מאזן אספקת המזון 2022

חישוב מאזן אספקת המזון מספק מידע לקובעי המדיניות על כמות האספקה של המזון בישראל ועל מידת התלות של המדינה ביבוא, לפי הרכב המזון. המידע משמש לקביעת מדיניות סבסוד למוצרי מזון בסיסיים, לקבלת החלטות בנוגע לשיעור תשלום המיסים על יבוא המזון, להכנת מכסות יבוא ולקביעת תקנים להוספה של ויטמינים או מינרלים למוצרים בסיסיים.

בהשוואה לשנת 2021, בשנת 2022 חלה ירידה באספקת הקלוריות לנפש, שנובעת בעיקרה מירידה באספקה של סוכר, ממתקים ודבש (10.6%), קטניות, גרעיני שמן ואגוזים (9.6%) וירקות מקשה ותפוחי אדמה (8.9%).

מתוך 3,628 קילו קלוריות שעמדו לרשות האוכלוסייה (הוצעו בחנויות ובשווקים) ליום, כ-31% מקורם בדגנים ומוצריהם, כ-18% - בשמנים ושומנים, כ-12% - בבשר, כ-9% - בסוכר, ממתקים ודבש וכ-8% - בחלב ומוצריו.

לרשות כל נפש עמדו בממוצע כמויות מזון כאלו: 160 ק"ג דגנים ומוצריהם, 165 ק"ג פירות, 132 ק"ג ירקות (כולל מקשה - אבטיחים ומלונים), 83 ק"ג בשר ודגים (ללא עצמות), 44 ק"ג תפוחי אדמה ועמילנים, 30 ק"ג סוכר, ממתקים ודבש, 170 ליטרים חלב ומוצריו ו-289 יחידות ביצים.

93% מאספקת הדגנים בישראל, מקורם ביבוא: 95% מאספקת דגים, 81% מאספקה של קטניות, גרעיני שמן, בוטנים ואגוזים; ו-63% מאספקת בשר בקר. ישראל מייצרת 100% בקירוב מבשר העוף וההודו ו-93% ממוצרי החלב.

אספקת אנרגיה לתזונה בשנים 2022-2021

הנתונים על מאזן אספקת המזון נוגעים לכמות שמוצעת, ולא לכמות שהציבור רוכש או לכמות שהאוכלוסייה צורכת. סיכום מאזן אספקת המזון מלמד, כי הערך הקלורי של המזון העומד לרשות האוכלוסייה בישראל הגיע בשנת 2022 ל-3,628 קילו קלוריות (קק"ל) לנפש ליום. זו ירידה של 0.5% לעומת 2021 (3,647 קק"ל), והיא נובעת בעיקר מירידה באספקת ירקות (כולל מקשה).

כמו כן ניכרת ירידה באספקה של סוכר, ממתקים ודבש, קטניות, גרעיני שמן ואגוזים, ביצים וחלב ומוצריו. לעומת זאת ניכרת עלייה באספקה של דגנים ומוצריהם, פירות ובשר ודגים. תפוחי אדמה ועמילנים ושמנים ושומנים נותרו ללא שינוי.

ערכים תזונתיים לנפש ליום: לוח ב' מציג השוואה בין האספקה של אבות המזון, מינרלים וויטמינים לנפש ליום בשנת 2022, לבין הכמות המומלצת לצריכה ביום. רמת הצריכה המומלצת RDA (Recommended Dietary Allowances) נקבעת על ידי ארגון המזון והתזונה של המכון לרפואה, וושינגטון ארה"ב, ואמורה לספק את הצריכה התזונתית של האוכלוסייה, למעט אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים כגון תינוקות, נשים הרות או מיניקות ומבוגרים מעל גיל 70.

* סידן שנוסף במוצרי חלב עם תוספות סידן לא הובא בחשבון בשל חוסר בנתונים.
בכל הפרמטרים למעט סידן, אספקת המזון לנפש ליום בשנת 2022 עלתה בהרבה על הכמות המומלצת.

ויטמינים ומינרלים לנפש ליום: דגנים ומוצריהם הם מקור עיקרי לאספקת ויטמינים ומינרלים לנפש ליום. דגנים ומוצריהם הם 72% מסך כל האספקה של סיבים תזונתיים, 60% מאספקת הברזל ו-52% מאספקת הפחמימות. סוכר, ממתקים ודבש הם 17% מאספקת פחמימות. חלב ומוצריו הם 58% מאספקת הסידן. ירקות ומקשה הם 56% מאספקת ויטמין A ו-42% מאספקת חומצה אסקורבית (ויטמין C), ופירות הם 44% מאספקת החומצה האסקורבית (ויטמין C).

מדד התלות ביבוא: לישראל תלות גבוהה ביבוא של סוכר, ממתקים ודבש, דגנים, דגים, בשר בקר, שמנים ושומנים, קטניות, בוטנים ואגוזים; מדד התלות ביבוא של סוכר וממתקים הוא 135%, ומדד התלות של דגנים ומוצריהם עומד על 93%. 95% מאספקת הדגים של ישראל תלויה ביבוא; לעומת זאת, ישראל מייצרת כ-100% מבשר העוף וההודו שעומד לרשות הציבור, והתלות שלה בחלב ומוצריו עומדת על 7% בלבד.

תרשים 1 - מידת תלותה של ישראל ביבוא של מצרכים עיקריים, 2022

הערה: אם מדד התלות ביבוא גבוה מ-100%, פירושו של דבר שהיצוא תלוי ביבוא. מקרים כאלה מתרחשים בדרך כלל כאשר מרכיב מסוים במצרך ליצוא מיובא. לדוגמה, יצוא הריבות תלוי ביבוא של סוכר גולמי המשמש לייצורן.

אספקת קלוריות בשנים 2022-1950: הרכב אספקת המזון עבר כמה שינויים במרוצת השנים. סדרות הנתונים של מקורות המזון על פני שנים מלמדות על ההיסטוריה של החקלאות והתזונה בישראל, על השינויים בהרגלי צריכת המזון המקומי הניכרים באספקת המזון ועל שינויים במגמות היבוא והיצוא של מצרכי מזון.

תרשים 2 - אספקת אנרגיה לתזונה - מקורות עיקריים, 2022-1950

מספר הקלוריות שעמד לרשות הציבור עלה במרוצת השנים מ-2,610 קלוריות ב-1950, דרך 2,979 ב-1980 ו-3,551 בשנת 2000 ל-3,628 קלוריות ב-2022.

השינוי הבולט ביותר באספקת אנרגיה לתזונה היה ירידה בחלקה היחסי של אנרגיה לתזונה שסופקה מדגנים ומוצריהם לאורך השנים: 49% בשנת 1950, 34% בשנת 1980 וכ-31% בשנים 2022-2000.

בחלקם היחסי של השמנים והשומנים חלה עלייה הדרגתית: 13% ב-1950, 17% בשנת 1980, 18% בשנת 2000 ו-21% בשנת 2022.

בחלקה של אנרגיה לתזונה שסופקה מבשר חלה עלייה: 4% ב-1950, 10% בשנים 1980 ו-2000, ו-12% בשנת 2022.

באספקת האנרגיה מביצים חלה עלייה הדרגתית בשנים 1990-1950, בשנת 2000 חלה ירידה ממשית, בשנת 2010 חלה עלייה קלה, ומאז חלו תנודות קלות בלבד.

במרוצת השנים ניכר שינוי במקורות אספקת החלבון מן החי. חלקו היחסי של הבשר גדל פי שלושה, ואילו חלקם היחסי של מקורות המזון האחרים - חלב ומוצריו, ביצים ודגים - קטן.

תרשים 3 - אספקת חלבון מן החי לנפש ליום, 1950, 1990 ו-2022

זמינות קלוריות לנפש ליום, השוואה בין-לאומית: בישראל זמינות הקלוריות ירדה בשנת 2021 לעומת המדינות הנסקרות, והיא מדורגת אחרי ארצות הברית, טורקיה, אוסטריה, הממלכה המאוחדת ואיטליה. בארצות הברית זמינות הקלוריות היא הגבוהה ביותר.

תרשים 4 - זמינות קלוריות לנפש ליום, 2021 - מדינות נבחרות