מאזן אספקת המזון 2021
חישוב מאזן אספקת המזון מספק מידע לקובעי המדיניות על כמות האספקה של מזון בישראל ועל מידת התלות של המדינה ביבוא, לפי הרכב המזון. המידע משמש לקביעת מדיניות סבסוד למוצרי מזון בסיסיים, לקבלת החלטות הנוגעות לשיעור תשלום המכס על יבוא המזון, להכנת מכסות יבוא ולקביעת תקנים להוספה של ויטמינים או מינרלים למוצרים בסיסיים.
בשנת 2021 היה הערך הקלורי לנפש של מזון שעמד לרשות האוכלוסייה (הוצע בחנויות ובשווקים) 3,909 קילו קלוריות לנפש ליום, עלייה של 3.2% לעומת שנת 2020 (3,789). העלייה באספקת הקלוריות לנפש נובעת בעיקרה מעלייה באספקת קטניות (13%) וביצים (10%).
מתוך סך של 3,909 קילו קלוריות שעמדו לרשות כל נפש ליום, כ-29% מקורם בממוצע בדגנים ומוצריהם, 21% - בשמנים ושומנים, 10% - בסוכר, ממתקים ודבש ו-10% - בירקות, פירות ותפוחי אדמה.
לרשות כל נפש עמדו בממוצע כמויות המזון האלה: 163 ק"ג דגנים ומוצריהם, 149 ק"ג ירקות (כולל מקשה, אבטיחים ומלונים), 147 ק"ג פירות, 79 ק"ג בשר ודגים (ללא עצמות), 43 ק"ג תפוחי אדמה ועמילנים, 38 ק"ג סוכר, ממתקים ודבש, 182 ליטרים חלב ומוצריו ו-295 יחידות ביצים.
96% מאספקת הדגנים בישראל, מקורם ביבוא, וכך גם 93% מאספקת הדגים, 73% מאספקת הקטניות, גרעיני שמן, בוטנים ואגוזים ו-43% מאספקת בשר הבקר. לעומת זאת ישראל מייצרת כ-100% מבשר העוף וההודו ו-90% ממוצרי החלב.
לגבי אספקת קלוריות בשנים 2021-1950: בקלוריות שעמדו לרשות הציבור חלה עלייה לאורך השנים - 2,610 קלוריות ב-1950, 2,979 ב-1980, 3,551 בשנת 2000 ו-3,909 קלוריות ב-2021. בחלקה היחסי של אנרגיה לתזונה שסופקה מדגנים ומוצריהם, חלה ירידה מ-48% ב-1950 ל-29% ב-2021. בחלקה היחסי של אנרגיה לתזונה שסופקה מבשר, חלה עלייה מ-4% ב-1950 ל-11% בשנת 2021.
אספקת אנרגיה לתזונה בשנים 2021-2020
הנתונים על מאזן אספקת המזון נוגעים לכמות העומדת לרשות הציבור, כלומר לכמות שמוצעת ולא לכמות שנרכשת על ידי הציבור או לכמות שנצרכת.
סיכום מאזן אספקת המזון מלמד, כי הערך הקלורי של המזון העומד לרשות האוכלוסייה בישראל הגיע בשנת 2021 ל-3,909 קילו קלוריות (קק"ל) לנפש ליום - עלייה של 3.2% לעומת 2020 (3,789 קק"ל). עלייה זו נובעת מעלייה באספקה של שמנים ושומנים, קטניות, גרעיני שמן ואגוזים, ביצים, בשר ודגים, ירקות ומקשה, חלב ומוצריו ופירות. לעומת זאת חלה ירידה באספקה של סוכר, ממתקים ודבש, תפוחי אדמה ועמילנים, דגנים ומוצריהם ומים מינרליים.
מצרך | 2020 | 2021 |
---|---|---|
פירות (כולל מיצי פירות) | 146 | 147 |
ירקות (כולל מקשה) | 141 | 149 |
דגנים ומוצריהם | 167 | 163 |
בשר ודגים (ללא עצמות) | 78 | 79 |
מים מינרליים | 54 | 54 |
תפוחי אדמה ועמילנים | 51 | 43 |
סוכר, ממתקים ודבש | 45 | 38 |
שמנים ושומנים | 29 | 34 |
קטניות, גרעיני שמן ואגוזים | 20 | 23 |
ביצים (יחידות) | 269 | 295 |
חלב ומוצריו (במונחי חלב, ליטרים) | 177 | 182 |
ערכים תזונתיים לנפש ליום בהשוואה לצריכה מומלצת
לוח ב מציג השוואה בין האספקה של אבות המזון, מינרלים וויטמינים לנפש ליום בשנת 2021, לבין הכמות המומלצת לצריכה ביום.
רמת הצריכה המומלצת RDA (Recommended Dietary Allowances) נקבעת על ידי ארגון המזון והתזונה של המכון לרפואה - וושינגטון ארה"ב, ברמה המספקת את הצריכה התזונתית של רוב האוכלוסייה. יוצאות מן הכלל הן אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים כגון תינוקות, נשים הרות או מיניקות ומבוגרים מעל גיל 70.
בכל הפרמטרים, למעט סידן, אספקת המזון לנפש ליום בשנת 2021 עלתה בהרבה על הכמות המומלצת.
פירוט | אספקה לנפש ליום בשנת 2021 | כמות מומלצת לצריכה לנפש ליום (RDA) | |
---|---|---|---|
אבות מזון (גרם) | פחמימות | 507 | 130 |
שומן | 169 | טרם נקבע | |
חלבון | 114 | 50 | |
מינרלים (מיליגרם) | סידן | 888* | 1,200 |
ברזל | 26 | 11 | |
ויטמינים (מיליגרם) | ויטמין A (IU) | 6,650 | 2,667 |
ויטמין B1 (תיאמין) | 2.5 | 1.2 | |
ויטמין B2 (ריבופלבין) | 2.2 | 1.2 | |
ויטמין B12 (ניאצין) | 33.1 | 15.0 | |
ויטמין C (חומצה אסקורבית) | 184.9 | 82.5 |
* סידן שנוסף במוצרי חלב עם תוספות סידן לא הובא בחשבון בשל חוסר בנתונים.
ויטמינים ומינרלים לנפש ליום
דגנים ומוצריהם הם מקור עיקרי לאספקת ויטמינים ומינרלים לנפש ליום. הם 72% מסך האספקה של סיבים תזונתיים, 59% מאספקת הברזל ו-49% מאספקת הפחמימות; סוכר, ממתקים ודבש הם 21% מאספקת הפחמימות; חלב ומוצריו הם 59% מאספקת הסידן; ירקות ומקשה הם 61% מאספקת ויטמין A ו-46% מאספקת חומצה אסקורבית (ויטמין C); ופירות הם 40% מאספקת חומצה אסקורבית (ויטמין C).
מדד התלות ביבוא
* אם מדד התלות ביבוא גבוה מ-100%, פירושו של דבר שהיצוא תלוי ביבוא. מקרים כאלה מתרחשים, בדרך כלל, אם מרכיב מסוים במצרך ליצוא מיובא. לדוגמה, יצוא הריבות תלוי ביבוא של סוכר גולמי המשמש לייצורן.
תרשים 1: מידת תלותה של ישראל ביבוא של מצרכים עיקריים, 2120
מדד התלות ביבוא (IDR - Import Dependency Ratio) מספק מידע על מידת התלות של מדינת ישראל ביבוא מזון. הוא מחושב לפי הגדרה בין-לאומית של ארגון המזון והחקלאות הבין-לאומי (FAO). המדד אינו מביא בחשבון את השינוי במלאי, כיוון שהמלאי אינו מסומן לפי מקורו - ייצור מקומי או יבוא - וההנחה היא שמקור המזון דומה לאורך השנים.
התלות של ישראל ביבוא של סוכר, ממתקים ודבש, דגנים, דגים, בשר בקר, שמנים ושומנים, קטניות, בוטנים ואגוזים - גבוהה. מדד התלות ביבוא של סוכר וממתקים הוא 114%, ומדד התלות של דגנים ומוצריהם הוא 96%. 93% מאספקת הדגים של ישראל תלויה ביבוא. לעומת זאת ישראל מייצרת כ-100% מבשר העוף וההודו שעומד לרשות הציבור, והתלות שלה בחלב ומוצריו היא 10% בלבד.
אספקת קלוריות בשנים 2021-1950
הרכב אספקת המזון עבר כמה שינויים במרוצת השנים. סדרות הנתונים של מקורות המזון על פני שנים מציגות את ההיסטוריה של החקלאות והתזונה בישראל, את השינויים בהרגלי צריכת המזון המקומי - הבאים לידי ביטוי באספקת המזון - ואת השינויים במגמות היבוא והיצוא של מצרכי מזון.
תרשים 2: אספקת אנרגיה לתזונה - מקורות עיקריים, 2021-1950
השינוי הבולט ביותר באספקת אנרגיה לתזונה היה הירידה בחלקה היחסי של אנרגיה לתזונה שסופקה מדגנים ומוצריהם במרוצת השנים: 48% בשנת 1950, 35% בשנת 1980, 31% בשנת 2000 ו-29% בשנת 2021.
בחלקם היחסי של השמנים והשומנים חלה עלייה הדרגתית: 13% ב-1950, 17% בשנת 1980, 18% בשנים 2000 ו-21% ו-2021. בחלקה של אנרגיה לתזונה שסופקה מבשר חלה עלייה: 4% ב-1950, 10% בשנים 1980 ו-2000, ו-11% בשנת 2021. באספקת האנרגיה מביצים חלה עלייה הדרגתית בשנים 1980-1950, ובשנים 2000-1990 חלה ירידה ממשית. מאז חלו תנודות קלות בלבד.
במרוצת השנים חל שינוי במקורות אספקת החלבון מן החי. חלקו היחסי של הבשר גדל פי שלושה, ואילו חלקם היחסי של מקורות המזון האחרים - חלב ומוצריו, ביצים ודגים - ירד.
תרשים 3: אספקת חלבון מן החי לנפש ליום, 1950, 1990 ו-2021
זמינות קלוריות לנפש ליום, השוואה בין-לאומית
זמינות הקלוריות בישראל גבוהה מעט מהמדינות הנסקרות. הפערים הגדולים בין זמינות הקלוריות בישראל לשאר המדינות שהיו בעבר, הצטמצמו מאוד במרוצת השנים.
תרשים 4: זמינות קלוריות לנפש ליום, 2019 - מדינות נבחרות