעוטים ועוד).

4. השקעה מואצת בפיתוח עתיד בר-קיימה, כדי להשפיע מייד על קיום אפשרויות הפרנסה ושיפורן, תוך בניית מערכות מזון בנות-קיימה וידידותיות לאדם ולסביבה. שרשרת האספקה צריכה להבטיח ולעודד בחירת מזון בריא ובטוח, על פי הגדרה של סוגי המזונות הנדרשים לביטחון תזונתי ודרכי השגתם. כמו כן חשוב להשקיע בקידום סל מזון בריא מוזל למי שנזקק לכך.

את המהלכים הללו יש ללוות במחקר והערכה.

יישום והנגשה של ההנחיות התזונתיות הלאומיות הם תנאי לביטחון תזונתי לאומי.

מגוון הפעולות הנעשות בתחום זה, בשותפות עם המשרדים והמערכות למיניהם:

ביטחון: אגף התזונה, בשיתוף רשות חירום לאומית (רח"ל), פועל לשותפות בין-משרדית כדי לפתח תשתית לאומית להבטחת הביטחון התזונתי הלאומי בכל עת.

כלכלה: אגף התזונה תומך במהלכים להתאמת מחירים שיאפשרו קנייה בריאה, כך שמזון בריא יהיה במחיר תחרותי וזול לציבור.

חקלאות: חשוב לקדם חקלאות מקומית ישראלית ולקבוע סדרי עדיפויות ליבוא מזון בריא ומזין בימים אלו. שינוי תנאי הסחר מחייב עצמאות חקלאית הכוללת את מגוון המזונות העומדים בבסיס ההנחיות התזונתיות. יש לוודא שבמערכות היבוא קיימת עדיפות למזון בריא, בהתאם להנחיות אגף התזונה.

תקשורת: בשנים האחרונות ילדים ובני נוער חשופים לשעות מסך רבות. יש להבטיח שהם מוגנים מפני ההשפעות של שיווק מזון מזיק הפוגע ביכולתם לבחור לעצמם מזון בריא ובכך לפגוע בבריאותם. המלצות להגבלות שיווק מזון מזיק לילדים ולבני נוער הוגשו על ידי ועדה שמונתה לנושא.

צרכנות: התקנות לסמלים אדומים בחזית האריזה, המלצות לסמל ירוק וקמפיין ההסברה 'מעובד שמים בצד', מייצרים סביבה בריאה יותר המקדמת את הביטחון התזונתי באמצעות מתן כלים והעלאת מודעות לבחירת מזון מושכלת. להשלמת המהלך, אגף התזונה פועל לקידום השימוש בסמל הירוק ברשתות השיווק, לסימון מזונות בתפזורת.

1,000 הימים הראשונים: משרד הבריאות מוציא לפועל תקנים לתזונאיות שיעבדו בטיפות חלב ויתנו טיפול תזונתי נדרש כבר ב-1,000 הימים הראשונים לחיים.

אפשריבריא: תוכנית לאומית המקדמת אורח חיים בריא ומטמיעה אותו במוסדות החינוך, בערים ובמקומות עבודה.

חינוך: חשוב לוודא שמערכי החינוך תומכים בערכי התזונה הבריאה ומחנכים אליהם. לצורך זה נבנו מערכי חינוך בתזונה, נקבע חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים והוגבלה מכירה בקיוסקים בבתי ספר למזון בריא.

רשות מקומית: הרשות מכירה את תושביה ויכולה לתכלל את הפעולות הנדרשות לטובת הביטחון התזונתי באזורה. זאת באמצעות הליכי איתור של אוכלוסיות בסיכון, עזרה הדדית בזכות בני המקום, התאמת סלי מזון להרכב המומלץ ודוברות להעלאת המודעות לנושא.

דוברות ותקשורת: בתקופת התפשטות הנגיף, וכן בתקופות חירום אחרות, קיימת חשיבות יתירה להקפיד על תזונה בריאה. תקופות אלה מאופיינות ביציאה מהשגרה, בשינוי מסגרת האכילה, במיעוט של פעילות גופנית ובלחץ ומתח נפשיים. על כן, בייחוד בעת כזו, חשוב להתעדכן לגבי ההנחיות התזונתיות ולשמור על עקרונותיהן כדי למנוע תחלואה ולשמור על חיסון הגוף, המושפעים מהאכילה.

לפרטים נוספים