פאד תאי: מאכל שנוצר ככלי תעמולה

פאד תאי הוא אחד המאכלים הפופולריים במטבח התאילנדי ובמטבח האסייתי בכלל. תיכנסו לכל מסעדה אוריינטלית, ותמצאו בתפריט אורז מטוגן עם אטריות. המנה בעלת השם הפשוט, "מוקפץ תאילנדי", נהפכה למאכל מרכזי במטבח התאילנדי. למרות שפאד תאי נראה כמו סוג האוכל שמבשלים כבר אלפי שנים ושומרים על מסורת עתיקה, למעשה מדובר בתוספת טרייה למדי למטבח התאילנדי, והמקורות שלה הולכים אחורה למחסור מזון ורעב של שנות ה-30 של המאה העשרים בתאילנד.

בשנות השלושים נקלעה תאילנד, שהייתה אז קיימת בשם סיאם, למשבר כלכלי וחקלאי. בעקבות השפל הגדול שפקד את ארצות הברית באותו זמן, ירד דרסטית מחיר האורז, שהיה אחד ממוצרי היצוא העיקריים של תאילנד, בתוך שנתיים בלבד (1930 עד 1932). שיטפונות וחוסר יכולת לייצר אורז באופן שוטף רק החמירו את המצב והביאו למחסור חמור.

העם התאי מרד נגד המונרכיה. בשנת 1932 הוביל קצין צבא בכיר, פלייק פיבונסונגקרם (Plaek Phibunsongkhram), שייסד מפלגה עממית קיצונית, מרד מאורגן נגד המלכות של סיאם. הקצין שהיה ידוע בכינוי פיבון (Phibun), לקח את השלטון לידיו ונהפך לרודן מקומי בשנת 1938. כעבור שנה שונה השם של המדינה לתאילנד כסימן להתחדשות ומודרניזציה באזור.

ממשלת תאילנד החדשה, בניהולו של פיבון, קידמה צריכה של אטריות אורז כתחליף זול לאורז מלא. כך נהפך פאד תאי לסמל לאומי שקידם את תאילנד בעולם - הרבה יותר מסתם פתרון למשבר חקלאי.

מקור הבחירה של פאד תאי כמנה הפופולרית ביותר לא ברור עד לגמרי אפילו היום. לפי גרסה אחת, הממשלה קיימה תחרות בשביל לקבוע מה יהיה המאכל הלאומי. היסטוריונים מספרים שאטריות פאד תאי, כפי שאנחנו מכירים אותן היום, היו פשוט המאכל האהוב של הרודן עצמו.

פאד תאי התפרסם בעולם בזכות גסטרו-דיפלומטיה של תאילנד. גסטרו-דיפלומטיה משמעה שהמדינה מנסה לבנות מוניטין בעולם ולהשפיע עליו דרך האוכל שלה. בשנת 2002 העבירה הממשלה התאילנדית קמפיין להעלאת כמות המסעדות התאילנדיות בעולם. הממשלה אישרה הלוואות לאזרחי המדינה שרצו לפתוח מסעדות במדינות אחרות. התוכנית עבדה: אם ברגע השקתה היו בעולם 5,000 מסעדות תאילנדיות, עד שנת 2018 גדל המספר ל-15 אלף.

לפרטים נוספים