טיפ - לא רק למלצר

רובנו כנראה משאירים טיפ במסעדה. מדובר אולי בפעולה שאמורה להיות תלויה ברמת השירות שקיבלנו, אבל בפועל, ברוב המקומות זה כבר הרגל. 10%, 12%, 15% - אנחנו משאירים, קמים והולכים. אבל מה באמת קורה עם הכסף הזה?

ביותר מדי מקרים ה"טיפ למלצר" הוא פשוט השכר שלו. רוב המסעדות בישראל מסתמכות השלמת השכר בטיפים על ידי הלקוחות, לפיכך בעלי המסעדות לא צריכים לשלם משכורות, או שכר מלא, כי הלקוחות כבר עושים את זה בשבילם.

ב-2019 קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי הדבר תקין, כל עוד הטיפ עובר למלצר וכל עוד הזכויות הסוציאליות נשמרות: תשלום שעות נוספות והפרשות לפנסיה עם הוצאת תלוש שמשקף את מה שהעובד באמת מקבל.

אבל כעבור כמה חודשים קרה משהו שהתחיל תהליך של שינוי: במסעדת שגב משה בראשון לציון גילו המלצריות, כי 20% מהטיפ שלהן יילקח ל"שרשרת השירות ועלויות מעסיק", כלומר הטיפים שלהן, שלקוחות השאירו כבונוס, לא רק יגיעו למשכורת אלא יממנו גם שוטפי כלים, ספקים וכל דבר אחר בעלויות המסעדה. הן כעסו, התאגדו בהסתדרות הנוער העובד והלומד, והמאבק הגיע עד בית הדין הארצי לעבודה, שעתה צריך לקבוע מה מותר ומה אסור לעשות עם הטיפים של המלצרים.

עדי פרג, אחת ממובילות ההתאגדות, היא מלצרית לשעבר שפנתה להוראה, ובעבורה הקרב אישי: "התיק שאנחנו דנים בו הוא כבר הרבה מעבר אליי. אני רואה את התלמידים שלי עובדים, ואני רוצה בשבילם מקומות עבודה הוגנים יותר, קשובים יותר וצודקים יותר."

טיפים בלי מיסוי

לאחרונה הגיע צעד חשוב נוסף: רשות המיסים קבעה לראשונה שלא למסות את הטיפים. זה נשמע כמו בשורה גדולה (וזה אכן צעד חיובי), אבל יש כאן גם שאלה: האם עכשיו, כשברור שהטיפ שייך לעובד, מותר עדיין להשתמש בו לצרכים אחרים?

מצד אחד, מסעדנים נלחמו כדי להגן על הכסף הזה מפני מיסוי. יקיר ליסיצקי, יו"ר איגוד המסעדות בישראל, הכריז: "טיפ שניתן לעובד - שייך לעובד. לא לעסק, ולא למע"מ". מצד שני, חלק עדיין שומרים לעצמו את הזכות להשתמש בו לצרכים פנימיים של המסעדה. כיצד יגיב על כך בית הדין הארצי?

תומר שרים, רכז פעילות האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד, מברך על ההחלטה, אך מזכיר שהמאבק בשיאו: "אנחנו מברכים את רשות המיסים על החלטתה הצודקת לא לקבוע מיסוי נוסף על שכר עובדי המסעדות. שמחים שגם ארגוני המסעדנים מקבלים את העמדה שהטיפ הוא שכר עבודה של עובדי המסעדה, ולשם כך בלבד נועד. לצערי, אנחנו עדים לתופעה של מסעדות רבות שעושות בכספי הטיפ כבשלהן, משתמשות בו לצרכי המסעדה בלי לתת דין וחשבון למלצרים, וזאת אף בניגוד להבנתו של הלקוח."

הסתדרות הנוער העובד והלומד היא תנועה חברתית האחראית על אספקת שירותי חינוך, תרבות וקהילה, והיא כמובן איגוד מקצועי בעבור בני הנוער בטווח הגילים 18-10. התנועה היא חלק בלתי נפרד מההסתדרות, והחברות בה אישית ומותנית באי השתייכות לכל ארגון מפלגתי של נוער.

ההסתדרות מעניקה לחבריה הגנה מקצועית והכשרה מקצועית, חותמת על הסכמי עבודה קיבוציים המשפרים את זכויותיו הסוציאליות של הנוער העובד ומגבירים את ביטחונו התעסוקתי, ודואגת ליישומן ולאכיפתן של הוראות החקיקה הנוגעות לזכויות הנוער העובד והלומד, בכלל זה חוק עבודת הנוער וחוק החניכות.

הסתדרות הנוער העובד והלומד פועלת למען ליווי תרבותי וחברתי בתנאים חינוכיים לנערים עובדים ולנערים נושרים ומנותקים, וכן מקיימת סמינרים, הרצאות, טיולים ומחנות קיץ לחניכי התנועה. לתנועה מאות קינים, סניפים ומועדונים הפזורים בכל הארץ והפועלים בכל המגזרים: בערים, בעיירות פיתוח, במושבים, בקיבוצים ובכפרים ערבים, דרוזים ובדווים.

בשנה הקרובה, עם כניסת החקיקה החדשה לתוקף והאתגרים המשתנים של שוק העבודה, פעילות הסתדרות הנוער העובד והלומד חשובה מתמיד. המטרה היא להבטיח שכל נער ונערה בישראל יזכו לתנאי עבודה הוגנים, בטוחים ומכבדים, כדי שהעבודה תהיה חוויה חיובית באמת.

ההסתדרות מתמקדת בקידום זכויות בני הנוער בשוק העבודה, באכיפת חוקי עבודה, בהסברה לבני נוער ולהורים, וגם מפתחת כלים חדשניים כגון אפליקציית "עבודה+", שנוצרה כדי להקל על בני הנוער ומאפשרת גישה למידע חשוב בלחיצת כפתור. אפשר לפנות להסתדרות הנוער העובד והלומד גם בטלפון 1121*.