יום בטיחות המזון 2025: מדע שומר על המזון

יום בטיחות המזון העולמי מצוין מדי שנה ב־7 ביוני ביוזמת ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) כדי להעלות את המודעות לחשיבות של מזון בטוח ולפעול לשיפור מערכות בטיחות המזון ברחבי העולם. השנה הנושא המרכזי היה "המדע שומר על המזון שלנו בטוח - מהשדה עד הצלחת".

השנה הקמפיין הדגיש את חשיבותו של המדע בכל שלב בשרשרת המזון. המדע מאפשר לזהות סיכונים, לכתוב תקנות, לחדש טכנולוגיות ולבסס החלטות על עובדות. השקעה במדע מבטיחה מזון בטוח לאוכלוסייה כולה. למעשה, למדע תפקיד קריטי בהבטחת מזון בטוח לכל.

בעולם המשתנה במהירות - עם התפתחויות טכנולוגיות, שינויי אקלים וגלובליזציה של שווקים - נדרשת התמודדות חכמה, מבוססת ראיות. מדענים, רגולטורים ויצרנים פועלים יחד כדי לזהות סיכונים, לפתח שיטות בטוחות לייצור מזון ולוודא שהוא מגיע לצרכנים כשהוא נקי ממזהמים וממזיקים. ללא המדע, לא היה אפשר לשמור על בטיחות המזון לאורך שרשראות האספקה, המשתרעות לעיתים על פני מדינות ויבשות רבות.

ביום בטיחות המזון העולמי השנה צוין תפקידו החשוב של המדע בקבלת החלטות מושכלות בנוגע למזון. שירות המזון במשרד הבריאות הוא שותף פעיל במאמץ הבינלאומי להגנה על בריאות הציבור. הוא פועל בשיתוף גורמים ממשלתיים ופרטיים, ומיישם את הידע המדעי העדכני ביותר כדי לקבוע תקנות, לפקח על איכות המזון ולחזק את אמון הציבור. יצרנים, יבואנים, משווקים וצרכנים נקראו להיות פעילים בהבטחת בטיחות המזון.

המסרים המרכזיים בקמפיין:

• בטיחות מזון היא אחריות משותפת של ממשלות, יצרנים וצרכנים.
• מדע, חדשנות וטכנולוגיה הם הבסיס להגנה על בריאות הציבור.
• מערכות מזון עמידות ובטוחות תורמות לאמון, לבריאות ולכלכלה.

מטרות יום בטיחות המזון:

• לעורר מודעות ציבורית לחשיבות בטיחות המזון.
• לעודד השקעה במחקר ופיתוח בתחום בטיחות המזון.
• לחזק שיתופי פעולה של מדינות, מוסדות מדעיים והציבור.

מסרים מרכזיים:

• המדע הוא הבסיס לבטיחות המזון: גופים מקצועיים מקומיים ובינלאומיים ממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב תקנים והנחיות בינלאומיים. אלה משפיעים על החקיקה הלאומית ותורמים למסחר אחיד ובטוח במזון, ובכך מגנים על צרכנים בכל העולם.
• בטיחות המזון היא באחריות כולם: בטיחות המזון שלנו תלויה ביישום נהלים תקינים ותקשורת טובה לאורך כל שרשרת המזון, מהייצור עד הצריכה. לכל אחד יש תפקיד בשמירה על מזון בטוח.
• אין מדע בלי נתונים: לממשלה ולתעשיית המזון תפקיד חשוב באיסוף ושיתוף של נתונים. זה הבסיס שעליו נשענים המדענים לקביעת הדרך לשמירה על בטיחות המזון.
• תחומי מדע רבים עומדים מאחורי בטיחות המזון: תחומי המדע מיקרוביולוגיה וטוקסיקולוגיה חיוניים לבטיחות המזון. בעולם המשתנה, גם מדעי האקלים, מדעי החברה ותחומים נוספים תורמים לפיתוח מדיניות והנחיות אמינות ומשולבות יותר.
• החינוך הוא המפתח: הוראת צעירים, קידום מחקר וחינוך צרכנים כיצד לשמור על מזון בטוח, תורמים לתרבות חזקה של בטיחות מזון.
• כולנו מנהלי סיכונים: כולנו מקבלים החלטות יומיומיות - מה לאכול וכיצד לטפל במזון. החלטות אלה מתקבלות על ידי יחידים, משפחות, קהילות, עסקים והממשלה. כשאנחנו מבינים את הסיכונים, אנחנו מקבלים החלטות נבונות יותר.

חשיבות בטיחות המזון

• אספקה של מזון בטוח בכמות נאותה היא מפתח לחיים בני־קיימה ולקידום בריאות האדם.
• מזון שאינו בטוח ומכיל חיידקים פתוגניים, וירוסים, טפילים או מזהמים כימיים, עלול לגרום יותר מ־200 מחלות קלות עד חמורות.
• על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO), מחלות שנגרמות מצריכת מזון או מים מזוהמים שגורמים לשלשולים, אחראיות מדי שנה למותם של כשני מיליון אנשים בעולם, בכלל זה ילדים רבים.

מזון בטוח, מזין ומקיים, קשור לבריאות באופן הדוק. צריכה של מזון שאינו בטוח עלולה להביא למעגל אכזרי של תחלואה ותזונה לקויה, המשפיעה באופן ספציפי על אוכלוסיות רגישות וחלשות כגון תינוקות, מבוגרים וחולים.

שרשרת אספקת המזון חוצה גבולות, לכן שיתוף פעולה של ממשלות, יצרנים וצרכנים יסייע להבטיח את בטיחות המזון.

כדי להבטיח את בטיחות המזון יש לנקוט פעולות מניעה לאורך כל שרשרת הייצור: מבית הגידול ועד הצלחת. שילוב נכון של פעולות מניעה, טיפול ופיקוח לצד חינוך הציבור לצריכה מושכלת של מזון ולטיפול נאות בו, יבטיחו מזון בטוח יותר וימנע תחלואה.

יוזמות משרד הבריאות לבטיחות מזון ותזונה

במסגרת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות פועלות מספר מחלקות הקשורות להיבטים של הספקת מזון בטוח לציבור. שירות המזון הארצי מפקח על בטיחות המזון המשווק בארץ, המיוצר בה והמיובא אליה. לצד פיקוח של שירות המזון פועלות יחידות לקידום איכות המזון ובטיחותו: המחלקה לבריאות הסביבה ואגף התזונה.

פעילות שירות המזון לקידום בטיחות המזון: אימוץ ויישום של גישות מתקדמות בעולם לפיקוח על המזון לשם מניעה או מזעור של סיכונים קיימים או צפויים, מניעה של הרעלות ממזון ומחלות הנגרמות ממזון ומרכיביו או מועברות על ידו; יישום התשתית התחיקתית והתאמתה לתקנות, לנהלים, לכלים ולשיטות העונים על צורכי הפיקוח המודרני; קיום שיתוף פעולה יזום דרך קבע, קשרי גומלין הדדיים ויזומים עם הגורמים במשרד הבריאות ומחוצה לו, בארץ ובעולם.

עובדות ונתונים

• 600 מיליון בני אדם חולים מדי שנה ממחלות שמקורן במזון. העלות השנתית של הטיפול במחלות אלו מוערכת ב־15 מיליארד דולר.
• חלק מהסכנות אינן סטטיות אלא יכולות לנוע. אלו הם אורגניזמים חיים שיכולים להתרבות במזון. אי אפשר לראות אותם בעין, אך הם נעים, מתרבים, מועברים על ידי בעלי חיים ובני אדם וניתנים לזיהוי כמעט בכל מקום ובכל זמן. המדע מסייע להבין את התנאים שמאפשרים לנהל ולהפחית את הסיכון הבריאותי שהם עלולים לגרום.
• הנטל הכלכלי של מחלות שמקורן במזון עולה על 110 מיליארד דולר בשנה במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, בעיקר עקב אובדן פרודוקטיביות ועלויות בריאות.
• חומרים כימיים מסוימים עלולים לסכן מי שנחשף אליהם ברמות נמוכות לאורך זמן. מדענים פיתחו שיטות להערכת סיכונים שנועדו להגן על בריאות הציבור גם כאשר קיימת חשיפה כרונית לחומרים אלו.
• חיידקים עמידים לתרופות אנטי־מיקרוביאליות עלולים להימצא במזון. קהילות חקלאיות וענף בעלי החיים צריכים לנהוג באחריות בשימוש באנטיביוטיקה כדי למנוע העברת פתוגנים עמידים לבני אדם דרך המזון.
• הימנעות מאזור הסכנה: חיידקים מתרבים מהר בטווח טמפרטורות שבין 5 מעלות צלסיוס ל־70 מעלות צלסיוס, המכונה "אזור הסכנה". כדי להפחית את הסיכון לזיהום, יש לשמור מזון בקירור מתחת ל־5 מעלות צלסיוס או לבשל אותו בטמפרטורה של יותר מ־70 מעלות צלסיוס.

עצות לצרכן לשמירה על מזון בטוח

בתהליך ייצור המזון, היצרן מתייחס לסיכונים ונוקט אמצעים למניעה וצמצום תוך שימוש בכללי איכות ובטיחות. אם אירעה תקלה, יצרן המזון פועל לביצוע החזרה משיווק של המזון ומיידע את הציבור להימנע מצריכת המזון. צרכנים נדרשים לעקוב אחר הודעות מסוג זה ולהימנע מצריכת המזון בהתאם לפרסום.

מזון חשוף לסיכונים בטיחותיים מרגע יציאתו לשיווק ועד לשימוש בו בבית. צרכנות נבונה של מזון ושימוש נכון במזון בבית יסייעו לצמצם את הסיכון הבטיחותי.

ארגון הבריאות העולמי פיתח חמישה עקרונות מפתח למזון בטוח יותר:

• שמירה על ניקיון (היגיינה).
• הפרדה בין מזון גולמי למזון מבושל (מוכן לאכילה).
• בישול יסודי.
• שמירת מזון בטמפרטורה מתאימה.
• שימוש במים ובחומרי גלם בטוחים.

לפרטים נוספים