גלוטן - לצרוך או לא לצרוך?

האם לדעתכם כדאי לאמץ דיאטה דלת גלוטן לשיפור הבריאות או להורדה במשקל? לפני ההחלטה כדאי לדעת כמה עובדות על גלוטן.

ישנם מצבים שבהם באמת אסור לאכול גלוטן - מי שיש להם מחלת צֶלְיָאק ובעלי רגישות לגלוטן שהיא לא צליאק. לשאר האנשים, בהם אלה שהחליטו שיש להם רגישות לגלוטן ללא בדיקות וללא התייעצות עם מומחה, מותר ואף מומלץ לאכול מוצרים שמכילים גלוטן - לחם מקמח מלא, פסטה מקמת דורום, שיבולת שועל וכדומה.

מה היא מחלת צליאק?

זאת מחלה אוטו-אימונית - מצב שבו המערכת החיסונית תוקפת את הגוף. כשחלבון שנקרא גְלוּטֶן או דומה לו נכנס עם האוכל למעי הדק, תאי מערכת החיסון אצל חולי צליאק תוקפים את הדופן הפנימית של המעי הדק, והדבר גורם לפגיעה במעי ולהפרעות בספיגת המזון.

שכיחותה של מחלת צליאק בעולם היא כ-1%. הטיפול היחיד שעובד הוא להפסיק לחלוטין לאכול אפילו פירור של מזון שמכיל גלוטן או דמוי גלוטן.

איפה נמצא גלוטן? בחיטה, בשעורה, בשיפון, בכוסמין (גם הוא חיטה) ובשיבולת שועל שמכילה חלבונים דומים לגלוטן ובעייתיים לחולי צליאק. כמובן שגם מוצרים העשויים מקמחים המכילים גלוטן אסורים לאכילה לחולי צליאק. גלוטן נמצא גם בתרופות מסוימות, בחטיפים ועוד. בשל עליית המודעות למחלת הצליאק בשנים האחרונות, יצרנים של מזון ותרופות מציינים נוכחות או אי נוכחות של גלוטן על גבי האריזות של מוצריהם. במסעדות רבות אפשר למצוא תפריט לחולי צליאק.

בין התסמינים של המחלה: כאבי בטן, גזים, יציאות לא תקינות, ירידה בספיגה של מרכיבי מזון ועקב כך חסרים תזונתיים ובהם ויטמינים ומינרלים, אנמיה, עיכוב/האטה בגדילה, חולשה ועייפות, בעיות פוריות, הפלות ספונטניות, עייפות ותשישות. בחלק מהמקרים התסמינים במערכת העיכול חלשים למדי, וחולה הצליאק סובל יותר מתסמינים אחרים כגון עייפות, אנמיה, מיגרנות ועצבנות.

”   שכיחותה של מחלת צליאק בעולם היא כ-1%. הטיפול היחיד שעובד הוא להפסיק לחלוטין לאכול אפילו פירור של מזון שמכיל גלוטן או דמוי גלוטן. בשל עליית המודעות למחלת הצליאק בשנים האחרונות, יצרנים של מזון ותרופות מציינים נוכחות או אי נוכחות של גלוטן על גבי האריזות של מוצריהם   “

כיוון שצליאק היא מחלה אוטו-אימונית, אפשר לאבחן אותה על ידי בדיקות דם לנוגדנים כגון tTG, EMA, AGA ו-Total serum IgA, שאותן יכול לרשום כל רופא משפחה, אבל בשביל בירור מעמיק, טיפול ומעקב, יש לפנות לגסטרואנטרולוג, שמחלות מערכת העיכול הן המומחיות שלו, והוא יכול לערוך בדיקות כגון ביופסיה של המעי, שהיא הבדיקה המדויקת לאבחון המחלה.

מלבד בדיקת נוגדנים, ביופסיה ומספר בדיקות שנעשות דרך קופת חולים, קיימת בדיקה גנטית שאפשר לבצעה. נמצאו שני גנים ששייכים לצליאק, HLA DQ8 וHLA DQ2-, אבל נוכחותם אינה "מבטיחה" את קיום המחלה, ולהיפך. צליאק יכול לעבור בתורשה, לפיכך לאחר גילוי צליאק אצל אחד הילדים או אחד ההורים, כדאי לבדוק את כל בני המשפחה מדרגה ראשונה. עם זאת אפשר לחלות בצליאק גם אם הוא לא מצוי במשפחה.

כאמור, הטיפול האולטימטיבי בצליאק הוא הפסקה מוחלטת של צריכת מזונות המכילים גלוטן ודומיו. הדבר לא ירפא את החולה, רק יוריד את התסמינים ואת הנזקים.

רגישות לא צליאקית לגלוטן

בשנים האחרונות התגלה מצב בריאותי חדש ששמו רגישות לא צליאקית לגלוטן: NCGS (Non-Celiac Gluten Sensitivity). התסמינים שלו דומים לתסמיני צליאק, אך הוא לא צליאק. תופעה זו אינה אלרגית או אוטו-אימונית. היא מאופיינת על ידי סימפטומים הדומים לצליאק לאחר צריכת גלוטן. אחת ההגדרות היא זו: "מצב קליני שנגרם על ידי צריכת גלוטן ומביא לתסמינים הדומים לתסמיני צליאק, אשר משתפרים בהוצאת גלוטן מהדיאטה, בתנאי שצליאק ואלרגיה לחיטה הוצאו מכלל אפשרות".

סימפטומים שדומים לרגישות לגלוטן מופיעים גם אצל אנשים שסובלים מתסמונת המעי הרגיז, מדלקת במעיים או מרגישות לגורמים אחרים, שאינם גלוטן, כגון לקטוז ופרוקטוז.

רגישות לא צליאקית לגלוטן נחקרת רבות. אחד הכיוונים הוא החלבון זונולין, שבהשפעת גלוטן רמתו במעיים עולה ועלולה לגרום לחדירות של דופן המעי, תופעה שנקראת "דליפות מעי" ועלולה לגרום נזק בריאותי.

אבחנה עצמית לרגישות לגלוטן

רבים מאבחנים את עצמם כרגישים לגלוטן בלי שנבדקו. לכן הסקרים של שכיחות הרגישות לגלוטן נעים בטווח גדול מאוד, בין 0.5% ל-7% ואף יותר. טווח זה לגמרי בלתי סביר, ונובע מהיעדר של הגדרת המצב ומאבחנה עצמית שאינה אמינה.

למזלם של חולי צליאק ובעלי רגישות לא צליאקית לגלוטן, קיימות פחמימות רבות שאינן מכילות גלוטן: אורז, תירס, כוסמת, קינואה, תפוח אדמה, בטטה, קמח טֶף ועוד. נוסף על כך, תעשיית המזון מייצרת מוצרים נטולי גלוטן: לחם, באגט, בורקס, עוגות, עוגיות, דגני בוקר, חטיפים ועוד. הם אומנם יקרים, אבל יכולים לשמש תחליפים למוצרים המקוריים.

עם גלוטן או בלי גלוטן?

האם כדאי לאנשים שאין להם רגישות לגלוטן להימנע מצריכת מזונות המכילים גלוטן?

התשובה היא חד-משמעית: לא.

מחקרים מלמדים שהימנעות ממזונות המכילים גלוטן אצל אנשים שאינם רגישים אליו, עלולה לפגוע בחיידקי המעיים, לגרום ירידה בתגובה החיסונית ובצריכת סיבים תזונתיים ולייצר חסרים תזונתיים. הוסיפו לכך ויתור מיותר על ארוחה עם שתי פרוסת של לחם מלא וטעים עם אבוקדו, גבינה לבנה או סלמון מעושן לארוחת הבוקר, או חביתה עם לחם וסלט בארוחת הערב.

לשאלותינו: האם דיאטה ללא גלוטן לאנשים בריאים מועילה לבריאות או שהיא עוד טרנד? האם היא תורמת לירידה במשקל?

מלבד חולי צליאק ובעלי רגישות לא צליאקית לגלוטן, שהם מיעוט באוכלוסייה, גלוטן לא רק שאינו מזיק לבריאות, אלא שבמוצרים המכילים גלוטן יש תועלת של ממש לחיידקי המעיים, למערכת החיסונית, לשיפור פעילות המעיים (סיבים תזונתיים) ולמניעת חסרים תזונתיים. מה ש"טרנדי" לא בהכרח נכון וטוב לכולם. במקרה הזה, ממש לא.

”   מחקרים מלמדים שהימנעות ממזונות המכילים גלוטן אצל אנשים שאינם רגישים אליו, עלולה לפגוע בחיידקי המעיים, לגרום ירידה בתגובה החיסונית ובצריכת סיבים תזונתיים ולייצר חסרים תזונתיים   “

למה הימנעות מגלוטן עוזרת בירידה במשקל? לא עקב הימנעות מלחם או מדייסת שיבולת שועל, אלא עקב הימנעות מעוגות, עוגיות, ופלים ורוגלך, וכן מפירורים הספוגים בשמן על שניצלים וכדומה. כידוע מדיאטת הלחם או מדיאטה ים תיכונית, לחם עוזר דווקא בירידה במשקל מכיוון שהוא מכיל מעט קלוריות יחסית לשובע שהוא מקנה. לכן לא כדאי לוותר עליו. מלבד זאת, חלק מהמוצרים נטולי גלוטן מכילים לא מעט קלוריות. לפיכך אפשר להמשיך להשמין גם בדיאטה ללא גלוטן.

אם כן, דיאטה ללא גלוטן אינה פתרון טוב לאנשים בריאים. באופן כללי, לאלה שאבחנו את עצמם כרגישים לגלוטן, אני מציעה לעשות בדיקות צליאק. אם צליאק נשלל, מקור הסימנים אחר כנראה, וכדאי להתייעץ עם דיאטנית מומחית.

רבים שהגיעו אליי עם אבחנה עצמית של רגישות לגלוטן, קיבלו לאחר תשאול ממוקד תוכנית תזונתית עם הכוונה לסוגי ירקות מסוימים והפחתת מינונים של קטניות וסיבים. הטיפול התזונתי הביא לשיפור המצב ואף להיעלמות התסמינים למרות שלחם ומוצרים אחרים נשארו בתפריט והועילו בירידה במשקל ובשיפור הבריאות.

לסיכום, מאחר שרק לחלק קטן מהאוכלוסייה יש בעיה אמיתית עם גלוטן, אבחנה עצמית של רגישות לגלוטן היא לעיתים קרובות שגויה, ויש לבצע בדיקות לשלילת צליאק ולנקוט טיפול דיאטטי, שבמקרים רבים אינו כולל הורדת הלחם והגלוטן מהתפריט.

ד"ר אולגה רז - מומחית לתזונה ודיאטה, מרצה בכירה באוניברסיטת אריאל. אימייל: olga@olgaraz.co.il