אוטומציה של תעשיית המזון

צ'יפוטלה החלה לבדוק יצרנית שבבי רובוט, אבל האוטומציה בתעשיית המזון עוברת מרשתות המזון המהיר הגדולות לעסקים קטנים. כבר היום אפשר לראות, בעיקר בארצות הברית, מסעדות מקומיות שמשקיעות בקיוסקים להזמנה עצמית; רובוטים שעוקבים אחר מלאי נעשים יקרים פחות, ואפשר לשכור בוטים לאריזה בעלות נמוכה יותר מאשר עובדים זמניים. את תעשיית הרובוטיקה בתחום המזון דוחף החיפוש אחר חיסכון בעלויות עם המחסור בכוח עבודה ואינפלציה בעלויות רבות, ממוצרים גולמיים ועד לשכר.

אוטומציה ורובוטיקה קשורות בדרך כלל לתקציבים של מיליוני דולרים בחברות של מיליארדי דולרים. אבל ככל שעלות הטכנולוגיה ירדה, היא נעשתה משתלמת יותר לחברות קטנות - אפילו לעסקים קטנים.

קחו למשל את הדבר הפשוט ביותר - הזמנה טלפונית. פעם היא ארכה זמן רב. המגוון בלתי אפשרי: המבורגר בקר, הודו, שעועית שחורה, דגים, עוף ועוד. בהינתן כל האפשרויות, הזמנה טלפונית יחידה ארכה בממוצע שבע עד שמונה דקות, בתנאי שהיה איש צוות זמין כדי לקבל את ההוראות. היום ההזמנה נעשית באמצעות אפליקציות שילוח.

זה נכון גם לגבי הזמנות במסעדה עצמה. יותר מסעדות משתמשות בקודי QR ליד השולחן, שדוחפים לקוחות להזמין ולשלם מהטלפונים שלהם. מסעדות רבות עברו למסכים קטנים על השולחנות של הסועדים, שמאפשרים להם לבצע הזמנה ותשלום ללא מלצר וללא מגע. המלצר רק צריך להביא את האוכל. וגם לזה יש פתרון עם רובוטים מלצרים. יש בכך חיסכון אדיר בכוח אדם ובזמנים. מדובר גם בחיסכון רב בכסף.

הטכנולוגיה נעשית זולה יותר. העלות של רובוטיקה יורדת בשל השקעות רחבות יותר מתעשיית הסמארטפונים העולמית ותעשיית הרכב האוטומטית. חברות שמפתחות טכנולוגיה לענף המזון מתחילות לזהות כדאיות כלכלית גם בעסקים קטנים. הרובוט סימבה למשל מסוגל לבדוק מלאי של חנות פעמיים-שלוש ביום, ולבצע הזמנות כשפריטים מתחילים להיגמר. בני אדם לא יכולים לעבוד ככה ולסרוק בתדירות כזו. קמעונאים משקיעים באופן מסורתי בין 30 ל-100 שעות בשבוע במלאי החנות.

במקרים רבים, ספקי טכנולוגיה מציעים אוטומציה כשירות. במקום להוציא מראש כספים רבים על ציוד, חברות משלמות תשלום חודשי. GreenSeed Contract Packaging, ליד שיקגו, הטמיעה רובוטיקה כדי לבצע אוטומציה של כמה פונקציות אריזה שחוזרות על עצמן, כגון הכנסה של אריזת חטיפי תינוקות לתוך קופסה או העברת קופסאות ארוזות מהקו אל משטח. החברה מחויבת מדי חודש, לפי מספר השעות שהרובוט עובד.

במקום לשלם לסוכנות כדי להשיג עובד זמני, מכניסים רובוט, אומרים בחברה. בהתאם למבנה החוזה, עלות הרובוטיקה היא 40% עד 50% ממה שעסק ישלם כדי להעסיק אדם, שעולה לפחות 17 או 18 דולר לשעה, לא כולל הטבות. אם כן אפשר להפחית עלויות ולהשיג עקביות טובה יותר.

למרות שעלות הטכנולוגיה ירדה, חברות קטנות עדיין צריכות להוציא יותר כאחוז מההכנסות שלהן מאשר מקבילותיהן הגדולות. דוגמה אחת בולטת מגיעה מחוץ לתחום המזון, מעולם ראיית החשבון. לפי סקר שעשה לאחרונה ארנסט אנד יאנג, 70% מהחברות הגדולות עם הכנסות של 30 מיליארד דולר או יותר, מתכננות להוציא בין שניים לשישה מיליון דולר על טכנולוגיית אוטומציה של מס. לשם השוואה, 81% מהחברות הקטנות יותר עם פחות ממיליארד דולר בהכנסות, מתכננות להוציא בין מיליון דולר ל-3.99 מיליון דולר - פחות, אבל לא הרבה פחות.

מקור: www.cnbc.com