חרקים כמזון עתידי

אוכלוסיית העולם כיום היא כ-7.9 מיליארד. ב-2050 צופים שהיא תגיע ל-9.7 מיליארד. כדי להזין כמות כזו של אנשים, נדרש להגדיל את כמות המזון יחסית לכמות הנצרכת כיום. לשם כך דרושים מקורות מזון נוספים וחדשים. אחת המטרות החשובות היא למצוא מזון חדש המכיל חלבון בעל איכות ביולוגית גבוהה.

למה דווקא חלבון?

כיום החלבון הטוב ביותר שאנחנו מקבלים מגיע מן החי, אבל גידול בעלי חיים לאכילה כרוך בכמה בעיות:

1. נדרשת כמות גדולה של אדמה.

2. נדרשת כמות מזון גדולה.

3. לריבוי בעלי חיים יש השפעה שלילית על איכות הסביבה, ועקב כך חלים שינויים באקלים.

4. המקורות להשגת דגים ופירות ים מתמעטים במרוצת השנים.

כל הגורמים האלה, לצד הגידול באוכלוסייה, יקשו את הייצור של כמות החלבון הדרושה. צריך למצוא פתרונות להגדלה ניכרת של המזון הנדרש. לשם כך נעשה ניסיון למצוא אוכל חדש שיספק את הצרכים.

לפי התחזיות, חרקים עשויים להיות מקור חיוני לצריכת חלבון. לנו, האנשים שחיים בחברה המערבית, מקור זה נראה מוזר מאוד ואף בלתי סביר. לרובנו קשה אפילו לחשוב על אכילת ג'וקים בלי לחוש בחילה קלה לפחות, אבל בעבור מי שיורגל מגיל קטן לאכול חרקים, לא תהיה כנראה שום בעיה עם זה, אפילו בחברה המערבית. אין לשכוח שכבר כיום כשני מיליארד אנשים ברחבי העולם צורכים סוגים מגוונים של חרקים, תולעים, תיקנים, עכבישים וכדומה כמזון יום יומי. כל מי שטיילו בסין ובמדינות השכנות ראו את זה במו עיניהם, אם בצפייה באנשים אוכלים ואם בביקור בשוקי המזון.

למה כדאי לאכול חרקים?

לאכילת חרקים יש כמה סיבות טובות, והן מפורטות להלן.

הבחינה הבריאותית: הרכבם התזונתי של חרקים דומה להרכב של בעלי החיים שאנו אוכלים כיום - עוף, בקר ודגים.

1. רבים מהם עשירים בחלבונים בעלי ערך ביולוגי גבוה.

2. יש בהם שומנים "בריאים".

3. יש בהם ויטמינים ומינרלים.

4. על פי מחקר שפורסם לאחרונה יש בהם גם נוגדי חמצון.

5. הם עשירים בוויטמין B12 שנמצא רק במזון מן החי.

6. יש בהם בברזל.

הבחינה הסביבתית: ראשית, רוב החרקים כמעט לא מפרישים גזים שפוגעים באטמוספירה (גזי חממה), זאת בניגוד לבעלי החיים שאנו אוכלים היום. שנית, כמות המזון הנדרש לחרקים כדי לייצר חלבון קטנה בהרבה מזו הנדרשת על ידי בעלי החיים שנאכלים כיום. לדוגמה, כדי ליצור אותה כמות חלבון, פרה צריכה פי 12 מזון מצרצר, כבשה צריכה פי ארבעה מזון מצרצר, ועוף צריך פי שניים.

מבחינה כלכלית וחברתית: גידולם של חרקים אינו מצריך טכנולוגיה גבוהה ונחשב low-tech. הוא מצריך רק השקעה מעטה. כמו כן הוא אינו מצריך השכלה גבוהה, ובכך מאפשר תעסוקה לשכבות סוציואקונומיות נמוכות יותר בעולם. הגידול נעשה בתנאי שדה או בגידול מתוחכם יותר בתנאים מיוחדים, בהתאם להשקעה כספית של המְגָדֵל. insect farming כבר נעשה תעשייה משתלמת מאוד המגלגלת מיליוני דולרים.

אכילת חרקים במערב

אחת מהראשונים שקיבלו את הרעיון של אכילת חרקים הייתה אנג'לינה ג'ולי, שאכלה בעצמה והאכילה את ילדיה בחרקים ובעקרבים. ישנם במערב תנועות לאכילת חרקים כתחליף לבשר ועופות.

ברור שגידול חרקים יצריך חוקים וכללים סניטריים מדויקים, וכן אכיפה הדוקה כדי לא לגרום נזקים.

אחד החסרונות של מזון זה מכונה "איכס פקטור", ומשמעו תחושת גועל שעולה בנו מעצם המחשבה על אכילת חרקים. כדי להפחית ככל האפשר את התחושה הזו, נעשים מאמצים בתעשיית החרקים לשנות את הצורה הטבעית של החרקים. לדוגמה, קמח מחרקים, פסטה, עוגות, אבקת חלבון והוספת קמח חרקים לאורז. כבר היום נפתחים עסקים מסוג זה בארצות הברית ובאירופה, ומספר האנשים הצורכים מזון מחרקים הולך ועולה.

בטיחות באכילת חרקים

קיימת הסתייגות מהאפשרות של זיהום בכימיקליים, רעלנים וחיידקים, וכן מתגובות אלרגיות אפשריות. ייתכן שמגבלות בטיחות אלה לא יהיו רלוונטיות כשחרקים יגודלו באופן מכוון ומתורבת.

קטנות לסיום

* השם המדעי לאכילת חרקים הוא אֶנְטוֹמוֹפַגְיָה (entomophagy).

* האם חרקים מרגישים כאב? כנראה שכן, סוג של כאב. הדבר נבדק מחקרית.

* תעשיית החרקים כמקור לחלבון עולה בעולם בשיעור של 30% מדי שנה, וצפויה להיות שווה לשמונה ביליון דולר בערך לקראת 2030.

* סוגי החרקים הפופולריים ביותר לאכילה הם חיפושיות, זחלים, דבורים, צרעות ונמלים, חגבים, חרגולים, צרצרים ועוד. חלק מהם אפילו כשרים.

אולי לא רחוק היום שבו צרצרים ייהפכו ל"סופר פוד" הבא.

פרופ' אולגה רז, דיאטנית קלינית, מרצה בכירה במחלקה למדעי התזונה, אוניברסיטת אריאל. מייל ליצירת קשר: olga@olgaraz.co.il, אתר: www.olgaraz.co.il